לבחור היקר מאוד, שלום רב,

קודם כול – זה יפה מאוד שפנית ושאלת.
רק עצם הפנייה שלך מראה על בשלות, אחריות, ויכולת לעזור לעצמך במקום להיכנע או להתייאש. אני מעריך את זה מאוד.

המעבר מישיבה קטנה לישיבה גדולה הוא שינוי משמעותי, ולא מעט בחורים חווים סביבו קושי, אפילו אם לא תמיד מדברים עליו.
בישיבה קטנה, בפרט בשיעור ג’, היית בין הבחורים הגדולים – עם הערכה מצד הצוות, מעמד חברתי ברור, תחושת שליטה בלימוד, חברות טובה. ופתאום – בישיבה גדולה, אתה מוצא את עצמך שוב הכי קטן. שיעור א’, כשמעליך שיעורים ותיקים, בחורים שעוסקים כבר בשידוכים, סדרים ארוכים, תחושה שאתה מאבד את המקום שלך. זה מטלטל, וזה מובן.

📌 הקושי הרגשי: בלבול, ירידת ערך, ונוסטלגיה
הנפש מתגעגעת למה שהיה – לחום, ליציבות, להרגשה של “אני שייך ומוכר”.
וכשהמציאות החדשה עדיין לא ברורה – קל לברוח אחורה במחשבה.
אבל חשוב להבין: זה לא פגם. זו תנועה פנימית בריאה של הסתגלות.

דווקא אתה, שנפתח ושואל – מגלה בכך רצון להתמודד, לא לברוח באמת.
הייתי מציע לך לשתף את הקושי הזה עם מישהו קרוב: חבר טוב, הורה, או ר”מ שאתה קשור אליו מהישיבה הקטנה.
לפעמים אפילו שיחה אחת יכולה לארגן את הנפש מבפנים.
ואם יש לך אומץ – תוכל גם לגשת למשגיח של שיעור א’, או ר”מ שאתה מרגיש בנוח מולו.

🤝 הקושי החברתי: תחושת ניתוק וקנאה
אתה לא לבד בזה. המעבר החברתי חד. כל המבנה החברתי של הישיבה הקטנה נפרם – ופה כולם חדשים.
לוקח זמן לבנות קשרים, זה קורה לאט, בהדרגה.
אם אתה מרגיש מנותק – אולי תבקש מהמשגיח שיחבר אותך לחברותא זמנית עם מישהו משיעור ב’. גם חברותא של שעה ביום יכולה לפתוח קשר.

לגבי תחושת הקנאה – תדע שהיא טבעית. כל בחור מרגיש אותה בצורה כלשהי.
האחד מקנא בחברותא שלו, השני בעומק של בחור אחר, והשלישי בשקט של מישהו שלכאורה “מסודר”.
אל תלחץ מזה. אתה לא לבד בזה. רק תנסה לזכור: הקנאה לא אמורה להקטין אותך – אלא לדחוף אותך בעדינות פנימית קדימה.

📚 הקושי הלימודי: איך ניגשים לעיון
המעבר ללימוד בעיון בישיבה גדולה הוא דרמטי.
בישיבה קטנה יש ר”מ שמלווה, מסביר, תוחם.
בישיבה גדולה – השיעורים פתוחים יותר, מורכבים יותר, והדרישה להבנה עצמאית גבוהה.

ההמלצה שלי – אל תנסה לתפוס את הכול. אל תנסה להבין את כל השיעור בכללותו כבר מההתחלה.
תתחיל מהגמרא עצמה – רש”י, תוספות – ותהיה רגוע עם זה. תוודא שאתה מבין מה כתוב, מה נאמר, מה הקושיא, מה התירוץ.
ורק אחרי שזה ברור – תוכל להתחיל להתחבר למהלך הראשון של השיעור.

לאט לאט תראה שאתה מתחיל להבין עוד ועוד, וגם מה שלא הבנת – פתאום יתבהר בהמשך.
אבל הבסיס הוא שלא תצא מהלימוד בתחושת תסכול, אלא בתחושת הבנה – אפילו חלקית.

💬 לסיום – מילה על הערך שלך

הרגשתך שהדימוי העצמי שלך ירד – טבעית.
אבל חשוב שתדע: אתה לא פחות טוב עכשיו – אתה פשוט עובר שלב.

זה לא שאתה ירדת, אלא שאתה בונה עכשיו שכבה חדשה של זהות.
וזה ייקח זמן – אבל זה גם יעמיק אותך.
ואני מאמין – בלב שלם – שאם תמשיך כך, תשאל, תתבונן, תנסה, תתחזק –
הערך העצמי שלך יעלה אפילו יותר ממה שהיה קודם.

אם תרגיש צורך – אתה יכול לפנות אליי לפגישה אחת ללא עלות.
אני אשמח להקשיב, להבין איתך יחד מה כדאי לחזק, ואיך להתייצב מחדש – גם מבחינה לימודית וגם רגשית.

בהערכה רבה ובברכת הצלחה,
אשר