תרופות פסיכיאטריות וזולתניות

הורמונים, חברותיות, נתינה, בדידות ודיכאון

הורמונים וקשרים חברתיים

כשאנחנו בתוך קשר חברותי טוב, הגוף מפריש מספר הורמונים הקשורים לרגשות חיוביים, ביטחון ושביעות רצון. הנה כמה מההורמונים העיקריים:

  1. אוקסיטוצין: הורמון זה נקרא גם "הורמון החיבוק" או "הורמון הקשר". הוא משוחרר כשאנחנו במגע פיזי עם אנשים קרובים, אבל גם במצבים של אמון הדדי, חיבור רגשי וקרבה חברתית. אוקסיטוצין מקושר להרגשה של קרבה, חום ושייכות.
  2. דופמין: זהו הורמון שנפלט במצבים של אושר וסיפוק. כשאנחנו מבלים זמן עם חברים או נהנים מחברת אנשים שאנחנו אוהבים, רמות הדופמין עולות, וזה מקנה לנו תחושת שמחה והתלהבות.
  3. סרוטונין: הורמון זה קשור למצב הרוח הכללי שלנו. סרוטונין מסייע בהרגשה של שלווה ושביעות רצון, והוא משתחרר כשאנחנו חווים חוויות חברתיות חיוביות, כמו שיחות נעימות או רגעים משותפים עם חברים.
  4. אנדורפינים: אלו הם "הורמוני האושר", המשתחררים בזמן שאנחנו חווים הנאה, צחוק או פעילות גופנית. גם חוויות חברתיות מהנות, כמו זמן איכות עם חברים, יכולים להעלות את רמות האנדורפינים.

לסיכום: כשהקשר החברתי חיובי, הוא לא רק מעודד את ההורמונים הללו, אלא גם תורם לשיפור הבריאות הנפשית והפיזית שלנו.

הורמונים וזולתניות

כאשר אנו תורמים מעצמנו, מתנדבים או עוסקים בנתינה לזולת, הגוף שלנו מפריש מספר הורמונים שמסייעים לנו להרגיש טוב ולעודד את הרווחה הנפשית שלנו. הנה ההורמונים העיקריים שמעורבים בתהליכים אלו:

  1. אוקסיטוצין: גם כאן, הורמון האוקסיטוצין משתחרר כאשר אנו עוסקים בנתינה, במיוחד אם אנחנו חווים קשרים חמים וקרובים עם אנשים אחרים. אוקסיטוצין מחזק את תחושת האמפתיה, החמלה והקשר עם אחרים, ומעודד תחושת חיבור ושייכות.
  2. דופמין: כאשר אנחנו עוזרים לאחרים או תורמים מזמננו וממרצנו, אנחנו חווים תחושת סיפוק ושמחה. הדופמין, שהוא הורמון שקשור לאושר ולסיפוק, משתחרר במצבים של הגשמה עצמית או הצלחה, גם כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו עושים טוב לזולת.
  3. אנדורפינים: תרומות נתינה עשויות להוביל גם לשחרור של אנדורפינים, שהם חומרים כימיים במוח שמפחיתים כאב ויוצרים תחושת אושר ושמחה. פעילויות של נתינה יכולות לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו ולהגביר את תחושת האושר הכללית שלנו.
  4. סרוטונין: כאשר אנו מרגישים שאנחנו תורמים או עוזרים לאחרים, רמות הסרוטונין (הקשורות לשלום נפשי ורווחה רגשית) עשויות לעלות. תחושת סיפוק ושלווה שמלווה לפעולות של נתינה יכולה להוביל לרמות גבוהות יותר של סרוטונין.

לסיכום, נתינה יכולה להפעיל את מערכת ההורמונים במוח ולגרום לנו להרגיש טוב יותר, לא רק בגלל שאנחנו עוזרים לאחרים, אלא גם בגלל שהגוף שלנו מגיב לכך עם הורמונים שקשורים לאושר, שמחה ותחושת שייכות.

הורמונים ובדידות

כשאדם נמצא לבד, ללא קשר חברותי ותחושת בידוד, ייתכן שיתחולל שינוי ברמות של חומרים כימיים והורמונים בגוף, וזה יכול להשפיע על הרווחה הנפשית והפיזית שלו. אלו כמה מההורמונים שיכולים להשתנות במצבים כאלה:

  1. קורטיזול: זהו הורמון הלחץ, שמתפשט בגוף כאשר אנחנו חווים מתח, חרדה או בידוד חברתי. כאשר אנחנו לבד, במיוחד אם אנחנו מרגישים מנותקים או לא נתמכים, רמות הקורטיזול עשויות לעלות, מה שיכול להוביל לתחושת מתח וחרדה, ולפגוע בבריאות הכללית.
  2. אדרנלין: בדומה לקורטיזול, האדרנלין מופרש במצבי לחץ. במצבים של בידוד או דאגה, עשוי הגוף להפעיל את מנגנון "הילחם או ברח" (fight or flight), דבר שגורם להפרשת אדרנלין. מצב זה יכול לגרום לעלייה בקצב הלב, דופק מואץ ותחושת מתח כללית.
  3. דופמין: במצבים של בידוד, עשויה להיות ירידה ברמות הדופמין, שמקושר לסיפוק והנאה. כשאנחנו לא מקיימים אינטראקציות חברתיות שממסרות תחושת אושר, ההרגשה הכללית היא פחותה יותר, ויכולה להיווצר תחושת שעמום או דיכאון.
  4. סרוטונין: גם הסרוטונין, שהורמון הקשור למצב רוח ותחושת רווחה נפשית, יכול לרדת כאשר אנחנו מבודדים את עצמנו. תחושת בידוד או בדידות עשויה להוביל לירידה ברמות הסרוטונין, מה שיכול להעצים את תחושת הדיכאון והתחושות של חוסר יציבות רגשית.
  5. אוקסיטוצין: הורמון זה, שמופרש בעיקר כשאנחנו חווים קשרים חברתיים קרובים או חיבוקים, יכול להיות נמוך במצבים של בידוד חברתי. בהיעדר קשרים חברתיים חמים ותומכים, הגוף לא מקבל את "המנה" של אוקסיטוצין, מה שיכול להוביל להרגשה של לבד ושל חוסר תמיכה.

סיכום: בידוד חברתי וחוסר אינטראקציה עם אחרים יכולים לגרום לעלייה ברמות של הורמונים הקשורים ללחץ (קורטיזול ואדרנלין) ולירידה ברמות של הורמונים הקשורים לרווחה נפשית (דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין). כל אלו עשויים להוביל לתחושות של מתח, חרדה, דיכאון או שעמום.

לא ציפרלקס ולא זאפה, לא סרקוול ולא לוסטרל יביאו את המזור (בכפוף להוראות הרופא המטפל). כן קשרים חברתיים, כן התנדבות וכן זולתניות. הם יביאו בס"ד את המזור!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *