דברי תורה והלכה

בליל שבת קודש האחרון, י”ח בסיון תשפ”ה, תקפה איראן את ישראל במטח של טילים בליסטיים.אירוע זה עורר בלב רבים מאיתנו, מי פחות ומי יותר, חרדה עמוקה, בלבול ופחד, אך בו בזמן – גם הזדמנות לאמונה, לעבודה פנימית ולחיזוק עמוק ברובד הנפש וברובד הנשמה. המן 2 – חוזר, ונופל העולם אולי רואה בנו אומה קטנה במזרח …

💬 השו”ת החם לבני הישיבות. פינה אנושית-ישיבתית לשאלות אמת – ברגישות ובאנונימיות מלאה, במיוחד עבור בני הישיבות היקרים המתמודדים עם קושי –רגשי, חברתי, לימודי או נפשי.עם עצבות, לחץ פנימי, פחדים, קנאה, חסמים בלימוד, תחושת כישלון או קושי להתבטא. וגם – עבור מי שמבקש לשאול על דרכי צמיחה והצלחה בלימוד, בחברה, בסדר היום ובחיי הישיבה. שאלות …

פתיחה הגר”א (הגאון מווילנא) כותב (משלי כב, יט) כי מידת הביטחון היא “כלל כל המצוות והתורה”. יסוד זה מעמיד את הביטחון כיסוד כולל בעבודת ה’, עיקר שעל גביו בנוי כל הקיום הרוחני של האדם מישראל. אלא שמידת הביטחון סבלה בדורות האחרונים מבלבולים שונים – ובייחוד בימיו של החזון איש, אשר בדבריו חידד והעמיד את הדברים …

קונטרס “טעמו וראו” מציע מבט מחודש בעבודת ה’, דרך מחשבה ומוסר השזורים יחד. הלימוד שבו אינו רק עיוני אלא יוצר “ציור לב” חי – חוויה פנימית שמולידה שמחה, התחדשות וחיוּת אמיתית בלימוד ובחיים. להורדה חינם מכאן.

העתק דרוש הקיווי לרמח”ל לחזק לב המאמינים ודורשי ה’: לישועתך קויתי – ראשית הבריאה בתקוה, שכל התחתונים מצפים לשפעת עליונים על ידי תפלה או שיר. כתיב, “בראשית ברא אלקים”, אין ראשית אלא תקוה. אין הצמצום עשוי כי אם לצפות שיכנוס בו קו א”ס ב”ה, וזה קו לשון קיווי ותשוקה. בא וראה, כל הבריות נבראו בלא …

מאמר זה קדושת הבחורים עוסק בנושא שמירת הברית (שובבי”ם) והוא המשך למאמרי הראשון בנושא – שובבי”ם וקדושת הנערים, אשר נכתב עבור נערים בני שתים עשרה ושלוש עשרה. הורים, רבנים ומחנכים שקראו את המאמר לנערים – שובבי”ם וקדושת הנערים אמרו לי בעל פה או כתבו לי, שהמאמר הועיל להם מאוד וכפי שניתן גם לקרוא בתגובות למאמר …

קדושה האדם החי, הוא בעצמו, כלומר, האני-בעצמי (self) המכונה ‘רוח’, מורכב ברובד התחתון מנפש המחוברת לגוף, כי הדם הוא הנפש, והיא המושכת אותו למטה לרובד הבהמי (נפש), להיות ככל בהמה וחיה אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל כג, כ). מאידך ברובד העליון שלו, קשור הוא לנשמתו החופפת עליו מלמעלה[1], אדם אית ליה מזלא (ב”ק ב, ב, …

כְּבוֹד הַוַּעַד הִתְעוֹרְרוּת לִשְׁמִירָה בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה כְּבוֹד הָרַב הַוָּתִיק וְכוּ’ לאוי”ט בָּעִיר הַגְּדוֹלָה אחדשה”ט וש”ת בְּאַהֲבָה זֶה כַּמָּה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתַּבְכֶם, וּמֵחֲמַת חֹסֶר זְמַן נִדְחֶה הַדָּבָר עַד הַיּוֹם שֶׁלָּקַחְתִּי אֵיזֶה רְגָעִים לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵיכֶם. הִנֵּה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לִכְתֹּב בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מִמַּעַשׂ, וּבְכָל זֹאת מִצְוָה רַבָּה וּמִצְוָה דְּרַבִּים הוּא לְהַעֲמִיד …

במאמר זה תובא סייעתא לדעת רבי חסדאי קְרֶשְׂקַשׂ בעל ‘אור השם’, שהתארים הנאמרים בתורה (תנ”ך וחז”ל) עליו ית’ הם תארים כמות שהם על דרך החיוב, ולא כפי שנקט רבינו הרמב”ם שהם על דרך השלילה. ביאור מושגים: כידוע, דעת הרמב”ם במו”נ היא, שהתארים הכתובים והנאמרים עליו ית’ הם אינם אלא תארים שליליים, כלומר על דרך השלילה. …