לאור ריבוי שיטות הטיפול והגישות הרגשיות־פסיכולוגיות שהתפתחו בדורות האחרונים, רבים מחפשים להבין – מהו שורש הריפוי? מה באמת עובד בטיפול, ומדוע?
ובכן, בשורש כל שיטה טיפולית שנוגעת באמת בנפש ומולידה בה שינוי, עומד עיקרון אחד יסודי, אשר בלשון מקצועית מכונה: הפרדה קוגניטיבית.
📌 מהי ההפרדה הקוגניטיבית?
מדובר ביכולת לזהות ולהפריד בין המהות העצמית שלי – הרוח, לבין התכנים, הקולות, הרגשות והמידות המצויים בנפשי.
אין אנו “אדם אחד שטוח”, אלא בנויים מרבדים שונים: נפש, רוח ונשמה.
הנפש – בה מצויים כל המידות, התכונות, הקולות הפנימיים, הרגשות והריגושים.
הרוח – היא “צורת האדם”, היא ה”סלפי”, היא המנהיג הפנימי, הבוגר הבריא.
וכך כתב הגר״א: “רוח האדם באדם – הוא האדם”, כלומר הרוח – היא מהותו של האדם. לא הגוף, לא הנפש, לא התכונות, אלא הרוח הבוחרת.
ומבואר בדבריו, שהרוח היא שנותנת את הדין, שהרי היא בחינת האדם עצמו – היא העצמיות הרוחנית, הרוצה והבוחר.
🧬 הרוח – זה אני. הנפש – אלו החלקים שבי
חשוב להדגיש: הרוח – היא אני בעצמי, היא צורת האדם, אני הבוחר, הרוצה, המנהיג הפנימי. זהו ה”אני” האמיתי שלי, לא רק חלק בי – אלא אני ממש.
כך מבואר בכתבי הגר״א, שהרוח היא עצם האדם, מהותו הפנימית, בעוד שהנפש – היא מערכת מלאה של חלקים, כוחות, מידות, רגשות, נטיות וקולות פנימיים – כולם נמצאים בי, אבל אינם אני.
הנפש נועדה להתנהלות, הרוח נועדה להנהגה.
וככל שאדם לומד להפריד ביניהם, ולהנהיג את נפשו מתוך הרוח שבו – הוא מתחיל לחיות באמת.
🌀 עיקרון ההפרדה – בכל שיטה טיפולית מצליחה
כפי שמעיד פרופ’ סטיבן הייז, אבי שיטת ACT, פעמים רבות חוקרי טיפול גילו מה עובד בטיפול, אך נכשלו בהבנת למה זה עבד. כך למשל, בפסיכואנליזה – האסוציאציות החופשיות פעלו, אך לא בשל הפירושים הרציונליים שניתנו להן, אלא מפני שדרכן התרחשה הפרדה קוגניטיבית בין האדם לרגשותיו ולמחשבותיו.
שוב ושוב, מתברר: ברגע שאדם לומד להבחין שהוא אינו מה שהוא מרגיש, אינו מה שהוא חושב, אלא הוא – זה שמביט פנימה מתוך הרוח – מתחיל תהליך הריפוי.
🪑 שיטות טיפול מבוססות הפרדה
בין השיטות שעובדות במפורש על הפרדה זו, נזכיר את:
| שיטה טיפולית | מהותה המרכזית |
|---|---|
| סכמה תרפיה | דיאלוג בין ה”סלפי” לבין חלקים פגועים (ילד כועס, הורה מבקר וכו’) |
| עבודת כסאות | המחשה דרמטית של חלקי האישיות והידברות ביניהם |
| IFS – שיטת החלקים | התבוננות במשפחה הפנימית – כל חלק רוצה בטובת האדם בדרך שלו |
ולא פחות חשוב מההפרדה עצמה – הוא היחס אל החלקים. כאשר מטופל שונא חלק מתוכו, מתכחש לו או נלחם בו, הוא נכנס למלחמה פנימית תמידית. לעומת זאת, כשהוא לומד להבין שלכל חלק – גם זה שמקשה עליו – יש כוונה טובה (כגון להגן עליו), נוצרת חמלה, קבלה, ובסופו של דבר – ריפוי.
📖 יסוד זה – בתורה ובחכמי ישראל
מפתיע ככל שיישמע – עיקרון ההפרדה אינו המצאה מודרנית כלל.
הרי התורה בעצמה מדברת על “יצר הרע” – כלומר, אין זה אתה – אלא חלק מתוכך.
וכבר חכמים דרשו: “וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד” (בראשית א, לא) – “טוב – זה יצר טוב; טוב מאוד – זה יצר הרע”.
כלומר: גם היצר הרע – יש לו מקום, יש בו טוב, כל עוד הוא מתועל כראוי.
הנפש החיים (שער א) מבאר, שלפני חטא עץ הדעת – היצר הרע היה מחוץ לאדם, בדמות נחש. רק לאחר החטא, חדר לתוך האדם, וגרם לטשטוש גבולות בין “אני” לבין חלקיי הפנימיים.
ובזה, חטא עץ הדעת אינו רק סיפור בראשית, אלא משל עמוק להווה התמידי:
אם לא תבין שהרע שבך הוא רק חלק בך, ולא אתה בעצמך – הרי שאתה עדיין אוכל מאותו עץ, ומתבלבל בין טוב לרע, בין רוח לנפש.
⚖️ כל מידה – היא חלק, לא העצמיות שלך
כך גם לגבי פחד, חרדה, עצבות, תאווה או כל רגש.
הם מידות בנפש – לא אתה בעצמך.
יש פחד – וטוב שיש פחד! בלי פחד – אדם לא היה נזהר. אך אם מידת הפחד שולטת – יש חרדה.
התיקון? הפרדה קוגניטיבית, הבנה: “אני איני הפחד. הפחד – הוא חלק ממני”.
ומשם, ניתן לגשת אליו, לנהל איתו דיאלוג, להרגיעו – ולהחזירו למקומו.
🪑 החפץ חיים – ועבודת הכסאות
וכדי להמחיש כמה הדבר מושרש אצלנו, נביא סיפור מופלא על החפץ חיים זצ”ל:
פעם, כשהיה חלוש, ישב בבית מדרש, ואמר לפתע: “רשע, גם את זה אתה לא רוצה לקחת ממני?!”, מבלי שאיש היה מולו.
מיד קם, נטל גמרא – והחל ללמוד.
מה אירע?
כפי שמסביר הגה”צ ר’ דן סגל שליט”א – החפץ חיים זיהה בתוכו את קול העצלות שבא לומר לו לנוח, לא ללמוד.
אך הוא – לא נבהל. הוא הפריד, זיהה, דיבר עם החלק, גער בו – ואז בחר – והלך ללמוד.
זהו ה־”סלפי”, העצמי. זו היא הפסיכודרמה היהודית.
לא שנאה עצמית, לא הכחשה ולא הדחקה – אלא הפרדה, הכרה, דיאלוג והכרעה.
🧩 לסיכום
ביסוד כל ריפוי אמיתי עומד העיקרון העתיק של הפרדה קוגניטיבית:
להבין – אני הרוח, אני הבוחר, ואני מביט על הנפש שלי באהבה ובאחריות.
כל מידה – היא חלק בי, לא אני. כל קול – הוא קול, לא העצמיות שלי.
וכל טיפול, מודרני או תורני, יועיל רק אם יעזור לאדם לשוב אל הרוח שבו, ולהנהיג מתוכה את נפשו באמונה, בתבונה, ובשלווה.
🕊️ להתחיל לחיות מתוך הרוח
אם הדברים דיברו אליך, אם אתה מרגיש שדברים רבים מתערבבים אצלך בפנים – רגשות, דחפים, פחדים ומחשבות – ושהכול מתערבל יחד בלי הנהגה פנימית, דע שיש דרך אחרת.
אפשר ללמוד לזהות, להפריד, ולשוב אל הרוח שבך – המקום השקט, הבוחר, המנהיג, זה שאינו נבהל ממה שיש בתוכך, אלא מביט על הכול באחריות ובאהבה.
אני מזמין אותך למרחב טיפולי עדין ומעמיק שבו נוכל לצעוד יחד בתהליך של בירור, חיזוק והנהגה פנימית.
אשר מורסקי – מטפל רגשי מוסמך לבני ישיבות
📞 054-8423649
✉️ a0548423649@gmail.com
🔗 למידע נוסף על הטיפול
🎧 האזנה למאמר – גרסת וידאו
אם נוח לך יותר לצפות ולשמוע מאשר לקרוא – הכנתי עבורך סרטון אישי, שבו אני מקריא את המאמר הזה בקולי, ומבאר את הרעיונות המרכזיים שבו מתוך חיבור ישיר אל הלב והחיים:
ניתן לצפות כאן או לפתוח את הסרטון ביוטיוב »
הרב אשר, תודה רבה על המאמר המעמיק והמאיר עיניים. אף פעם לא חשבתי עד כמה ההפרדה בין “האני” לבין הקולות והרגשות שבי היא יסוד כל כך עתיק ועמוק ביהדות. הסיפור על החפץ חיים פשוט נגע בי. מרגיש שזה מסביר לי הרבה על מה שעובר עליי מבפנים. יישר כוח גדול.
יש”כ
מאמר פשוט נפלא!
תודה!