תפלה היא מלשון חיבור, כמו “נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי” (בראשית ל, ח), שמשמעותו: התחברתי והתייחדתי עם אלוהים על ידי התפלה (ראה רש”י שם, וליקוטי מוהר”ן ב, סי’ פד).
תפלה היא מצב נפשי בו האדם מדבר עם ה’ כדבר איש אל רעהו בשפה פשוטה כזו העומדת בבסיס הנתונים הנפשיים שלו (ראה קובץ איגרות חזון איש ב, ב).
כשאדם עומד לפני ה’ ומדבר עימו, זהו מצב אינטימי, מצב בו האדם עומד עם העצמי הפנימי הכי אישי שלו ומתייחד עם ה’ באופן אינטימי.
זהו נוף חייו של האדם: התפלה. ולכן אדם נקרא סתם ‘מבעה’ (ב”ק ב, א) = מתפלל.
זהו לא מצב רוחני-מיסטי, לא פנייה מחמת דתיות, לא דבקות-מיסטית, לא פעולה של מצוה לשם סימון ✔, אלא זהו מצב נפשי-רוחני של יחס אינטימי עם מי שאמר והיה העולם.
מערכת יחסים שונה.
קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇
ואולי גם זה יעניין אותך: