חזרה בתשובה

פורים ענינו הוא ההתבטלות הגמורה של עם ישראל אל ה' ית'. המן עמלק רצה לבצע בנו ג'נוסייד – הכחדת עם, וזכות לא היתה לנו להינצל מידו, רק הכל היה מצידו ית', כפי שמסביר המהר"ל, היות ובנס פורים התגלה שאין לעם ישראל קיום מצד עצמו אלא רק מצד ה' ית', ולכן מסתיימת המילה 'ישראל' במילה 'אל', […]

העתק דרוש הקיווי לרמח"ל לחזק לב המאמינים ודורשי ה': לישועתך קויתי – ראשית הבריאה בתקוה, שכל התחתונים מצפים לשפעת עליונים על ידי תפלה או שיר. כתיב, "בראשית ברא אלקים", אין ראשית אלא תקוה. אין הצמצום עשוי כי אם לצפות שיכנוס בו קו א"ס ב"ה, וזה קו לשון קיווי ותשוקה. בא וראה, כל הבריות נבראו בלא

מאמר זה קדושת הבחורים עוסק בנושא שמירת הברית (שובבי"ם) והוא המשך למאמרי הראשון בנושא – שובבי"ם וקדושת הנערים, אשר נכתב עבור נערים בני שתים עשרה ושלוש עשרה. הורים, רבנים ומחנכים שקראו את המאמר לנערים – שובבי"ם וקדושת הנערים אמרו לי בעל פה או כתבו לי, שהמאמר הועיל להם מאוד וכפי שניתן גם לקרוא בתגובות למאמר

כְּבוֹד הַוַּעַד הִתְעוֹרְרוּת לִשְׁמִירָה בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה כְּבוֹד הָרַב הַוָּתִיק וְכוּ' לאוי"ט בָּעִיר הַגְּדוֹלָה אחדשה"ט וש"ת בְּאַהֲבָה זֶה כַּמָּה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתַּבְכֶם, וּמֵחֲמַת חֹסֶר זְמַן נִדְחֶה הַדָּבָר עַד הַיּוֹם שֶׁלָּקַחְתִּי אֵיזֶה רְגָעִים לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵיכֶם. הִנֵּה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לִכְתֹּב בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מִמַּעַשׂ, וּבְכָל זֹאת מִצְוָה רַבָּה וּמִצְוָה דְּרַבִּים הוּא לְהַעֲמִיד

אנחנו כעת בעיצומה של מלחמה, מלחמה שנכפתה עלינו על ידי מחבלים, אויבינו, אויבי ה' ומחללי שמו ית'. מה המחשבה הנכונה שעלינו לחשוב בעת הזו? נקרא את דברי הרמב"ם: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור, שנאמר (במדבר י') "על הצר הצורר אתכם והריעותם בחצוצרות", כלומר כל דבר שייצר לכם

הרהורים ליום כיפור הבעל"ט. יום אחד בשנה נתן לנו נותן התורה, כדי להושיע אותנו מהמדמנה בה אנו שקועים במשך כל השנה. החיים, מעצם טבעם, מזמנים לנו קשיים רבים ושונים: בעיות פרנסה, קשיים בשלום בית, צער גידול בנים, קשיים בחינוך, מריבות וחיכוכים, ניזקי שכנים, חובות מחיתון הילדים, בעיות בריאות וכו', לא נמנה כאן את הכל. כל

במאמר זה נעסוק במשמעות תיקון המידות וכיצד שבים עליהם בתשובה, וכן בהקשר שבין תיקון המידות לבין טיפול רגשי-נפשי ופיתוח האישיות. ובקצרה: על חזרה בתשובה וטיפול רגשי. כותב מאור עינינו הרמב"ם בפתיחה להקדמתו למסכת אבות, המכונה גם 'שמונה פרקים להרמב"ם': וראיתי להקדים, קודם שאתחיל בפירוש הלכה הלכה, פרקים מועילים, יושגו לאדם מהם הקדמות, ויהיו לו גם

היום יום ב' של ראש השנה שנת תרפ"ב, לפני כ-100 שנה, בישיבת סלבודקה שבליטא בצילו של הסבא האגדי, מרן רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, הפסיכולוג החינוכי התורני המעמיק והלמדן האריסטוקרטי הראשון שקם לנו בדור זה, האחרון: הסבא מסלבודקא. מאמר זה הוא תיאור של השיחה בישיבה בראש השנה, מתוך כתבי התלמידים דאז. ישוב הוא מכונס אל

אלול: לקייטנים בלבד?? כן! כי מהו קַיְטָן? הגדרתו המילונאית של 'קייטן' היא: אדם הנופֵש בקייטנה או בבית מרגוע. כיצד קשור נופש, קייטן ובית מרגוע – לאלול? אלול זה לא פחד, חרדה, פלצות ודיכאון?! נתבונן בכתוב ב'תיקוני זוהר' על עומק הנמשל שבתיבת נח, חלון התיבה והאור הזורח בחלון: וְאִיהִי מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלוֹנוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן חַלּוּ נָא

אלול – פלצות של אהבה 2 לקריאת: אלול: פלצות של אהבה (1) לחץ כאן אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש. לשון הרע, תככנות, שקרים, נגיעות אסורות, משיכות, הסתכלויות, העלבות, נקימה, נטירה, אי-חידוש חידושי תורה והשקייתה, איבוד זמן לריק, שעת תפילה ללא לב ורגש וכו' וכו' – כל זה שחרחורת. פנינו הושחרו והתלכלכו כמו חייל בצבא