מועדים

מאמר על הושענא רבה ותפילת הגשם – יום החיתום על המים. שלוש תובנות נפלאות על משמעות התפילה בדור המדע ועל השילוב שבין שפע לענווה.

מאמר מעורר על מהותה של ענווה אמיתית בעבודת ה’ – לדעת שכל ניצחון רוחני וכל עמידה מול היצר אינם מכוח האדם, אלא בעזרת ה’ ובהשגחתו. חג הסוכות מלמד אותנו להרגיש את צילו של הקב”ה בחיינו – לא בית קבע אלא סוכת השגחה.

חג הסוכות – זמן שמחתנו. מה פשר הציווי “והיית אך שמח”? כיצד ענני הכבוד, חג האסיף והסוכה עצמה הופכים את החג לכור גרעיני של שמחה המחזק אותנו לכל השנה? הצטרפו למסע רוחני־מעורר.

יום הכיפורים אינו רק יום כפרה – אלא יום ישועה. ישועה מן היצר הרע שאין לאדם כוח לו לבדו, ישועה של פתיחת הדרך לחזור בתשובה שלמה, וישועה של ביטחון מוחלט בה’. ביום זה כל יהודי זוכה להשגחה פרטית מיוחדת, להצלה ולכתיבה וחתימה לחיים טובים – בגוף ובנפש.

יום הדין ראש השנה הוא לא רק זמן של פחד וחשש, אלא גם יום של חיים ותקווה. במאמר נחשף עומק דברי הרמח”ל והגר”א: הדין האמיתי הוא על מהות האדם והשתייכותו לספר החיים, וכל מה שקורה בעולם הזה הוא רק תוצאה. לצד היראה הגדולה – יש גם חדווה עצומה: שמחת התשובה, שמחת המצוות, שמחת ההכתרה. זהו אור ראש השנה – הפחד והחדווה מתלכדים, והאדם עצמו מחזיק בידו את הקולמוס וכותב את ספר חייו.

בחודש אלול הלב מבקש לעצור ולבקש מחילה – סליחה מאחרים, סליחה מעצמי וסליחה מהקב”ה. השיר “מחילה” של שי וינר ודניאל חן מזכיר לנו שהסליחה היא לא רק מילים, אלא התחלה חדשה. מאמר זה עוסק במשמעות המחילה – סליחה בחודש אלול, כמפגש עם עצמנו, עם הזולת ועם הבורא.

קונטרס אור ראש השנה – חוברת תורנית בהירה ומעוררת השראה לקראת היום הגדול. סיכום ידידותי והזמנה להוריד את הקובץ המלא ולהתכונן לעבודה פנימית עמוקה.

בעולם יש הרבה בדידות. זו בעיה כלל־עולמית שרבים נופלים בה, ולצערנו, בדידות אף עלולה להוביל לדיכאון עמוק. האדם, כפי שנברא, הוא ייצור חברתי, הזקוק לחיבור, להכרה הדדית, לשייכות. כאשר אלו חסרים – הלב מתכנס, הנפש נעצרת, והחיים נעשים דלים וריקים. אבל דווקא אצלנו בעולם החרדי – ובפרט בעולם הישיבות – כמעט ואין בדידות. זוהי מציאות …

פורים ענינו הוא ההתבטלות הגמורה של עם ישראל אל ה’ ית’. המן עמלק רצה לבצע בנו ג’נוסייד – הכחדת עם, וזכות לא היתה לנו להינצל מידו, רק הכל היה מצידו ית’, כפי שמסביר המהר”ל, היות ובנס פורים התגלה שאין לעם ישראל קיום מצד עצמו אלא רק מצד ה’ ית’, ולכן מסתיימת המילה ‘ישראל’ במילה ‘אל’, …