שירים 🎶 שירי נפש ונשמה

מָה אַתָּה שׁוֹאֵל מֵעִמִּי?

מָה אַתָּה שׁוֹאֵל מֵעִמִּי?

וְהַזָּר הַקָּרֵב – יִחְיֶה.

מָה אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ?

רַק אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים עַל בִּנְּךָ.

אֲנִי זָר לְעַצְמִי, רָחוֹק מִמְּךָ,

אוֹהֵב אֶת עַצְמִי, וְאוֹהֵב גַּם אֹתְךָ.

הָאֵר פָּנֶיךָ אֵלָי – אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת,

פְּתַח לִי אֶת יָדְךָ – כִּי יָדִי קְמוּצָה מֵרֹב כְּאֵב.

אֱהֹב אוֹתִי, פְּתַח לִבִּי לְאַהֲבָתֵךְ,

כִּי שֶׁלְּךָ אֲנִי – וְאַתָּה נֶעְלָם מִמֶּנִּי, וַהֲכִי קָרוֹב.

חַבְּקֵנִי, אַמְּצֵנִי אֶל לִבְּךָ הַנִּבְדָּל,

כִּי לִבִּי חֲמַרְמַר עָלַי, וִיגוֹנִי רַב כַּיָּם.

וְכָל צַהֲלוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, נִשְׁמָעוֹת –

גְּאֹל אוֹתָם גְּאֹל, וּתְקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל.

אדר תשפ"ה

קוּם, בְּתוּלַת נַפְשִׁי

נָפַלְתִּי לִבְלִי קוּם

נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף קוּם

קוּם, בְּתוּלַת נַפְשִׁי

בְּכִי מִמַּעֲמַקִּים עוֹלֶה

שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, שׁוּבִי

כִּי כָּל חֲסָדָיו יִזְרַח עָלָיְכִי

מֵרֹאשׁ צוּרִים, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים

שָׁמָיִם זְרוּעִים אַלְפֵי כּוֹכָבִים

נוֹצְצִים אֵלֶיךָ בְּטַהֲרָתָם

חִיּוּךְ גָּדוֹל מֵאִיר אֶת פָּנַיִךְ

יְפֵיפִיָּה אַתְּ, וְלֹא דְּמוּת אָדָם לָךְ

הוּא אוֹהֲבֵךְ כִּי אֵינֵךְ בָּשָׂר וָדָם

שְׂאִי סְבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי אַהֲבָתוֹ

מִבְּלִי מָזוֹר יַחְבְּשֵׁךְ

כִּי עִמּוֹ כָּל מַחְמַדֵּךְ

אדר תשפ"ה

אוֹר בְּמַחֲשַׁכִּים מְנַצְנֵץ

מֵעִמְקֵי שְׁאֹל, מִי יָבִין?

מִגֹּבַהּ מַחֲרִיד, אַתָּה לֹא תָּבִין.

נֶאֱנַק, שׂוֹרֵד, נֶאֱנָח,

אוֹר בְּמַחֲשַׁכִּים, מְנַצְנֵץ.

אוֹי, וְהוּא נֶעֱלָם, וְשׁוּב.

הֶהָיָה זֶה חֲלוֹם?

בַּלָּהוֹת, אֲיֻמָּה – הַנִּגְדָּלוֹת.

נַפְשִׁי, הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לְקוֹל הַמְּצִיאוּת,

וּלְיֶתֶר כָּל עֶדְרֵי רִגְשׁוֹתַיִךְ.

צוֹלֵל וְעוֹלֶה וּבֹכֶה,

מֵרִים עֵינַיִם לַמָּרוֹם –

כֵּסֶה עָנָן מֵעֲבֹר.

הַלְזֹאת תִּקְרָא נָעֳמִי?

נָעַמְתָּ לִי מְאוֹד,

לֹא אוּכַל עוֹד.

כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ וְזוֹעֵק אֵלֶיךָ, רַק זֹאת:

הַצִּילֵנִי, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי.

מֵאֵין סוֹף לִבְּךָ הַגָּדוֹל תְּטַהֲרֵנִי,

חַבְּקֵנִי, הַדְרִיכֵנִי,

וְאֶת יָדְךָ הַמַּחֲזִיקָה –

אַל תֶּרֶף מִמֶּנִּי.

אדר תשפ"ה

חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן נַפְשִׁי

שִׁפְכִי כַּמַּיִם נַפְשֵׁךְ נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם

שִׁפְעִי אַהֲבָה נִשְׁמָתֵךְ נֹכַח פְּנֵי אוֹהֲבֵךְ

אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, שִׁיר לְחַיַּי

אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה לְאֵל חַיַּי

רְדַפְתִּיו בְּמַחֲשַׁכִּים, נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה

בַּמִּדְבָּר הָלַכְתִּי אַחֲרָיו

עָיֵף בְּלִי מַיִם וּמִחְיָה

אַתְּ, חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן נַפְשִׁי

הַרְהִיבִי לִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ

אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתִּינְהוּ

לֹא תֵּבוֹשִׁי בִּפְנֵי מְצַחֲקִים

אַל תִּתְחַבְּאִי מֵאֲחוֹרֵי גֵּבִים

פִּרְסִי כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם

קַבְּלִי מְאוֹרוֹ מְלֹא חָפְנַיִם

אדר תשפ"ה

לְלִבּוֹתָם חֶמְלָה

עֲלֵיהֶם אֲנִי בּוֹכִיָּה

עַל אֵלֶּה זוֹלְגוֹת עֵינַי דִּמְעָה

עַל לְבָבוֹת טְהוֹרִים שֶׁנִּשְׁבּוּ

מְחֻסְּרֵי הַדְרָכָה שֶׁכָּשְׁלוּ

נְפָשׁוֹת צַחוֹת שֶׁנִּשְׁחֲקוּ

עֲלֵיהֶם נַפְשִׁי בּוֹכִיָּה

עַל חַסְרֵי בַּיִת בְּתוֹךְ בֵּיתָם

עַל בּוֹדְדִים בְּתוֹךְ רִבּוּי חֶבְרָה

עַל שׂוֹחֲקִים כְּשֶׁעֲלֵיהֶם מַסֵּכָה

עֲלֵיהֶם רוּחִי נְכֵאָה

עַל יְתוֹמִים לָהֶם אָב וָאֵם

עַל יְלָדִים בְּלִי יַלְדוּת

עַל בַּחוּרַיִךְ שֶׁבִּשְׁבִי נַפְשָׁם נְתוּנִים

הַרְעִימִי קוֹלֵךְ וְזַכְּכִי לִבֵּךְ

שַׁאֲגִי כְּנַהֲמַת אַרְיֵה

וּפוֹצְצִי בִּסְלָעַיִךְ כָּל מִשְׁגֶּה

הַבִּיעִי לְלִבּוֹתָם חֶמְלָה

וּבְכָל לִבֵּךְ הִמָּלְאִי אֲלֵיהֶם אַהֲבָה

תֶּן לִי אֲבוּקָה

חַי – וְלֹא בְּתוֹקֶף חַיִּים,

מֵת – וְלֹא בְּתוֹקֶף מָוֶת,

מִתְמוֹדֵד עִם הַצֵּל,

צְלָלִים שֶׁל הַחַיִּים.

חוֹלֶה – מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ,

מַרְגִּישׁ – שֶׁלֹּא מַרְגִּישׁ.

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

שָׂרוּף מֵרֹב חֹם,

חָנוּק מֵהַפְצָצַת אַהֲבָה,

מוּרְעָל, נָטוּשׁ, זָרוּק,

מְנֻפָּץ אֶל הַסְּלָעִים –

אַי! יֵשׁ אֶת מִי לְנַפֵּץ?

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

הַמּוּתָר, אֱלוֹהַי – הַמּוּתָר לִסְבֹּל כָּכָה?

וְלָמָּה הֶחֱיִיתַנִי עַד כֹּה?

יָסוֹר יִסְּרַנִי יָ-הּ,

וְלַמָּוֶת נְתָנַנִי – וְהֶחֱיַתַּנִי?

הַאוּכַל כָּךְ לִחְיוֹת?

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

מִבְּלִי דְּמָעוֹת, מִבְּלִי מִלִּים,

כָּל הַדֶּרֶךְ – מִדְבַּר צִיָּה.

יוֹרֵד תְּהוֹמוֹת,

עוֹלֶה רְקִיעִים –

כָּךְ, אֱלוֹהַי… זֶה אֲנִי?

הֲרֹאֶה אַתָּה – אוֹתִי?

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶת, מַיִם, אֲבוּקָה,

לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת –

אֵי שָׁם בַּחֹשֶׁךְ,

עַל פְּנֵי גַּן־עֵדֶן נְחֻשָּׁה…

הֲתַעַזְבֵנִי – יוֹם אוֹ יוֹמַיִם?

הַאֶחְיֶה – אַךְ הַפַּעַם?

הַתְחַיֵּנִי – פַּעֲמַיִם?

כֵּן? כֵּן! – וּבְתוֹקֶף חַיִּים…

הַלֵּב נִפְתָּח

הַלֵּב נִפְתָּח כְּמוֹ פֶּרַח.
אֵין זֶרַע, אֵין חַיִּים, אֵין אֲדָמָה
הַכֹּל חָרוּךְ, בַּנְּשָׁמָה
מֵאֵיפֹה אֱלֹקִים הַלֵּב?
מֵהֵיכָן הוּא הַפֶּרַח?
הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה?
הֲתִחְיֶינָה?
עָלֶה נִחְרָךְ, פֶּרַח נוֹבֵל
קַשׁ נִדָּף בָּרוּחַ הַצּוֹרֶבֶת
אַי! אֱלֹקִים!
הַאִם בָּא הֶהָרוּג בְּרַגְלָיו – מָשָׁל הוּא?
יָסוֹר יִסַּרְתַּנִי
וְלַמָּוֶת נַפְשִׁי לֹא נָתַתַּנִי
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַיֵּה הַמֵּתִים
וּמִתּוֹךְ הָאֹפֶל, הַתְּהוֹם, תְּהוֹם הַנֶּפֶשׁ
הַכְּאֵבִים! אַי, אֱלֹקִים!
הֲיֵשׁ מִי שֶׁיִּשְׁמַע?
וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל נְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי
אַתָּה מַבִּיט!
נַאֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ
אַתָּה שׁוֹמֵעַ!
תּוֹשִׁיעַ!