כאן המקום לשאלות קצרות, התייעצויות מהירות ושיתוף מהלב – באווירה ישיבתית מכבדת, למשתמשים עם סינון נטפרי וכדומה באישור רבותיהם.
מהו הצ׳אט הישיבתי?
מקום בטוח ומקצועי לשאלות קצרות, התייעצויות מיידיות ומילים ישר מהלב.
✨ בחור ישיבה יקר, כאן מחכה לך צ׳אט ישיבתי, פשוט וחם, לשתף, לשאול ולהתייעץ בכל מה שעל הלב – בהכוונת הרב אשר מורסקי, מטפל רגשי מוסמך לבני ישיבות.
איך זה עובד?
ברוך הבא אל הצ׳אט הישיבתי – פינה לבחורי ישיבות לשאלות קצרות ולהתלבטויות יומיומיות בענייני לימוד, חברים וקשרים, מוסר, רוחניות, פחדים, לחץ לימודי או רגשי וכדומה.
הפינה הזו פתוחה עבורך לכתיבה קצרה וישיבתית – חובה למלא כתובת מייל, ואין חובה לציין שם. מומלץ לכתוב שם פרטי בלבד ללא שם משפחה.
כללי השימוש בצ׳אט
- הודעות מוגבלות לשתי שורות בלבד.
- תגובות ארוכות יותר לא ייענו.
- ייתכן שתגובות יעברו עריכה קלה כדי לשמור על סגנון ישיבתי נקי ומכובד.
- כל שאלה/תגובה עוברת אישור מנהל טרם עלייתה.
קריאה חמה אליך
בחור יקר, השאלה שלך חשובה – כתוב אותה כאן בצ׳אט. גם שורה אחת קצרה יכולה לפתוח לב.
רוצה להעמיק יותר?
אם תרצה להאריך בשאלתך או לקבל מענה מעמיק יותר, תוכל להיכנס גם ל הטופס הכתום – השו״ת החם לבחורים בני ישיבות
קישורים רלוונטיים עבורך
אז איך שולחים?
- גלול לתחתית העמוד.
- בתיבת כתיבת תגובה כתוב את ההודעה שלך.
- מלא אימייל – חובה (כדי לקבל מענה לתיבת הדוא״ל).
- מומלץ להוסיף שם פרטי.
- לחץ שלח.
חשוב לדעת:
רוצה לפתוח נושא חדש? כתוב בתיבת כתיבת תגובה שבסוף העמוד.
רוצה להגיב לשאלה של בחור או לתשובה של הרב אשר מורסקי? לחץ על כפתור תגובה שמתחת לאותה הודעה וכתוב שם.
אפשר גם להשיב שוב בהמשך לאותו שרשור – לחץ תגובה תחת ההודעה הרלוונטית.
רוצה לפתוח נושא חדש? כתוב בתיבת כתיבת תגובה שבסוף העמוד.
רוצה להגיב לשאלה של בחור או לתשובה של הרב אשר מורסקי? לחץ על כפתור תגובה שמתחת לאותה הודעה וכתוב שם.
אפשר גם להשיב שוב בהמשך לאותו שרשור – לחץ תגובה תחת ההודעה הרלוונטית.
הרב אשר שלום ותודה על הצאט החדש. קשה לי להתרכז בסדר א׳, הראש בורח לכל מיני כיוונים… מה עושים?
מוישי היקר, זה טבעי מאוד. תתחיל בחלוקה למקטעים קטנים של לימוד, 10–15 דקות, ותן לעצמך תחושת הצלחה.
ניסיתי לחלק את הלימוד ל־15 דקות, וזה באמת עזר! אבל עדיין אני מתפזר באמצע.
יפה. כבר עשית צעד חשוב. בפעם הבאה תוסיף מטרה קטנה לכל קטע בגמ’ (סוגיה) – למשל “להבין רש”י אחד לעומק” וכדומה – זה ייתן לך טעם וחידוש. בהצלחה
אני לפעמים מרגיש שאין לי חבר קרוב בישיבה.
שימי הטוב, התחושה שלך אמיתית. נסה ליצור קשר אישי עם בחור אחד בלבד, שיחה אישית קצרה בסדר או בארוחה, זה מצמיח.
דיברתי עם בחור אחד בארוחה, וזה הרגיש טוב. אבל אני מתבייש להמשיך ולדבר שוב.
שימי היקר, ההתחלה היא החלק הקשה ביותר. בפעם השנייה כבר יהיה קל יותר. תגיד לו משהו פשוט – אפילו “מה שלומך?” – ומשם זה כבר יתגלגל. אתה תראה.
הרב, אני נלחץ מאוד לפני המבחנים בגמרא, ממש לא מצליח להירדם בלילה. אני בישיבה קטנה.
שמואל, הלחץ טבעי. נסה תרגיל נשימה פשוט לפני השינה: נשימה עמוקה, החזקה קצרה, ונשיפה ארוכה – חמש דקות, זה מרגיע את הגוף. גם שאל את הרופא שלך על מגנזיום צירטאט לפני השינה. זה עוזר.
הרב תודה. עשיתי את הנשימות לפני השינה, אבל אחרי עשר דקות שוב עלו לי מחשבות מלחיצות. המגנזיום עוד לא היה לי זמן בשביל זה…
שמואל, זה טבעי. חשוב לא להיבהל מזה. פשוט חזור לנשימה מחדש כל פעם, ותן לעצמך קרדיט על עצם התרגול. עם הזמן המוח לומד להירגע מהר יותר. המגנזיום – פנה לרופא היום. בריאות!
מה עושים כשיש תחושת ייאוש בלימוד?
אהרון היקר, תזכור שכל התקדמות, אפילו הקטנה ביותר, היא ניצחון. למד חצי עמוד, רבע עמוד, אפילו שורה אחת עם רש״י ותוס’, ותן לעצמך לחוש את ההישג וההצלחה והטעם בלימוד — ממנו תקבל כוח להמשיך הלאה. לך עם זה, אתה תצליח!
לפעמים אני כועס על עצמי שאני לא מספיק ברמה של אחרים.
דני היקר, אל תשווה את עצמך לאחרים. כל בחור הוא עולם. אתה עולם. תתמקד בצעד הבא שלך, לא של החבר שלך. באהבה
שלום הרב, אני נבוך לשאול שאלות בשיעור, פוחד שיצחקו עלי. מה לעשות?
יוסי, לשאול בגמ’ זו מעלה עצומה. תתחיל לשאול שאלה אחת קטנה, אפילו לחברים ולאו דווקא לר”מ, ותראה שהשמים לא נופלים. אחרי זה לר”מ – זה יעבוד! אל תחכה לרגש החיובי, צור אותו באמצעות פעולות מכוונות, פשוט שאל.
הרב שוב שלום, באמת שאלתי חבר ואפילו חבר נוסף. זה חיזק אותי. אבל את הר”מ אני עדיין פוחד לשאול. זה מלחיץ.
יוסי, מצוין! כעת תתרגל לשאול את החבר פעמיים שלוש, עד שזה ירגיש לך טבעי. אחר כך, כשתרגיש בטוח יותר, תנסה שוב לשאול שאלה קטנה את הר”מ. אתה בטוח תצליח. זה עובד. בדוק.
שלום ותודה. יש ימים שאני פשוט קם בבוקר בלי חשק ללכת לתפילה. מה הרב מציע לעשות?
דוד, גם זה חלק מהדרך, מעבודת ה’. פשוט תבוא לתפילה ותאמר רק פסוק אחד בפסוקי דזמרה או ברכה אחת, בכוונה אמיתית. מעט באיכות עדיף מהרבה בלי לב. הטעם יגרום לך לאכול מזה עוד, עם האוכל – בא התיאבון. בהצלחה!
הרב, מרגיש שאני לא מצליח לעמוד בלחצים של חבר מסוים בישיבה. זה מכביד עלי. יש מה לעשות עם זה?
מיכאל, זה טבעי, קורה ללא מעט בחורים (להרבה). תתחיל מהצבת גבול קטן. אמור “לא” פעם אחת במקום שאתה לא רוצה להיות בו. זו גבורה אמיתית. היא תתן לך את הכח לעוד “לא”. באהבה
שלום הרב, עכשיו התחיל אלול בישיבה וזה מעורר אצלי חרדות וייאוש. איך מתמודדים עם התחושות האלו?
שלום מאיר, קרא את המאמרים כאן. תזכור דבר חשוב: אלול זה חודש של אהבה ורחמים של ה’ ולכן ה’ קרוב אלינו, המלך בשדה, אלול – מזל בתולה, נישואים, חתונה, יש שמחה, ומתוך זה היכולת להתקרב אל ה’ באמת, לחזור בתשובה, לשוב לפנימיות שלי, לנשמה, העולה עד לשמים, ולחוש את קרבת ה’ באמת. והורד וקרא גם את הקונטרס אור ראש השנה. באהבה,
שלום הרב אשר, המגיד-שיעור בישיבה נוהג לעקוץ קצת… בחורים על שאלות או הערות שלא מסתדרות לו, וזה מוריד לי את הביטחון להשתתף בשיעור או לשאול שאלות. איך מתמודדים עם זה?
דוד חיים היקר,
המגיד־שיעור עוקץ כך כלפי כולם – זו הדרך שלו, וכפי שציינת שהוא “נוהג לעקוץ קצת”, וזה לא משהו אישי כלפיך. לכן, אל תיתן לזה להוריד לך את הביטחון. בפעם הבאה שיש לך שאלה – שאל כרגיל. גם אם תהיה הערה, תשדר עסקים כרגיל ותמשיך ללמוד בביטחון.
באהבה,
תודה על החיזוק. אבל עדיין קשה לי מאוד, כי זה לא סתם חבר אלא הרב והמגיד שיעור שלי, וזה גם מכעיס אותי לפעמים.
דוד חיים היקר, הקושי שלך מובן. נסה תרגול קצר: בחדר לבד, דמיין שאתה שואל בשיעור והרב עוקץ. שים לב לרגש שעולה, והסבר לעצמך שזה לא אישי – כך הוא נוהג עם כולם. חזור על התרגול בוקר וערב לשלושה ימים, ותראה בעזרת ה’ שהתחושה משתנה לטובה. בהערכה,
הרב, לפעמים אני נמשך אחרי מחשבות טורדניות באמצע הלימוד, וזה מוציא אותי מהריכוז. מה לעשות?
שלומי היקר, זה טבעי. קורה. אל תילחם במחשבות הללו, פשוט חזור בעדינות אל הגמרא. כל חזרה כזו היא ניצחון קטן שמחזק את הריכוז.
שלום הרב אשר,
אני בקשר חזק מאוד עם חבר, כל היום ביחד, טוב לי עם זה אבל אני מפחד שזו תלות. האם החשש מוצדק?
שלמה יקירי, עצם הקשר הקרוב אינו בעיה, השאלה היא – האם זו תלות חיובית או שלילית. תלות חיובית – בונה ומצמיחה. שלילית – כולאת ומחלישה. המדד הוא בשלושה דברים: גמישות (יש מרחב לנשום ולהיות גם עם עצמך/חבר אחר), הדדיות (כל אחד נותן ומקבל די בשווה), ותפקוד (האם הקשר מוסיף לך כח או לוקח ממך כח).
👈 להעמקה קרא גם כאן: אהבה שאינה רגילה.
באהבה,
הרב שלום וברכה, היה לי קשיים והתמודדויות בנושאי קדושה וב”ה יצאתי מזה. אבל כל פעם כשאני לומד משהו שמזכיר את הנושא, זה קופץ לי מחדש. מה עושים? יש”כ
דוד היקר, טבעי שהעבר ההוא צף כשלומדים נושא דומה – אבל זה לא נפילה. פשוט תסיט בעדינות את תשומת הלב בחזרה ללימוד. ההתמדה – היא הניצחון, כך גם הזיכרון ההוא ילך ויחלש עם הזמן, בס”ד, ובכל שמו”ע תוסיף תפילה קצרה על כך, כי ה’ שומע תפילה ואוהב אותך. בהערכה!
הרב שלום, ברצוני להשתתף בצ’אט. הרעיון מוצלח מאוד, והתוכן – עוד יותר. השאלה שלי היא: עד כמה נדרש מבן אדם להשתדל בעבודת ה’ בכלל, ובאלול בפרט. יש”כ
ישראל היקר, תודה. השאיפה היא למקסימום בעבודת ה’, אבל כדי להגיע לזה צריך חכמה של איזון – ללמוד להכיר את הגבולות והיכולות שלך, לדעת מה לקרב ומה להרחיק, מתי להשקיע יותר ומתי לנוח כדי לא להישחק, וכך בצעדים קטנים תוכל להתמיד באמת ולהצליח. בהצלחה רבה בעבודת ה’.
הרב, עוד מעט ראש השנה ויש לי חרדות, אני רק רוצה שר”ה כבר יעבור ואני אהיה אחרי זה. מרגיש לא טוב עם זה. אודה לתשובה מהירה.
שלום היקר, תחושת חרדה היא סבל וחושך – אבל ראש השנה הוא יום של תקווה ואור, ואין קשר ביניהם. החרדה נובעת מזיכרונות ודימויים ישנים שקישרו לך את היום הזה לחרדה. תזכיר לעצמך: איני אשם בכך, ותשנן – ראש השנה הוא יום של קרבה ואור. עם הזמן ההתניה הזו תיחלש, ואם תרצה להקל על עצמך מהר יותר – כדאי לפנות גם למטפל. שנה טובה ומתוקה!
הרב שלום, כשהייתי בחור צעיר התקבלתי לישיבה חדשה (ישי”ג) ונחשבתי לבינוני ורגיש. בחור חזק אמר לי שגם הוא הולך לאותה ישיבה – אבל דרש שלא אספר לאף אחד. שתקתי עד סוף השנה, הרגשתי מושפל כאילו מתביישים בי, וגם השתיקה הכבידה עלי מאוד.
יוסי שלום, עצם זה שהסיפור חוזר ועולה גם אחרי שנים – סימן שהוא עדיין כואב לך. הדרך לרפא היא לשתף: שב עם חבר נאמן או אדם שאתה סומך עליו וספר זאת שוב ושוב מזוויות שונות, עד שתרגיש שהלב נרגע. תזכור – הערך שלך לא נמדד מבחוץ אלא מבפנים, והבחור ההוא לא העיד עליך אלא עליו – זו החולשה שלו, לא שלך. תמשיך לעשות חייל! באהבה,
שלום הרב
תודה על התשובה.
אשמח לדעת מה הייתי צריך לעשות כשהבחור דרש ממני לא לספר שאני הולך לאותה ישיבה. אולי זה גם יעזור לבחורים אחרים.
תודה על הכל, יוסי.
יוסי היקר, יפה שאתה שואל גם למען אחרים – זה מראה על רגישות ואישיות מפותחת. במצב כזה נכון היה לומר לו בפשטות, בלי כעס: “הדברים שלך נשמעים כאילו הם באים להעליב אותי”. שיחה גלויה כזו יכולה לחשוף את האמת – שלרוב זה בכלל קשור לקושי שלו ולא אליך, ואם כן, היה מתבייש ומתנצל. העיקר הוא לא לשתוק אלא לפתוח את זה בדיבור ברור.
תודה
גם לך, גמר חתימה טובה, ואם רציתי לשאול משהו בצ’אט, אתה מוזמן, בשמחה.