אנחנו בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. במאמר הזה לא אכתוב כלום, רק אעתיק את לשון הנביא יחזקאל ואת לשון פרשנדתא רש”י על פסוק זה ואת לשון הרמח”ל, ומי שיודע להבין וצריך להבין – יבין.
כתוב ביחזקאל:
וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי אוֹדִיעַ בְּתוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי עוֹד, וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה’ קָדוֹשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
(יחזקאל לט, ז)
ומפרש רש”י:
“ולא אחל את שם קדשי”. שפלותם של ישראל – חלול שמו הוא, באמור להם (לעיל יחזקאל לו) “עם ה’ אלה” ולא יכול להצילם.
(רש”י יחזקאל לט, ז)
וכמו שמסכם רמח”ל (רבי משה חיים לוצאטו):
שהרי אי אפשר לכבוד העליון להתרבות אלא בגאולתן של ישראל ובריבוי כבודם, שזה תלוי בזה באמת.
(ספר מסילת ישרים פרק יט)
עד כאן.
קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇