“ישעי” – ביום הכיפורים
חז”ל אומרים על הפסוק “לדוד ה’ אורי וישעי” (תהלים כז):
“אורי – בראש השנה, ישעי – ביום הכיפורים”.
נמצא כי יום הכיפורים איננו רק יום של כפרה ומחילה, אלא מוגדר בפי חז”ל כיום של ישועה.
וצריך ביאור: הרי עיקר מהותו של היום הוא הכפרה, ככתוב “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם”. זהו יום של חיטוי וניקוי הנשמה. לכן צמים, כדי לשבר את תאוות הגוף, להתעלות מעל החומריות, להיות דומים למלאכים – ומתוך כך לחזק את כוח התשובה. אם כן, מה עניינה של “ישועה”?
הישועה מן היצר הרע
הגמרא (קידושין ל, ב) אומרת: “יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב”ה עוזרו – אינו יכול לו”.
ובקהלת (ד, יג) נאמר: “טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל”.
נמצא, שהיצר הרע הוא “מלך זקן וכסיל” – שליט ותיק ומנוסה, בן אלפי שנות ניסיון. לעומתו האדם חי לכל היותר שבעים או שמונים שנה (תהלים צ, י). מה כוחו לעמוד מול יריב כה עתיק ורב־תחבולות? לכן מסקנת חז”ל ברורה: אלמלא הקב”ה עוזרו – אינו יכול לו.
ומכאן נבין שיום הכיפורים מוכרח להיות יום של ישועה מן היצר הרע – שאין האדם יכול לו לבדו, אלא אם כן הקב”ה עוזרו. וכאשר ה’ עוזר לאדם ומחליש את כוח היצר, נפתחת לפניו האפשרות האמיתית לשוב בתשובה, לשוב אל ה’ בלב שלם, ומתוך הישועה מתגלה גם כוח התשובה.
הישועה כתחושת ביטחון
ישועה ביום הכיפורים איננה רק עצם ההצלה מהחטא, אלא גם תחושה פנימית של ביטחון גמור בה’.
היהודי חש ביום זה כי הוא נתון תחת חסותו המוחלטת של הקב”ה, ושהקב”ה מושיע אותו, מטהרו ומעמידו זכאי בדין.
כפי שכתבו רבותינו, ככל שאדם בוטח בה’ יותר – כך ה’ מושיעו יותר.
הגר”א ביאר שילד קטן מושגח ביותר, משום שכל מבטחו נתון בתמימות לה’. ואילו המבוגר, שמסתמך על כוח שכלו, ממעט בתחושת הביטחון. ביום הכיפורים אנו שבים אל מדרגת הילד – מתמסרים בתמימות מוחלטת אל ישועת ה’.
עיקר עבודת היום
עבודתנו ביום הקדוש היא לבקש ישועה:
שהקב”ה יושיענו מן היצר הרע, יעניק לנו את הכוח לחזור בתשובה שלמה, ויכתוב ויחתום אותנו לחיים טובים.
אך לא רק לבקש – אלא גם לחיות את הישועה: להאמין ולחוש כי כבר עתה אנו נמצאים תחת ישועת ה’. זהו יסוד מהותי – שהאדם חי בתחושת הצלה והשגחה.
כאן נדרשת הבחנה:
- השגחה פרטית – היא השגחת ה’ על כל אדם, בין על מעשיו הטובים ובין על מעשיו הרעים, ובהתאם לכך הקב”ה נותן לו שכר טוב או עונש.
- השגחה פרטית מיוחדת – שמורה לצדיקים, ומשמעה הצלה וודאית מפגעים ויסורים.
ביום הכיפורים, שבו “עיצומו של יום מכפר”, כל יהודי נטהר ונעשה בבחינת צדיק, ונמצא שהוא נכנס למסגרת של השגחה פרטית מיוחדת – של הצלה וישועה גמורה, הן לנשמה והן לגוף.
סיכום
יום הכיפורים – איננו רק יום של כפרה, אלא יום של ישועה:
- ישועה מן היצר הרע, שאין האדם יכול לו בכוחות עצמו אלא בעזרת ה’.
- ישועה הנותנת את האפשרות המעשית לשוב בתשובה שלמה אל ה’.
- ישועה במשמעות של ביטחון גמור בה’.
- ישועה של הצלה והשגחה פרטית מיוחדת, המעניקה כתיבה וחתימה לחיים טובים ושלום – בגוף ובנפש.
וכך מקיים היהודי ביום הקדוש הזה: “ה’ אורי וישעי – ממי אירא?”
בישועת ה’ אנו עומדים, ובכוחה אנו שבים ומתעלים.
*
👈 להרחבה על עניין ההשגחה הפרטית והמיוחדת – ראה בספרי אור ההשגחה, עמ’ קכא, הניתן להורדה כאן באתר.
📌 מה דעתך?
אשמח מאוד שתשתף בתגובות למטה, להוסיף חיזוק או לשאול שאלה משלך.
📩 שלח לחבר!
אם המאמר חיזק אותך – אל תשמור אותו לעצמך. שלח לחבר נוסף שיכול להיעזר בו.
🔗 לבחורי ישיבות:
בצ’אט הישיבתי תוכלו לשאול, לשתף ולקבל מענה ישיבתי נקי ובטוח. זהו מרחב שמור ומכבד, שבו אני מעניק בס”ד תשובות לשאלות וללבטים של בחורים.
👈 כניסה לצ’אט הישיבתי »
🔗 לחץ כאן לפרטים על טיפול רגשי לבני ישיבות
