🎶שירי נפש ונשמה🎶

מותר להוריד ולהפיץ את השירים חינם עם קרדיט שם המחבר, שלא לצורך מסחרי כלשהו.

להורדת שיר לחץ על 3 הנקודות האנכיות בצד ימין של הנגן הנמצא מתחת לכל טקסט שיר

מָה אַתָּה שׁוֹאֵל מֵעִמִּי?

מָה אַתָּה שׁוֹאֵל מֵעִמִּי?

וְהַזָּר הַקָּרֵב – יִחְיֶה.

מָה אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ?

רַק אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים עַל בִּנְּךָ.

אֲנִי זָר לְעַצְמִי, רָחוֹק מִמְּךָ,

אוֹהֵב אֶת עַצְמִי, וְאוֹהֵב גַּם אֹתְךָ.

הָאֵר פָּנֶיךָ אֵלָי – אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת,

פְּתַח לִי אֶת יָדְךָ – כִּי יָדִי קְמוּצָה מֵרֹב כְּאֵב.

אֱהֹב אוֹתִי, פְּתַח לִבִּי לְאַהֲבָתְךָ,

כִּי שֶׁלְּךָ אֲנִי – וְאַתָּה נֶעְלָם מִמֶּנִּי, וַהֲכִי קָרוֹב.

חַבְּקֵנִי, אַמְּצֵנִי אֶל לִבְּךָ הַנִּבְדָּל,

כִּי לִבִּי חֲמַרְמַר עָלַי, וִיגוֹנִי רַב כַּיָּם.

וְכָל צַהֲלוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, נִשְׁמָעוֹת –

גְּאֹל אוֹתָם גְּאֹל, וּתְקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל.

אדר תשפ”ה

קוּם, בְּתוּלַת נַפְשִׁי

נָפַלְתִּי לִבְלִי קוּם

נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף קוּם

קוּם, בְּתוּלַת נַפְשִׁי

בְּכִי מִמַּעֲמַקִּים עוֹלֶה

שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, שׁוּבִי

כִּי כָּל חֲסָדָיו יִזְרַח עָלָיְכִי

מֵרֹאשׁ צוּרִים, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים

שָׁמָיִם זְרוּעִים אַלְפֵי כּוֹכָבִים

נוֹצְצִים אֵלֶיךָ בְּטַהֲרָתָם

חִיּוּךְ גָּדוֹל מֵאִיר אֶת פָּנַיִךְ

יְפֵיפִיָּה אַתְּ, וְלֹא דְּמוּת אָדָם לָךְ

הוּא אוֹהֲבֵךְ כִּי אֵינֵךְ בָּשָׂר וָדָם

שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי אַהֲבָתוֹ

מִבְּלִי מָזוֹר יַחְבְּשֵׁךְ

כִּי עִמּוֹ כָּל מַחְמַדֵּךְ

אדר תשפ”ה

אוֹר בְּמַחֲשַׁכִּים מְנַצְנֵץ

מֵעִמְקֵי שְׁאֹל, מִי יָבִין?

מִגֹּבַהּ מַחֲרִיד, אַתָּה לֹא תָּבִין.

נֶאֱנַק, שׂוֹרֵד, נֶאֱנָח,

אוֹר בְּמַחֲשַׁכִּים, מְנַצְנֵץ.

אוֹי, וְהוּא נֶעֱלָם, וְשׁוּב.

הֶהָיָה זֶה חֲלוֹם?

בַּלָּהוֹת, אֲיֻמָּה – הַנִּגְדָּלוֹת.

נַפְשִׁי, הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לְקוֹל הַמְּצִיאוּת,

וּלְיֶתֶר כָּל עֶדְרֵי רִגְשׁוֹתַיִךְ.

צוֹלֵל וְעוֹלֶה וּבֹכֶה,

מֵרִים עֵינַיִם לַמָּרוֹם –

כֵּסֶה עָנָן מֵעֲבֹר.

הַלְזֹאת תִּקְרָא נָעֳמִי?

נָעַמְתָּ לִי מְאוֹד,

לֹא אוּכַל עוֹד.

כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ וְזוֹעֵק אֵלֶיךָ, רַק זֹאת:

הַצִּילֵנִי, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי.

מֵאֵין סוֹף לִבְּךָ הַגָּדוֹל תְּטַהֲרֵנִי,

חַבְּקֵנִי, הַדְרִיכֵנִי,

וְאֶת יָדְךָ הַמַּחֲזִיקָה –

אַל תֶּרֶף מִמֶּנִּי.

אדר תשפ”ה

שִׁפְכִי כַּמַּיִם נַפְשֵׁךְ

שִׁפְכִי כַּמַּיִם נַפְשֵׁךְ נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם

שִׁפְעִי אַהֲבָה נִשְׁמָתֵךְ נֹכַח פְּנֵי אוֹהֲבֵךְ

אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, שִׁיר לְחַיַּי

אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה לְאֵל חַיַּי

רְדַפְתִּיו בְּמַחֲשַׁכִּים, נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה

בַּמִּדְבָּר הָלַכְתִּי אַחֲרָיו

עָיֵף בְּלִי מַיִם וּמִחְיָה

אַתְּ, חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן נַפְשִׁי

הַרְהִיבִי לִנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ

אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתִּינְהוּ

לֹא תֵּבוֹשִׁי בִּפְנֵי מְצַחֲקִים

אַל תִּתְחַבְּאִי מֵאֲחוֹרֵי גֵּבִים

פִּרְסִי כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם

קַבְּלִי מְאוֹרוֹ מְלֹא חָפְנַיִם

אדר תשפ”ה

לְלִבּוֹתָם חֶמְלָה

עֲלֵיהֶם אֲנִי בּוֹכִיָּה

עַל אֵלֶּה זוֹלְגוֹת עֵינַי דִּמְעָה

עַל לְבָבוֹת טְהוֹרִים שֶׁנִּשְׁבּוּ

מְחֻסְּרֵי הַדְרָכָה שֶׁכָּשְׁלוּ

נְפָשׁוֹת צַחוֹת שֶׁנִּשְׁחֲקוּ

עֲלֵיהֶם נַפְשִׁי בּוֹכִיָּה

עַל חַסְרֵי בַּיִת בְּתוֹךְ בֵּיתָם

עַל בּוֹדְדִים בְּתוֹךְ רִבּוּי חֶבְרָה

עַל שׂוֹחֲקִים כְּשֶׁעֲלֵיהֶם מַסֵּכָה

עֲלֵיהֶם רוּחִי נְכֵאָה

עַל יְתוֹמִים לָהֶם אָב וָאֵם

עַל יְלָדִים בְּלִי יַלְדוּת

עַל בַּחוּרַיִךְ שֶׁבִּשְׁבִי נַפְשָׁם נְתוּנִים

הַרְעִימִי קוֹלֵךְ וְזַכְּכִי לִבֵּךְ

שַׁאֲגִי כְּנַהֲמַת אַרְיֵה

וּפוֹצְצִי בִּסְלָעַיִךְ כָּל מִשְׁגֶּה

הַבִּיעִי לְלִבּוֹתָם חֶמְלָה

וְהַרְעִיפִי עֲלֵיהֶם אַהֲבָה כֵּנָה

תֶּן לִי אֲבוּקָה

חַי – וְלֹא בְּתוֹקֶף חַיִּים,

מֵת – וְלֹא בְּתוֹקֶף מָוֶת,

מִתְמוֹדֵד עִם הַצֵּל,

צְלָלִים שֶׁל הַחַיִּים.

חוֹלֶה – מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ,

מַרְגִּישׁ – שֶׁלֹּא מַרְגִּישׁ.

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

שָׂרוּף מֵרֹב חֹם,

חָנוּק מֵהַפְצָצַת אַהֲבָה,

מוּרְעָל, נָטוּשׁ, זָרוּק,

מְנֻפָּץ אֶל הַסְּלָעִים –

אַי! יֵשׁ אֶת מִי לְנַפֵּץ?

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

הַמּוּתָר, אֱלוֹהַי – הַמּוּתָר לִסְבֹּל כָּכָה?

וְלָמָּה הֶחֱיִיתַנִי עַד כֹּה?

יָסוֹר יִסְּרַנִי יָ-הּ,

וְלַמָּוֶת נְתָנַנִי – וְהֶחֱיַתַּנִי?

הַאוּכַל כָּךְ לִחְיוֹת?

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

מִבְּלִי דְּמָעוֹת, מִבְּלִי מִלִּים,

כָּל הַדֶּרֶךְ – מִדְבַּר צִיָּה.

יוֹרֵד תְּהוֹמוֹת,

עוֹלֶה רְקִיעִים –

כָּךְ, אֱלוֹהַי… זֶה אֲנִי?

הֲרֹאֶה אַתָּה – אוֹתִי?

תֶּן לִי אֵשׁ, אֲבוּקָה –

לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה.

אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶת, מַיִם, אֲבוּקָה,

לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת –

אֵי שָׁם בַּחֹשֶׁךְ,

עַל פְּנֵי גַּן־עֵדֶן נְחֻשָּׁה…

הֲתַעַזְבֵנִי – יוֹם אוֹ יוֹמַיִם?

הַאֶחְיֶה – אַךְ הַפַּעַם?

הַתְחַיֵּנִי – פַּעֲמַיִם?

כֵּן? כֵּן! – וּבְתוֹקֶף חַיִּים…

הַלֵּב נִפְתָּח

הַלֵּב נִפְתָּח כְּמוֹ פֶּרַח.
אֵין זֶרַע, אֵין חַיִּים, אֵין אֲדָמָה
הַכֹּל חָרוּךְ, בַּנְּשָׁמָה
מֵאֵיפֹה אֱלֹקִים הַלֵּב?
מֵהֵיכָן הוּא הַפֶּרַח?
הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה?
הֲתִחְיֶינָה?
עָלֶה נִחְרָךְ, פֶּרַח נוֹבֵל
קַשׁ נִדָּף בָּרוּחַ הַצּוֹרֶבֶת
אַי! אֱלֹקִים!
הַאִם בָּא הֶהָרוּג בְּרַגְלָיו – מָשָׁל הוּא?
יָסוֹר יִסַּרְתַּנִי
וְלַמָּוֶת נַפְשִׁי לֹא נָתַתַּנִי
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַיֵּה הַמֵּתִים
וּמִתּוֹךְ הָאֹפֶל, הַתְּהוֹם, תְּהוֹם הַנֶּפֶשׁ
הַכְּאֵבִים! אַי, אֱלֹקִים!
הֲיֵשׁ מִי שֶׁיִּשְׁמַע?
וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל נְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי
אַתָּה מַבִּיט!
נַאֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ
אַתָּה שׁוֹמֵעַ!
תּוֹשִׁיעַ!

לְבָבוֹת נִפְתָּחִים

לְבָבוֹת נִפְתָּחִים

כְּמֵהִים, מִשֵּׁנָה מְקִיצִים

לֹא שֶׁלִּי, זֶה רַק אַתָּה

הַחֲיֵנִי, כְּדֵי לָתֵת

שְׁלַח לִי כֹּחַ, לְהַחֲיוֹת

זַכֵּנִי, אַמְּצֵנִי אֶל לִבְּךָ, הֶחָם

אַתָּה יוֹדֵעַ חֶרְפָּתִי וּבֹשְׁתִּי

אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעְתִּי – רַק כְּדֵי לְסַיֵּעַ

בְּחֶמְלָה, בַּהֲכָלָה, בִּידִידוּת

תֵּן לִי עוֹד, מִיָּדְךָ הַפְּתוּחָה, הָרְחָבָה

זַכֵּנִי, אַמְּצֵנִי וְחַזְּקֵנִי

כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ אֶת הַזְּכוּת לַעֲשׂוֹת בְּנֵי חַיִל

דּוֹר יָתוֹם, אֲכוּל רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה וּבְדִידוּת

פּוֹסְט־טְרָאוּמָתִי מֵרֹב גָּלוּת וְשִׁכְרוּת הַמִּלְחָמוֹת

וּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה

תֵּן לָהֶם כּוֹחַ!

הַרְבֵּה לָהֶם עַצְמָהּ!

הוֹצֵא אוֹתָם מִבּוֹר גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה!

הוֹצֵא!

וּשְׁלַח לָהֶם רֹךְ, חֶמְלָה, אֶת אַהֲבָתְךָ, אֶת כָּל נִדְבַת לִבְּךָ

חַזְּקֵם, אַמְּצֵם, תָּמִיד גָּמְלֵם טוֹבָה

וְלָנוּ הָיִיתָ תָּמִיד וְתִהְיֶה לָנוּ – רַק יְשׁוּעָה!

דַּוְקָא אֶפְתַּח

הוּא פָּגַע בִּי,
אֲבָל זֶה שֶׁלּוֹ, לֹא שֶׁלִּי.

אֲנִי נָתַתִּי,
וְהוּא גַּם נָתַן,
אֲנִי נָתַתִּי
חֹם, רֶגֶשׁ, חֶמְלָה –
וְהוּא נָתַן בִּתְמוּרָה
גַּסּוּת, חֲרָדוֹת, עַלְבּוֹנוֹת וְזִלְזוּל.

זֶה מְאֹד כּוֹאֵב,
אֲבָל כּוֹאֵב יוֹתֵר
לִהְיוֹת מַה שֶּׁהוּא נָתַן –
אֲנִי לֹא רוֹצֶה זֹאת.
לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּזֶה,
לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת עוֹלֵב,
לֹא רוֹצֶה כַּעַס –
רוֹצֶה חַיִּים, רֹגַע, עֲדִינוּת,
שָׁלוֹם, חֶמְלָה, רֹךְ, נְעִימוּת הַלֵּב.

הַאִם בִּגְלַל שֶׁהוּא זָרַק בּוֹץ –
אֲנִי צָרִיךְ לִסְגוֹר אֶת הַלֵּב?

אֲנִי אֶפְתַּח, יְדִידִי.
נָתַתָּ לִי הַרְבֵּה בִּפְגִיעָתְךָ,
רָצִיתָ שֶׁאֶסְגֹּר אֶת הַלֵּב?
אֲנִי דַּוְקָא אֶפְתַּח.
אֶפְתַּח וְלֹא אֶסְגֹּר.

כִּי כֵּן – אֲנִי עַקְשָׁן, גָּדוֹל,
לֹא מִתּוֹךְ חֹזֶק,
אֶלָּא מִתּוֹךְ אֱנוֹשִׁיּוּת.

אֲנִי חָלָשׁ – כֵּן.
לָכֵן אֲנִי חָזָק.
אֲנִי מַסְפִּיק חָזָק כְּדֵי לִהְיוֹת חָלָשׁ.

יְדִידִי, פָּגַעְתָּ בִּי –
אֲנִי לֹא נִפְגָּע.

זֶה הָיָה מַעֲלִיב,
שׂוֹרֵף אֶת הַלֵּב,
מְכַוֵּוץ –
אֲבָל אֲנִי מַסְכִּים לִהְיוֹת חָלָשׁ.
לֹא כְּדֵי לִשְׁקוֹעַ –
אֶלָּא כְּדֵי לָחוּשׁ.

אֲנִי בּוֹחֵר לָחוּשׁ אֶת הַחֻלְשָׁה –
וְלֹא לִבְרוֹחַ מִמֶּנָּה
לְכְאִילוּ־חֹזֶק חִיצוֹנִי.

הַחֻלְשָׁה שֶׁלִּי –
הִיא־הִיא הַחוֹזֶק שֶׁלִּי.

כִּי נוֹלַדְתִּי לִהְיוֹת טוֹב.

נַחַל שֶׁל טָהֲרָה

דְּמָעוֹת זֶה נַחַל שֶׁל טָהֲרָה

לֵב שָׁבוּר – זֶה עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה, הָעֲנָוָה

חָנֵּנִי אֱלֹקִים חָנֵּנִי, כִּי רַב שָׂבַעְתִּי בּוּז

בֹּז יָבוּזוּ לוֹ, לַיֵּצֶר

הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים

אוֹרוֹת מֵאֹפֶל, עוֹלִים, צוֹלְלִים אַף נֶעֱלָמִים

הוֹשֵׁט לִי אֶת יָדְךָ הַמְּלֵאָה, הַפְּתוּחָה

עֲקֹר מִלִּבִּי אֶת הַטֻּמְאָה, הַגַּאֲוָה

פְּשֹׁט אֶת עוֹרִי הַגֵּאֶה וְהַלְבִּישֵׁנִי מַחְלָצוֹת עֲנָוָה

יְהוּדִי פָּשׁוּט אֲנִי, וְאַיֵּה הַגַּאֲוָה?

דְּמָעוֹת זֶה נַחַל שֶׁל זֹךְ, פְּשִׁיטוּת, תְּמִימוּת

הַחֲיֵה בְּלִבִּי אֶת תֹּם הַיַּלְדוּת

נַקֵּנִי, טַהֲרֵנִי, שָׁטְפֵנִי

חָפוֹף אֶת לִבִּי בְּבוֹרִית

בַּסַּבּוֹן קְדֻשָּׁה תְּחַטְּאֵנִי

דַּל אֲנִי דַּל, מָלֵא גֵּאוּת עֲכוּרָה

רַק אַתָּה תְּטַהֲרֵנִי, כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לָשֵׂאת

חָנֵּנִי, עַנְנֵי, נָא,

לֹא אוּכַל עוֹד. עַתָּה!

שָׁבוּר לִרְסִיסִים

שָׁבוּר לִרְסִיסִים

רְסִיסֵי לַיְלָה

 הָאוֹר אֵינֶנּוּ מְבַצְבֵּץ מִבֵּין הָרְסִיסִים

מָה אַתָּה רוֹצֶה אֱלוֹקִים, מִמֶּנִּי?

הַאוֹכַל לִחְיוֹת כָּךְ לְעוֹלָמִים?

בּוֹדֵד בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, לְלֹא מִשְׁעֶנֶת וּמַשְׁעֵנָה

יָד מְלַטֶּפֶת, אַיֶּכָּה?

עֵינַיִם חַמּוֹת – הֲיִשְּׁנָה?

דּוֹאֵג, מְפַרְכֵּס, חָרֵד, מְדֻכָּא,

הַאוֹכַל כָּךְ לִחְיוֹת, אֵלִי?

רַכֶּבֶת הָרִים, פִּרְכּוּסִים, זֶהוּת בְּדוּיָה

עַד מָתַי אֱלֹקִים, יֵשׁ תְּשׁוּבָה?

בִּתְשׁוּבָה תִּכּוֹנָנִי, בְּעֵינֵךְ תַּבִּיטִי

הַכֹּל יַעֲבֹר וְעָלֶיךָ יִזְרַח הָאוֹר!

עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים

עוֹמֵד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, לְפָנַי שְׁנֵי סְעִפִּים.

אוֹר מִמַּחֲשַׁכִּים נִרְאֶה —

מְנַצְנֵץ, מַזְרִיחַ, אַף עוֹלֶה.

הָאֵר לִי אֶת פָּנֶיךָ, אֱלֹקַי;

הַצְעֵד אֶת רַגְלָי — אַל תַּעַזְבֵנִי!

נִצָּב עַל פְּנֵי תְּהוֹם פְּעוּרָה —

אַי! אֱלֹקִים, הַצִּילֵנִי נָא!

נֹשֵׂא תְּפִלָּה אֵלֶיךָ לַשָּׁמָיִם;

סַכּוֹתָה בֶּעָנָן לִי, אֱלֹקִים —

שָׂא לִתְפִלָּתִי!

לֹא אֶפְסַח עוֹד עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים;

בְּאוֹר פָּנֶיךָ אִוָּשַׁע, בִּקְדֻשָּׁה.

הַשְׁמֵעַ לְאָזְנֵי לִבִּי אֶת קוֹל אֵלִיָּהוּ:

אִם לַיֵּצֶר — וְאִם לַשָּׁמָיִם.

הָאֵר לִי אֶת פָּנֶיךָ, אֱלֹקַי;

הַצְעֵד אֶת רַגְלָי — אַל תַּעַזְבֵנִי!

נִצָּב עַל פְּנֵי תְּהוֹם פְּעוּרָה —

אֲהָהּ! אֱלֹקִים, הַצִּילֵנִי נָא!

שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ,

שִׁיר שֶׁל תְּשׁוּבָה.

אֶגְזֹל אוֹר מִשְּׁמָשׁוֹת רוּחָנִיִּים,

מְאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

אָבוּז לַקַּטְנוּת;

אוֹכַל וְאֶשְׁתֶּה —

כִּי הַיּוֹם וְלֹא מָחָר, אֶחְיֶה.

הָאֵר לִי אֶת פָּנֶיךָ, אֱלֹקַי;

הַצְעֵד אֶת רַגְלָי — אַל תַּעַזְבֵנִי!

נִצָּב עַל פְּנֵי תְּהוֹם פְּעוּרָה —

אָנָּא! אֱלֹקִים, הַצִּילֵנִי נָא!

אֶל דִּמְעַת לִבִּי הַשָּׁבוּר — שְׁעֵה;

וְאוֹרְךָ עָלַי תַּעֲדֶה.

אָבוֹא אֵלֶיךָ רָחוּץ בְּעַדִּי עֲדָיִים,

בְּמַחְלָצוֹת קְדֻשָּׁה — שִׁבְעָתַיִם.

הָאֵר לִי אֶת פָּנֶיךָ, אֱלֹקַי;

הַצְעֵד אֶת רַגְלָי — אַל תַּעַזְבֵנִי!

נִצָּב עַל פְּנֵי תְּהוֹם פְּעוּרָה —

אַי! אֱלֹקִים,

בַּל אֶכָּשֵׁל — הַצִּילֵנִי נָא!

אֹשֶׁר, שִׂמְחָה, מִשְׁפָּחָה

אֹשֶׁר, שִׂמְחָה, מִשְׁפָּחָה

תּוֹדָה לְךָ אֱלוֹקִים

מוֹדֶה עַל כָּל מָה שֶׁנָּתַתָּ לִי

תּוֹדָה עַל הָאִשָּׁה שֶׁנָּתַתָּ עִמָּדִי

תּוֹדָה עַל הַבָּנִים

תּוֹדָה עַל הַבָּנוֹת

תּוֹדָה לְךָ אֱלוֹקִים

נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶיךָ, אוֹר לִנְתִיבָתִי

הָאֵר לְעוֹלָמִים פָּנֶיךָ עָלַי וְעַל כָּל מִשְׁפַּחְתִּי

מִדּוֹר תַּהְפּוּכוֹת חַלְצֵנוּ

וְאֶת אוֹרְךָ הַזְרַח עָלֵינוּ

שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת פְּתַח

רַפֵּא אֶת לִבִּי

אֶת לִבִּי הַשָּׁבוּר

נַקֵּה אֶת נִשְׁמָתִי

אֶת נִשְׁמָתִי הַמְּכֻתֶּמֶת

הָאֵר עָלַי מֵאוֹרֶךָ הַגָּדוֹל

חַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב וְאֶטָּהֵר

קַרְצְפֵנִי, נַקֵּנִי, כַּבְּסֵנִי

אָנָּא הַשֵּׁם – הוֹשִׁיעָה נָא

אָנָּא הַשֵּׁם – הַצְלִיחָה נָא

שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת פְּתַח

וְאֶת אוֹרְךָ הַגָּדוֹל עָלַי הַזְרַח

הַחַיִּים זֶה מַסָּע

הַחַיִּים זֶה מַסָּע,

אָחִי — אַתָּה תַּעֲבֹר אוֹתוֹ.

לִפְעָמִים אַתָּה לְמַעְלָה,

לִפְעָמִים לְמַטָּה.

לִפְעָמִים אַתָּה חַי,

לִפְעָמִים מֵת.

לִפְעָמִים אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה חַי,

וּבֶאֱמֶת — אַתָּה מֵת.

לִפְעָמִים אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מֵת,

וּבֶאֱמֶת — אַתָּה חַי.

לִפְעָמִים אַתָּה עַל הַגֹּבַהּ,

לִפְעָמִים אַתָּה בְּבוֹר עָמֹק.

הַחַיִּים זֶה מַסָּע,

אָחִי — אַתָּה תַּעֲבֹר אוֹתוֹ.

תִּזְכֹּר תָּמִיד:

שֶׁגַּם אִם יֵשׁ אֲנָשִׁים רָעִים בַּדֶּרֶךְ,

וְגַם אִם יֵשׁ מַחֲלוֹת,

גַּם אִם אֵין לְךָ כִּמְעַט מָה לֶאֱכֹל

וְאֵיךְ לִחְיוֹת,

וְגַם אִם הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁלְּךָ בְּשֵׁפֶל —

תִּזְכֹּר.

אַתָּה לֹא רוֹאֶה אֶת צְעָדָיו

בְּדֶרֶךְ חַיֶּיךָ,

לֹא כִּי הוּא לֹא אִתְּךָ,

אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַצְּעָדִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה —

הֵם צְעָדָיו.

וְהוּא נוֹשֵׂא אוֹתְךָ עַל כְּתֵפָיו:

אֵל מִסְתַּתֵּר,

נִבְדָּל וְנִגְלֶה,

קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ.

בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם.

הַחַיִּים זֶה מַסָּע,

אָחִי — אַתָּה תַּעֲבֹר אוֹתוֹ.

הַחְזֵק חָזָק

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל לְךָ אֶת הַחַיִּים,

לְבַלְבֵּל אוֹתְךָ.

אָחִי — אַל תִּתֵּן לָהֶם.

הֵם כַּנִּרְאֶה לֹא אֲנָשִׁים הֲכִי טוֹבִים.

הַחְזֵק חָזָק.

אַתָּה נוֹפֵל.

חַפֵּשׂ אֶת הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים בֶּאֱמֶת,

אֵלֶּה שֶׁמַּאֲמִינִים בְּךָ,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵינַיִם טוֹבוֹת

וְחִיּוּךְ עַל הַפָּנִים,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לֵב טוֹב

וְהֵם יְכוֹלִים לְהָכִיל אוֹתְךָ.

אָחִי — אַל תִּתְיָאֵשׁ.

יַגִּיעוּ יָמִים טוֹבִים מֵאֵלּוּ,

טוֹבִים יוֹתֵר,

מְאִירִים.

אַתָּה חַיָּב לְסַדֵּר אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ,

לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר

בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַסָּמִיךְ.

זֶה מַכַּת חֹשֶׁךְ,

אֲבָל אַחֲרֵי הַחֹשֶׁךְ

תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה.

אָחִי — אַל תִּתְיָאֵשׁ.

יַגִּיעוּ יָמִים טוֹבִים מֵאֵלּוּ,

טוֹבִים יוֹתֵר,

מְאִירִים.

אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַבְטִיחַ לְךָ גְּאֻלָּה,

אֲבָל אֲנִי כֵּן יָכוֹל לוֹמַר לְךָ, אָחִי:

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.

אָחִי — אַל תִּתְיָאֵשׁ.

יַגִּיעוּ יָמִים טוֹבִים מֵאֵלּוּ,

טוֹבִים יוֹתֵר,

מְאִירִים.

תַּחֲזִיק חָזָק.

אֲנִי אִתְּךָ.

הַשֵּׁם אִתְּךָ.

אֲנִי אִתְּךָ.

הַשֵּׁם אִתְּךָ.

תַּחֲזִיק חָזָק, אָחִי.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ.

חַמִּים בַּבַּיִת

חַמִּים בַּבַּיִת,

חַמִּים בַּלֵּב.

בַּיִת. מִשְׁפָּחָה. זֶה אֲנִי.

מַה סּוֹד קִסְמוֹ שֶׁל עַם הַשֵּׁם?

הַמִּשְׁפָּחָה. הַבַּיִת.

הַתִּינוֹקוֹת.

הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.

הַנְּכָדִים.

הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים.

הַנְּשׂוּאִים.

אַבָּא, אִמָּא — מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים.

תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, עַל כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי.

תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם, וְשׁוּב תּוֹדָה.

הָאִשָּׁה.

הַחֹם.

הָאַהֲבָה.

הַחֹזֶק, הַתֹּם,

הַיְּצִיבוּת וְהַשַּׁלְוָה.

עִיקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת —

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא.

בַּיִת.

מִשְׁפָּחָה.

אִשָּׁה.

יְלָדִים.

זֶה אֲנִי.

תּוֹדָה לְךָ, הַשֵּׁם.

אֱמוּנָה תְּפִלָּה וְשִׂיחָה

מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁהָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ?

מָה אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב כְּשֶׁהַכֹּל פִּתְאוֹם סוֹגֵר עָלֶיךָ?

אֱמוּנָה, אָחִי. רַק אֱמוּנָה.

תְּפִלָּה, אָחִי. רַק תְּפִלָּה.

שִׂיחָה, אָחִי. יְשִׂיחֶנָּה.

מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַגּוּף כֻּלּוֹ מְכוּוָץ, וְהַנְּשִׁימָה כְּבֵדָה עָלֶיךָ?

מָה אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב כְּשֶׁהַמֹּחַ שֶׁלְּךָ כָּבוּי מֵהַצָּפָה?

אֱמוּנָה, אָחִי. רַק אֱמוּנָה.

תְּפִלָּה, אָחִי. רַק תְּפִלָּה.

שִׂיחָה, אָחִי. יְשִׂיחֶנָּה.

אֱמוּנָה. תְּפִלָּה וְשִׂיחָה.

זֶה אַתָּה. אָחִי.

הָאֵשׁ שֶׁלִּי

כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם סְגוּרִים בְּאֵין גְּשָׁמִים,

כְּשֶׁהַדְּמָעוֹת בַּלּוֹעַ חֲנוּקִים,

כְּשֶׁחֹם הַשֶּׁמֶשׁ נֶחְסָם בֶּעָבִים,

כְּשֶׁקַר בַּלֵּב בְּיוֹם חַמִּים.

אַל תִּתְיָאֵשׁ,

מְצָא אֶת הָאֵשׁ.

אַל תִּירָא,

אֲנִי אָאִירָה.

אָאִיר אֶת לִבְּךָ,

אֲשַׁחְרֵר אֶת דִּמְעָתְךָ.

אַל תִּתְיָאֵשׁ,

מְצָא אֶת הָאֵשׁ.

אַל תִּתְיָאֵשׁ —

אַתָּה תִּמְצָא אֶת הָאֵשׁ,

הָאֵשׁ שֶׁלִּי.

נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים

לֻּלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ

יָכוֹל לוֹ?

אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ!

כִּי לֻּלֵי הוּא יִתְבָּרַךְ לֹא תּוּכַל לוֹ.

הַיֵּצֶר דּוֹמֶה בַּתְּחִלָּה לְנָעִים מוֹשֵׁךְ

אֲבָל סוֹפוֹ. לֹא סוֹפוֹ. תְּחִלָּתוֹ.

תְּחִלָּתוֹ אֶמְצָעִיתוֹ וְסוֹפוֹ תִּסְכּוּל.

כִּי לֻּלֵי הוּא יִתְבָּרַךְ לֹא תּוּכַל לוֹ.

לֵךְ בִּדְרָכֵי לִבְּךָ וּשְׂמַח

אֲבָל דַּע

כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ עַגְמַת נֶפֶשׁ.

עֲלֵה וְהִתְעַלֵּה

גְּזוֹל אוֹר מִכּוֹכְבֵי יוֹם

מִשִּׂמְחָתָהּ וּמִנְּעִימוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה

הָאַהֲבָה הָעֶלְיוֹנָה.

גִּירָא בְּעֵינֵי שָׂטָן אַל תֹּאמַר.

אָנָּא אֱלֹקִים הוֹשִׁיעָה נָּא הִתְפַּלֵּל

כִּי לֻּלֵי הוּא יִתְבָּרַךְ לֹא תּוּכַל לוֹ.

נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי

הִתְחַבַּרְתִּי. הִתְאַהַבְתִּי.

לִקְרַאת נִשְׁמָתִי

לְכָה גוּפִי לִקְרַאת נִשְׁמָתִי,

פְּנֵי שְׁכִינָה נְקַבְּלָה.

לְכָה יִצְרִי לִקְרַאת אֱלוֹקַי,

פְּנֵי שְׁכִינָה נְקַבְּלָה.

שָׁמוֹר וְזָכוֹר — דָּבָר אֶחָד

הִשְׁמִעָנוּ:

שְׁמוֹר אֶת עֵינֶיךָ וְלִבֶּךָ,

וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ.

שְׁמוֹר אֶת נִשְׁמָתְךָ,

וּזְכוֹר — וְהַזְהֵר אֶת יִצְרֶךָ.

הֱיֵה בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא,

וְשַׂמַּח אֶת הַנְּשָׁמָה.

דרגת השמחה

דַּרְגָּא דְּסִטְרָא אָחֳרָא — עַצְבוּת.

דַּרְגָּא דְּקְדוּשָּׁה — שִׂמְחָה.

הגאון מווילנא בפירושו לזוהר, יהל אור

אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא מַלְאָךְ

אָמְנָם הָאִישׁ

הַזּוֹכֶה לִידִיעַת הַתּוֹרָה —

הוּא הוֹלֵךְ בֵּין אֲנָשִׁים,

וְנִדְמֶה לְעֵינֵיהֶם

כְּבֶן אָדָם.

אֲבָל בֶּאֱמֶת —

הוּא מַלְאָךְ,

הַגָּר עִם בְּנֵי תְמוּתָה,

וְחַי חַיֵּי אֲצִילוּת,

וּמְרוֹמָם

עַל כָּל בְּרָכָה

וּתְהִלָּה.

מילים: מרן החזון איש זצ”ל, קובץ אגרות

הַשֵּׁם אוֹר לִי

וְאָז לְפֶתַע אַתָּה עוֹלֶה מִן הַבּוֹר

וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר

הַכֹּל נָהִיר וּבָהִיר

מוֹחִין דְּגַדְלוּת

גַּאֲוָה דִּקְדוּשָׁה

עֲשִׁירוּת דִּקְדוּשָׁה

תּוֹדָה לְךָ הַשֵּׁם, תּוֹדָה

מִבּוֹר גָּלוּת הָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ הֶחֶיִיתַנִי

מִתְּהוֹמוֹת תִּפְלוּת הִצַּלְתָּנִי

יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה

יָשַׁבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ עַד שֶׁהַשֵּׁם הֵאִיר לִי

אֲבָל תָּמִיד הֵאִיר גַּם בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ

כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ הַשֵּׁם אוֹר לִי

וְעַתָּה הַשֵּׁם מֵאִיר לִי וְיָאִיר לִי לְעוֹלָם

הוּא לְבַד חָפְשִׁי

 עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –

עֶבֶד השם הוּא לְבַד חָפְשִׁי:

עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ

“חֶלְקִי השם!” אָמְרָה נַפְשִׁי

  רבי יהודה הלוי

גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה

גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא מְקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַשְּׁכִינָה.

מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים.

אֶמֶשׁ הוּא הָיָה שָׂנאוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא,

מְשֻׁקָּץ מְרֻחָק וְתוֹעֵבָה.

וְהַיּוֹם הוּא אָהוּב וְנֶחֱמָד קָרוֹב וְיָדִיד.

רמב”ם הלכות תשובה

הַנִּגּוּן שֶׁבַּלֵּב

לֹא אֶת כָּל הַשִּׁירִים צָרִיךְ לָשִׁיר,
לֹא אֶת כָּל הַשִּׁירִים תּוּכַל לָשִׁיר.

יֵשׁ שִׁירִים שֶׁלֹּא יָכִילוּ אֶת הַכְּאֵב,
וְיֵשׁ שִׁירִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַבִּיעַ אֶת הַלֵּב.

יֵשׁ שִׁירִים שֶׁלֹּא יוּבְנוּ,
וְיֵשׁ שֶׁגַּם לֹא יִתְלַבְּנוּ.

אֲבָל הָעִקָּר, יְדִידִי,
שֶׁהַנִּגּוּן שֶׁבַּלֵּב שֶׁלְּךָ לֹא יִפָּסֵק,
שֶׁהַלֵּב שֶׁלְּךָ תָּמִיד יִתְנַגֵּן.

אֲבָל הָעִקָּר, יְדִידִי,
שֶׁהַנִּגּוּן שֶׁבַּלֵּב שֶׁלְּךָ לֹא יִפָּסֵק,
שֶׁהַלֵּב שֶׁלְּךָ תָּמִיד יִתְנַגֵּן.

וּמִתּוֹךְ הַמַּנְגִּינָה תַּעֲלֶה קְדֻשָּׁה,
וּמִתּוֹךְ הַשִּׁיר יַעֲלוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל תְּשׁוּבָה.

וְהַלֵּב שֶׁלְּךָ יָאִיר אֶת הָעוֹלָם,
וְהָעוֹלָם יָאִיר לָךְ.

וְהָעִקָּר, יְדִידִי,
שֶׁהַנִּגּוּון שֶׁבַּלֵּב שֶׁלְּךָ לֹא יִפָּסֵק,
שֶׁהַלֵּב שֶׁלְּךָ תָּמִיד יִתְנַגֵּן.

אֲבָל הָעִקָּר, יְדִידִי,
שֶׁהַנִּגּוּון שֶׁבַּלֵּב שֶׁלְּךָ לֹא יִפָּסֵק,
שֶׁהַלֵּב שֶׁלְּךָ תָּמִיד יִתְנַגֵּן.

נִגּוּון שֶׁל עֲנָוָה,
שֶׁל תְּשׁוּבָה.

אוֹר הָאֱמֶת

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין כָּל עֶצֶב בָּעוֹלָם לְמִי שֶׁמַּכִּיר אֶת אוֹר הָאוֹרוֹת שֶׁל הָאֱמֶת

החזון איש בקובץ אגרות

יהושפט מלך יהודה

יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה,
כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם —
הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְאוֹ,
וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ.

תלמוד בבלי, מכות כד

שיר שקיבלתי מאחד מבני משפחתי לפרסום: על אהבת תורה

חֲזֹר לְעַצְמֶךָ

יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל יֵצֶר,
וְיֵשׁ רְגָעִים שֶׁל מַלְכוּת.
יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל גּוּף,
וְיֵשׁ רְגָעִים שֶׁל נְשָׁמָה.

חֲזֹר לְעַצְמֶךָ,
חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

אָחִי, חָבוֹשׁ אֶת הַכֶּתֶר,
חֲטֹף אֶת הַמַּלְכוּת.
אָחִי, בּוּז לַיֵּצֶר וְלַהִשְׁתַּלְּטוּת,
תֵּן לִבְּךָ לַגַדְלוּת.

חֲזֹר לְעַצְמֶךָ,
חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

אָחִי, מְשֹׁל וְהִתְעַנֵּג,
וְאַל תִּפֹּל וְתִתְרַחֵק.

חֲזֹר לְעַצְמֶךָ,
חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

גְּזֹל אַהֲבָה שֶׁל מַעְלָה,
נוֹבְלוֹת אַהֲבָה עֶלְיוֹנָה.

חֲזֹר לְעַצְמֶךָ,
חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

שׁוּב לְעַצְמֶךָ, לְמַלְכוּתְךָ,
וְשַׂמַּח אֶת בּוֹרַאֲךָ.

חֲזֹר לְעַצְמֶךָ,
חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.
חֲזֹר לְעַצְמֶךָ,
חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

שָׁקְעָה חַמָּה (קפלן)

שָׁקְעָה חַמָּה, שָׁקְעָה נַפְשִׁי
בִּתְהוֹם יְגוֹנָהּ הָרַב כָּיָם
כִּי עוֹמְדָה לִפֹּל הִיא בְּמִלְחַמְתָּהּ
אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּם

יָמַי עוֹבְרִים, יָמַי כָּלִים
מִבְּלִי קַחַת, מִבְּלִי תֵת
אִם לָזֹאת קָרָאתָ ‘חַיִּים’
אֱמָר נָא, אֵלִי, מַה זֶּה ‘מֵת’?!

חוּסָה, אֵלִי, כִּי לֹא אֵדַע
אֵיכָה אוּכַל כֹּה לִחְיוֹת?
הַאִם לִשְׁכֹּחַ כֹּל וּשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר הַכֹּל וּבְכוֹת?

הַחֲיֵינִי, אֵלִי, נָא לְמָחָר –
אוּלַי אֶפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם
שָׁקְעָה חַמָּה, עָבִים בָּאִים
לַיְלָה עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם

זהו שיר שכתב ר’ אברהם אל’ה קפלן בגיל 17, כבחור צעיר בישיבת סלבודקה, תחת כנפי הסבא מסלבודקה – ר’ נתן צבי פינקל.

לשיר יש לחן צאן ברזל הידוע בישיבות ומושר כאן.

להלן לחן חדש לשיר שיצרתי אחרי השקעה מרובה עם בינה סונו:

לָגַעַת בַּלְּבָנָה

לָגַעַת בַּלְּבָנָה

לְהָבִין אֶת הַנְּשָׁמָה

לִתְפֹּס כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף

לִלְמֹד אֶת הַנֶּפֶשׁ

אַל תִּגַּע — תִּתְיַגַּע

אַל תִּתְפֹּס — תְּפַסְפֵּס

תִּתְיַאֵשׁ, תִּכָּנַע, תִּתָּקַע

תַּפְסִיד, תִּפּוֹל, תִּתְרַחֵק

אַל אָחִי — הִלָּחֵם

תִּפּוֹל? תָּקוּם. תִּלָּחֵם

הִפְסַדְתָּ קְרָב?

נַצֵּחַ מִלְחָמָה

לָגַעַת בַּלְּבָנָה

גַּם אִם לֹא תָּבִין אֶת הַנְּשָׁמָה

תְּפוֹס כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף

גַּם אִם לְעוֹלָם לֹא תָּבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ

הִתְפַּלֵּל וְהִכָּנַע לֵאלֹקֶיךָ

כִּי הוּא וַדַּאי יָאִיר פָּנָיו אֵלֶיךָ

אַל אָחִי — הִלָּחֵם

תִּפּוֹל? תָּקוּם. תִּלָּחֵם

הִפְסַדְתָּ קְרָב?

נַצֵּחַ מִלְחָמָה

לִבְחוֹר

לִבְחוֹר אוֹ לֹא לִבְחוֹר
אָסוּר — וְאֵין בְּחִירָה
אוֹ שֶׁהָאָסוּר הוּא זֶה
שֶׁמַּקְנֶה לִי בְּחִירָה

שְׁמַע לְקוֹל הַנְּבוּאָה
לִרְצוֹן הַשֵּׁם, הַתּוֹרָה
שָׂא אֱמוּנָה טְהוֹרָה

חַיָּב לִבְחוֹר בַּטּוֹב?
אוֹ רַק מִתּוֹךְ יִרְאָה?
הַאִם הַגֵּיהִנּוֹם מוֹנֵעַ דֶּרֶךְ
אוֹ שׁוֹמֵר לִי אֶת הַבְּחִירָה?

שְׁמַע לְקוֹל הַנְּבוּאָה
לִרְצוֹן הַשֵּׁם, הַתּוֹרָה
שָׂא אֱמוּנָה טְהוֹרָה

שְׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת, יְדִידִי
נוֹגֵעַ בַּשָּׁמַיִם
קוֹפֵץ אֶל הַיָּרֵחַ
וּמְחַפֵּשׂ אוֹר בַּחַיִּים

שְׁמַע לְקוֹל הַנְּבוּאָה
לִרְצוֹן הַשֵּׁם, הַתּוֹרָה
שָׂא אֱמוּנָה טְהוֹרָה

אַל תַּחְלִיט לִי
תֵּן לִי לִבְחוֹר
אַל תִּגְזֹל לִי
תֵּן לִי לִנְשֹׁם

שְׁמַע לְקוֹל הַנְּבוּאָה
לִרְצוֹן הַשֵּׁם, הַתּוֹרָה
שָׂא אֱמוּנָה טְהוֹרָה

תֵּן לוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה
בְּחַר בַּטּוֹב וּבְהַצְלָחָה
הַקְרֵב לוֹ אֶת נַפְשְׁךָ
בְּחַר בַּחַיִּים
בְּחַר בֵּאלֹקִים

שְׁמַע לְקוֹל הַנְּבוּאָה
לִרְצוֹן הַשֵּׁם, הַתּוֹרָה
שָׂא אֱמוּנָה טְהוֹרָה

לְפוּם גַּמְלָא

לְפוּם גַּמְלָא שִׁחְנָא

הַמַּשָּׂא לְפִי חֹזֶק הַגָמָל

אֱלוֹקִים הֶעֱמִיס עָלֶיךָ

אַתָּה גָמָל חָזָק

אָשִׁירָה לַהַשֵּׁם כִּי גָמַל עָלַי

לְפוּם גַּמְלָא שִׁחְנָא

על פי הגמרא בכתובות סז

משנכנס אדר

משנכנס אדר מרבין בשמחה

רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ

יֵשׁ בְּחִירָה

יֵשׁ רָצוֹן

הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ

הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ

עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ

הִדָּבֵק בָּאִידֵאָל הָאֱלֹקִי

יֵשׁ בְּחִירָה

יֵשׁ רָצוֹן

כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ הָאִידֵאָלִי

כִּרְצוֹנְךָ לְהַצְלָחָתְךָ

הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ תּוֹאֵם

לָרָצוֹן הָאִידֵאָלִי

לָרָצוֹן הָאֱלֹקִי

לַטּוֹב הַשָּׁלֵם

הַמֻּחְלָט

הָאַבְסוֹלוּטִי

זֶה קָשֶׁה, מַאֲמָץ

נִסְיוֹנוֹת, קְשָׁיִים

זֶה מוֹשֵׁךְ, נוֹצֵץ

זֶה קָשֶׁה, זֶה הִתְמוֹדְדוּת

אֲבָל זֶה גָּדוֹל

זֶה אִידֵיאָלִי

רָצוֹן אֱלֹקִי

הַטּוֹב הַמֻּשְׁלָם

הַמֵּאִיר הֶחָזָק הַיָּפֶה

הַמְּזַכֵּךְ הַמָּגֵן הַשּׁוֹמֵר

עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ

עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ אִידֵיאָלִי

לְהִתְאַחֵד בְּאוֹרְךָ

אַתָּה אֶחָד —

אַתָּה אֶחָד,

וַאֲנִי מֻרְכָּב.

עֲזֹר לִי, עֲזֹר לִי,

לְנַהֵל אֶת חֲלָקַי,

לְאַחֲדָם, לְאַחֲדָם.

סַיֵּעַ בְּיָדִי, סַיֵּעַ בְּיָדִי,

לְהִתְאַחֵד בְּאוֹרְךָ,

בְּאוֹרְךָ.

בָּאִידֵאָל הָאֱלֹקִי,

בָּאִידֵאָל הָאֱלֹקִי,

בְּאַהֲבָתֶךָ.

הַצִּילֵנִי, הַצִּילֵנִי מִן הַיֵּצֶר,

חָמֹל עַל נַפְשִׁי, חָמֹל עַל נַפְשִׁי,

וְשַׂמַּח, וְשַׂמַּח אֶת נִשְׁמָתִי.

קָרְבֵנִי אֵלִי,

קָרְבֵנִי אֵלִי,

אֵלֶיךָ —

בְּאַהֲבָה, בְּאַהֲבָה,

בְּאַהֲבָה.

שַׁלְהֶבֶתְיָה

רָקִיעַ, בְּרוֹשִׁים, רַקָּפוֹת…

פַּרְפָּרִים, דְּבוֹרִים, צִפּוֹרֵי שִׁיר

אֱלוֹקִים… אֱלוֹקִים…

כְּגֹדֶל הַגֹּבַהּ הָאֶפְשָׁרִי

אַתָּה יָכוֹל לִפּוֹל…

הָרַעַשׁ חוֹתֵךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, קוֹרֵעַ

הַתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת רְקִיעִים…

רַק אַתָּה וֶאֱלוֹקִים.

וְאָז שֶׁקֶט… דְּמָמָה…

אַתָּה אֶחָד בַּנְּשָׁמָה.

כְּמוֹ הַפַּרְפָּר הַלָּבָן, כָּאן לְמוּלִי

הַלְבֵּן אֶת נִשְׁמָתִי…

כְּמוֹ הָרַקֶּפֶת הַוְּרֻדָּה…

לַמְּדֵנִי לְהַבִּיט עַל נַפְשִׁי.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ כְּמוֹ בַּמַּרְאָה

הוּא יָפֶה, עָדִין וְנֶאֱצָל…

נְשָׁמָה קְרוּעָה, שְׁסוּעָה

מוּדְבֶּקֶת בְּזָהָב טָהוֹר, אַתָּה הַצּוֹרֵף…

בָּאֹפֶק אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר

אַתָּה מְחַיֵּךְ לִי מִשָּׁמַיִם

אוֹהֵב אוֹתְךָ… אַתָּה אוֹתִי.

נַקֵּנִי… וְאָז חַבְּקֵנִי

אַל תַּמְתִּין לִי… שְׁמַע לִתְפִלָּתִי

הַכֵּר בִּבְרִיתִי…

חֲמוֹל עַל יָדִיד, הַחְזֵק אֶת נִשְׁמָתוֹ

בְּטָהֳרָה… בְּאַהֲבָה.

רַפֵּא אֶת נַפְשׁוֹ הַפְּצוּעָה

שָׂא לְדִמְעָתוֹ…

הַכֵּר לוֹ אֶת יְכָלְתּוֹ

מְשׁוֹךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד…

חוּט שֶׁל חֵן… שֶׁל רַחֲמִים.

לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית…

הַקֵּף אוֹתוֹ בַּעֲנָנֵי כְּבוֹדֶךָ

בְּאַהֲבָתְךָ… בְּאַהֲבָתְךָ…

שְׁעֵה לִתְחִנַּת לִבּוֹ… לִבְּךָ…

לְצַעֲקַת נִשְׁמָתוֹ

לְבִכְיַת נַפְשׁוֹ…

נָפַלְתִּי וְלֹא אוֹסִיף פּוֹל…

קוּם בְּתוּלַת נִשְׁמָתִי!

קוּם בְּתוּלַת נִשְׁמָתִי!

הַנַּח אֶת רַגְלַי עַל קַרְקַע עוֹלָמְךָ

הַגֵּאֶה, הַחַי, הַשָּׁמוּר… הָאֲמִתִּי.

שַׁעְבֵּד אֶת לִבִּי לְךָ… יָדִיד.

אֵשׁ הָאַהֲבָה… אֵשׁ הָאַהֲבָה…

שַׁלְהֶבֶתְיָה…

שַׁלְהֶבֶתְיָה.