מועדים

יש מצוה לניות את הסוכה בנוי סוכה, קישוטים, נורות, שרשראות ופירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל משום שנאמר “זה אלי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות” (גמרא). הסוכה, כפי שביארנו במאמר על ענני הכבוד השניים לפי הסברו של הגר”א (הגאון מווילנא), היא זכר כל שנה מחדש של ענני הכבוד שהם המשכן והשראת השכינה ובה מתקיימת הדבקות של […]

נכתב ערב ראש השנה תשפ”ה כמה שעות לפני הדלקת הנרות, בסגנון רמזים קצרים, מעט המחזיק את המרובה ולחכימא די ברמיזא: “לדוד ה’ אורי וישעי”. פסוקי אמונה ובטחון של דוד המלך בה’ ית’. ה’ הוא האור והישועה שלי. חז”ל: ‘אורי’ – בראש השנה. כתוב בגמרא ירושלמי: אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול רבי חנניא

‘פסח’ הוא ‘חמלה’ כמו שנאמר בכתוב וברש”י: וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות יב, יג) את המילים “ופסחתי עליכם” מפרש רש”י על אתר: ‘ופסחתי’ – וחמלתי, ודומה לו (ישעיהו לא, ה) “פסוח והמליט”. וכוונת רש”י הוא לפסוק בישעיהו:

במדור זה תוכלו לצפות ולהוריד את עלוני בנועם שיח מאת ידידי הרב חנניה מנס. העלון עוסק בנושאים: חינוך, אקטואליה, פרשת שבוע, ייעוץ ועוד, ובו תוכלו גם לקרוא את הטור שלי שאל את המומחה (עמ’ 2, טור שמאלי). קריאה מהנה ומחכימה!

כל הציוויליזציה היום מושתתת על אנרגיית החשמל. מהדלקת נורה פשוטה ועד להפעלת כורים גרעיניים, מהדלקת מאוורר קטן ועד להפעלת מערכות מחשוב של מפעלים גדולים ובתי חולים – הכל פועל באמצעות החשמל, גם המים שזורמים לנו בברזים באמצעות משאבות חשמליות. מה יהיה אילו הרשות העולמית לאנרגיית החשמל (במידה ויש כזו) תודיע לאנושות כולה – שמעו, בעוד

אנו מקיפים בשחרית של ‘הושענא רבה’ בחג הסוכות את הבמה בעת שהחזן אוחז את ספר התורה בידו, ומתחננים לקב”ה ואומרים: הושע נא נפש מבהלה הושעה נא (בפייט ‘אדמה מארר’, שבנוסח אשכנז וספרד). בין שאר ההושענות על התבואה והירק שלא יתקלקלו, אנו מבקשים בקשה מיוחדת על הנפש “הושע נא נפש מבהלה”! ‘בהלה’ משמעותה בלשון ימינו: חרדות

אנו כעת בחג הסוכות יום שמחתנו, אבל מה זה סוכות ולמה אנו שמחים בו? נתבונן בכך מעט יחד. נאמר בכתוב: וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. (שמות כג, טז) חג סוכות הוא חג האסיף, בו היינו אוספים בימי קדם את התבואה למחסנים ובכך מסיימים את

הרהורים ליום כיפור הבעל”ט. יום אחד בשנה נתן לנו נותן התורה, כדי להושיע אותנו מהמדמנה בה אנו שקועים במשך כל השנה. החיים, מעצם טבעם, מזמנים לנו קשיים רבים ושונים: בעיות פרנסה, קשיים בשלום בית, צער גידול בנים, קשיים בחינוך, מריבות וחיכוכים, ניזקי שכנים, חובות מחיתון הילדים, בעיות בריאות וכו’, לא נמנה כאן את הכל. כל

היום יום ב’ של ראש השנה שנת תרפ”ב, לפני כ-100 שנה, בישיבת סלבודקה שבליטא בצילו של הסבא האגדי, מרן רבי נתן צבי פינקל זצ”ל, הפסיכולוג החינוכי התורני המעמיק והלמדן האריסטוקרטי הראשון שקם לנו בדור זה, האחרון: הסבא מסלבודקא. מאמר זה הוא תיאור של השיחה בישיבה בראש השנה, מתוך כתבי התלמידים דאז. ישוב הוא מכונס אל