שלום רב,

ראשית, חשוב לשבח אתכם על כך שהבן משתף אתכם בנושא רגיש כזה – זו עדות להורות פתוחה, קשובה ומכילה. הורים טובים הם אלה שהבן סומך עליהם, וזו זכות גדולה.

לגופו של עניין:
קרי לילה (הפרשה בשינה) שאינו נובע מהרהורים מתמשכים ומכוונים ביום – איננו חטא כלל, כך היא ההוראה המקובלת בישיבות.
אין צורך לעסוק בכך או להרגיש אשמה – אלא פשוט להמשיך בלימוד, בשמחה ובטהרה.
אם אפשר לטבול או לעשות תשעה קבין מים – הדבר מומלץ וטוב, אך לא מעכב.
פירטתי על כך גם במאמר שכתבתי – ניתן להפנות לו אם רלוונטי: קדושת הבחורים.

עם זאת, פעמים רבות בחור נדרש להכוונה פנימית יותר, כדי לעזור לנפש לקבל את מה שהשכל כבר יודע.
במקרים כאלו, מפגש של פגישה או שתיים עם מטפל רגשי בן תורה – יכול להועיל רבות, ולשחרר את הנפש מהאחיזה המיותרת בנושא – ולהחזיר את השלווה.

בהצלחה רבה,
בברכה ובתפילה להמשך צמיחה והתעלות