הבדל בין אדם רגיש מאוד לאספרגר – משל פרח הסחלב

אדם רגיש מאוד או אספרגר? כך תבינו את ההבדל – מחשבה להורים של בני ישיבות

הורים יקרים

לא אחת אתם מתבוננים בבחור ישיבה שלכם ושואלים את עצמכם: “למה הוא שונה מהחברים?”
הוא עדין, רגיש מאוד, נפגע בקלות, מתקשה להתמודד עם רעש והמולה, ובחברה מרובת אנשים לעיתים נראה אבוד או מתכנס.
ואז עולה השאלה: האם הוא “אדם רגיש מאוד”? או שמא מדובר ב“אספרגר” (ASD – הפרעת ספקטרום האוטיזם בתפקוד גבוה)? ומה בעצם ההבדל?


מהו “אדם רגיש מאוד” (HSP)?

המונח נטבע על־ידי החוקרת איליין ארון ומתאר אנשים שנולדו עם מערכת עצבים עדינה ועמוקה.
הם קולטים כל ניואנס, חווים גירויים בעוצמה רבה, מתעייפים מהר מעומס רעשים, ולעיתים נראים שקטים או מתכנסים.
אבל חשוב להבין: לא מדובר בחוסר תקשורת – אלא להפך.
לאדם רגיש מאוד יש אינטואיציה חזקה, אמפתיה עמוקה, ויכולת טבעית להבין את רגשות הזולת. דווקא משום שהוא קולט כה הרבה – הוא עלול להיות מוצף ולפרוש הצידה כדי לנוח.

מחקריה של ארון הראו שכ־15–20% מן האוכלוסייה נולדים כך. זו אינה מחלה אלא תכונה מולדת, שיש בה גם מתנות גדולות – עומק, יצירתיות, רגישות מוסרית ורוחנית.


מהו אספרגר / ASD בתפקוד גבוה (HFA)?

כאן מדובר במשהו שונה במהות.
ASD בתפקוד גבוה מתאר אנשים בעלי רמת אינטליגנציה תקינה ואף גבוהה, לרוב גם שפה טובה ותחומי עניין ממוקדים, אבל – עם קושי מהותי בתקשורת חברתית.
לאדם כזה יש קושי להבין את שפת הרמזים החברתית, לעיתים חוסר גמישות או התנהגויות חזרתיות, והוא עשוי להרגיש מנותק במפגש עם “עולם הנוירוטיפיקלים” (האנשים הרגילים).

זה איננו עניין של עומס גירויים בלבד – אלא פער תקשורתי מובנה. לכן אדם עם ASD יכול לתקשר דווקא יותר בקלות עם אחרים על הרצף, אך יתקשה עם רוב האנשים.

השכיחות כאן נמוכה בהרבה – כ־1.5% בלבד מהאוכלוסייה.


ההבדל המהותי

  • אדם רגיש מאוד (HSP): קולט את רגשות הזולת, מבין לעומק, אך נוטה לפרוש מפני הצפה ועומס. הרגישות היא בעיקרה עיבוד־יתר של מידע ורגשות.
  • אספרגר / ASD בתפקוד גבוה: סובל מקושי מובנה בתקשורת, מתקשה לקרוא קודים חברתיים, גם אם הוא חווה רגשות חזקים. מדובר לא בהצפה אלא במעין “קצר” בהבנה ההדדית.

במילים פשוטות: HSP הוא אמפתי מאוד שמוצף מהר, בעוד ASD הוא מתקשה בהבנה החברתית עצמה.


משל הסחלב 🌸

רוב העציצים צומחים כמעט בכל אדנית. אבל סחלב? זקוק לתנאים מיוחדים.
כך גם הבחור שלכם: אם הוא HSP, יפרח בסביבה מבינה ומכילה; אם הוא על הרצף, יזדקק לכלים מותאמים יותר – אך בשני המקרים הוא איננו “פגום”. הוא פשוט זקוק לטיפול ייחודי כדי לפרוח.


טבלה מסכמת: דמיון ושוני בין HSP ל־ASD בתפקוד גבוה

נקודהאדם רגיש מאוד (HSP)ASD בתפקוד גבוה (אספרגר)
מהותתכונה מולדת של מערכת עצבים רגישה מאוד, קולטת ומעבדת לעומק.הפרעה נוירו־התפתחותית בתקשורת החברתית ובגמישות ההתנהגותית.
יחס לרגשות הזולתאמפתיה חזקה, הבנה אינטואיטיבית של רגשות אחרים.קושי משמעותי בקריאת קודים חברתיים ובהבנת רמזים רגשיים.
סיבה להתכנסותהצפה מגירויים (רעש, המולה, רגשות) – צורך במנוחה.קושי מהותי בתקשורת והבנה – חוסר חיבור טבעי.
תחומי ענייןמגוונים, נוטים ליצירתיות ולעומק רגשי.תחומי עניין מצומצמים וממוקדים מאוד.
שכיחות באוכלוסייהכ־15–20%כ־1.5% בלבד
מה נדרש להתמודדותסביבה מכילה, איזון גירויים, מנוחה.ליווי טיפולי־חינוכי מותאם, כלים תקשורתיים וחברתיים.
תחושת העצמי“אני קולט יותר מדי, לכן אני מתכנס”.“אני לא מצליח להבין את האחרים, לכן אני מתקשה להשתלב”.

קריאה להורים

כהורים, אינכם צריכים להישאר לבד מול הבלבול.
בחור רגיש מאוד איננו אוטיסט בתפקוד גבוה, ובחור על הרצף איננו בהכרח “סתם רגיש”. ההבחנה חשובה כדי לתת לכל אחד את המרחב הנכון.
בליווי מקצועי, ברגישות ובהכלה – אפשר להפוך את הרגישות לכוח מניע, ואת הקושי – ליתרון.


📌 בשורה מעודדת: הבן שלכם – רגיש או על הרצף – יכול לצמוח, לגדול ולהגיע להישגים גדולים בתורה, בעבודת ה’, ובחיים בכלל.

🔗 לחץ כאן לפרטים על טיפול רגשי לבני ישיבות


💬 מזמין אותך לשתף!
אם עלו לך מחשבות, תובנות או שאלות בעקבות המאמר – אשמח מאוד אם תכתוב אותן בתגובות כאן למטה. אני קורא כל תגובה ומשיב עליה ברצון ובשמחה.

2 מחשבות על “אדם רגיש מאוד או אספרגר? כך תבינו את ההבדל – מחשבה להורים של בני ישיבות”

  1. מתעניין

    תודה רבה הרב אשר על הדברים. המאמר כתוב בצורה נפלאה, בהירה ומעשירה, ומסביר את הסוגיה באופן מעמיק.

    רק רציתי להעיר נקודה קטנה:
    התיאור של “אדם רגיש מאוד” (HSP) באתר מוצג במילים הבאות בלבד:
    אנשים בעלי מערכת עצבים רגישת־יתר, שקולטים כל ניואנס, מגיבים חזק לרעש, לאור, ללחץ חברתי, ואף חווים רגשות של אחרים בעוצמה רבה.
    התיאור של אספרגר / ASD בתפקוד גבוה מוצג במילים הבאות:
    תחומי עניין מיוחדים וממוקדים, לצד קושי בקריאת מצבים חברתיים ובהשתלבות טבעית בקבוצה.

    הייתי שמח יותר אם היה מופיע באתר תיאור מפורט יותר, עשיר יותר. ובמידת הניתן – בתוספת דוגמאות רלוונטיות.

    1. מגיב למתעניין:

      תודה רבה על ההערה החשובה!
      בעקבות מה שכתבת חידדתי ותיקנתי את המאמר עצמו, כך שההבדל בין אדם רגיש מאוד ל־ASD בתפקוד גבוה (אספרגר) מוסבר עכשיו בצורה מלאה וברורה יותר, כולל התייחסות לרגישות הרבה שקיימת גם אצל אנשים על הרצף והקושי שנובע מבעיית האמפתיה הכפולה.
      ההערה שלך עזרה להפוך את המאמר למדויק יותר.
      תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *