דוד היקר,

טבעי מאוד שהעבר ההוא צף לפעמים, בעיקר כשלומדים נושא דומה או מזכיר.
אבל חשוב לדעת – זה לא "נפילה", אלא תגובה טבעית של הזיכרון, כמו הד שנשאר מאחור.

כשזה קורה, אל תיבהל ואל תיכנס למאבק פנימי.
פשוט תסיט בעדינות את תשומת הלב שלך חזרה ללימוד, בלי מלחמה ובלי אשמה.
ההתמדה הזו – היא הניצחון האמיתי.

עם הזמן, הזיכרון הזה ילך ויחלש, בעזרת ה'.
ובכל תפילת שמו"ע תוכל להוסיף בלחש תפילה קצרה על כך, אפילו כמה מילים מלבך.
כי ה' שומע תפילה, ואוהב אותך מאוד.

בהערכה רבה