יוסי היקר,

שאלתך נוגעת בנקודה עמוקה וחשובה מאוד – מהי חברות אמיתית.

חברות, כפי שכתבת יפה, היא קשר הדדי שבו שני הצדדים נבנים זה מזה. כל אחד תורם ונתרם, מקשיב ונשמע, מעודד ומתחזק. זו חברות שמבוססת על כבוד, אמון, ואהבה פשוטה של לב.

אבל המקרה שאתה מתאר – איננו חברות.
זהו קשר של שליטה. וכפי שאמרת במדויק – זו כבר עבדות, לא ידידות.

אם חבר גורם לך תחושת תלות, אם אתה מרגיש שאתה לא חופשי לחשוב, לרצות, לבטא – אלא רק לשרת אותו ולהימנע מלהכעיס אותו – זה סימן ברור שחצו את הגבול.

מה עליך לעשות?

① הכרה והצבת גבול ברור.
בפעם הבאה שאתה חש אפילו רמז של השתלטות, אמור לו בבירור ובשקט:

“אני מרגיש שהיחס שלך אליי לא מכבד. חברות בשבילי זה הקשבה, כבוד הדדי ותמיכה. אם אתה רוצה שנהיה חברים – אני מבקש שנשמור על זה כך.”

תאמר את זה בלי כעס, אך בתקיפות.
זה לא מרד – זו שמירה על עצמך.

② הכן את עצמך רגשית.
כנראה יהיה לך קשה לומר זאת, כי אתה בחור עדין ורגיש, ובלב תעלה תחושת פחד: “אולי הוא יפסיק לרצות אותי? אולי אשאר לבד?”
אבל דע לך – אתה לא מאבד חבר, אתה מציל את עצמך.
מי שבאמת חבר – יכבד אותך ויקבל.
ומי שלא – טוב שהוא הולך, כי ממילא לא היה שם לב אמיתי.

③ אפשרויות תגובה.

• אם הוא ייפגע ויטען שאתה מגזים – הסבר לו בעדינות שאין לך טענה אישית נגדו, אלא רק נגד הדרך שבה הדברים מתנהלים.

• אם הוא יתעשת ויבין שטעה – זו הזדמנות לבנות מחדש חברות נכונה ובריאה.

• ואם יבחר להתרחק – דייק בלבך שזה לטובה. אתה פותח מקום לחבר אמיתי.

④ תפילה יומית.
לפני שאתה אומר "יהיו לרצון אמרי פי" בסוף תפילת העמידה, תאמר בלבך:

“ריבונו של עולם, עזור לי למצוא חבר אמת, שנבנה זה מזה באהבה וכבוד, והרחק ממני חברים רעים או מזיקים. זכני לחברות של אמת, המביאה שמחה וצמיחה.”

ה’ ישמע תפילתך ויזמן לך ידידות טהורה ובריאה – שתשמח אותך ותקרב אותך לעצמך ולבוראך.

בהערכה