יחזקאל היקר,

ראשית, דע שאינך לבד.

לצערנו, רבים חווים את אותה תחושה של מועקה לקראת אלול וראש השנה, גם אם אינם מדברים על כך בגלוי.

מה שאתה חווה מוסבר היטב במונח פסיכולוגי הנקרא התניה קלאסית.

מהי התניה קלאסית?

זו תופעה שבה גירוי ניטרלי – כמו זמן, חפץ או מצב – נקשר שוב ושוב עם רגש חזק, עד שנוצרת תגובה אוטומטית בכל פעם שהגירוי מופיע.

למשל: אם בחור מקבל גלידה טעימה, ובכל פעם מישהו צועק עליו – אחרי זמן מה עצם המראה של הגלידה תעורר בו פחד, גם בלי שאף אחד יצעק עליו.

כך גם באלול.
אם במשך שנים שמעת דרשות כבדות, אזהרות קשות, או חווית לחץ וביקורת – המוח שלך מקשר את ימי הרחמים והסליחות עם פחד ומתח. וככל שהדפוס חוזר – הוא נטמע עמוק יותר.

איך משנים את ההתניה?

① מפסיקים את ההשפעה השלילית.
התרחק מכל מקור שמעורר בך לחץ סביב אלול.
אם מישהו מדבר על “אלול מפחיד” – אל תיכנס לשיחה הזו.
אי אפשר לבנות חוויה חדשה כל עוד ממשיכים להזין את הישנה.

② בונים חוויה מתקנת.
התחבר למשמעות הפנימית והאמיתית של אלול:

“אני לדודי ודודי לי.”

זהו זמן של אהבה, לא של פחד.
זמן של התקרבות עדינה, לא של נזיפה.

תכניס לאלול שלך רגעים נעימים ומרוממים:

• לימוד מאמרים על עבודת הלב.

• שיחות עידוד עם חברים ורבנים בעלי גישה חיובית.

• תפילה פשוטה ומרגיעה, בלשון שלך, בלב פתוח.

③ התמדה.
אם תתמיד בכך כמה שנים ברצף, תראה שינוי אמיתי.
המוח יתחיל לקשר את אלול עם שלווה, חום וקִרבה – לא עם פחד.

סימני הצלחה

כשתגיע לאלול הבא ותמצא את עצמך מצפה לו בשמחה,
כשבלב תרגיש געגוע דק לאותה אווירה של התקרבות –
תדע שזכית להפוך את ההתניה:
מחרדה – לאהבה, ממועקה – לקרבה.

באהבה ובברכה