שלום הרב אשר היקר,
תודה רבה על התשובות המחזקות – הן מאוד משמעותיות בשבילי.
עכשיו זה כבר סוף זמן קיץ, ואני מרגיש שיש לי ירידת מתח וריפיון. קצת קשה לי להחזיק את עצמי חזק בלימוד, ואני ממש לא רוצה לרדת.
איך אפשר לא לוותר לעצמי ולהישאר חזק עד הסוף?
אשמח לחיזוק והדרכה.
דוד
דוד היקר,
אשריך שאתה מרגיש את הירידה וכואב לך עליה – זו כבר מדרגה גדולה מאוד בפני עצמה.
אכן, סוף זמן קיץ הוא שלב מאתגר. אחרי חודשים של מאמץ, טבעי שתרגיש עייפות, ירידת מתח, קצת קושי. אבל דע לך – דווקא עכשיו נמדדת העוצמה הפנימית שלך.
הרב דסלר זצ"ל מספר במכתב מאליהו על תרגיל קטן שעשה לעצמו: כשהחליט להפסיק לעשן, הוא סיפר על כך לכולם – לאשתו, לחבריו ולתלמידיו. כך, בכל פעם שהתאווה חזרה, הוא נזכר שכולם יודעים – וזה עצמו חיזק אותו לעמוד בניסיון.
מה עשה בעצם?
השתמש בכוח הבושה החיובית – לא כדי לברוח, אלא כדי להחזיק.
כך גם אתה.
ספר לכמה חברים טובים, לר"מ או להורים שלך:
“אני מקבל על עצמי להחזיק בלימוד עד סוף הזמן – כאילו זה תחילת הזמן.”
כשאתה מצהיר כך, אתה יוצר מחויבות חיובית לעצמך.
וכשתגיע רגע של חולשה – תיזכר באמירה שלך. היא תיתן לך כוח, כבוד עצמי, ואומץ פנימי להמשיך.
וזכור – כל יום לימוד בסוף הזמן שווה פי כמה.
זה הזמן שבו ה’ נותן סייעתא דשמיא מיוחדת למי שלא מוותר.
תחזיק עוד קצת, עוד יום ועוד דף – והמאמץ הזה יאיר לך הרבה אחרי שהזמן יסתיים.
בהערכה ובחיבה
💬 השו״תים הישיבתיים – מרחב שיח תורני ורגשי לבחורי ישיבות ולהוריהם ולמחנכים
כאן ניתן לשאול, לשתף ולהתייעץ בפורום לבחורים ובפורום להורים ומחנכים,
שניהם מנוהלים ומפוקחים ע״י הרב אשר מורסקי, מטפל רגשי מוסמך לבחורי ישיבות.