התראות
מחק הכל

חרדה חברתית קלה

4 שרשורים
2 חברים
0 Reactions
49 צפיות
(@יוסף)
הצטרף/ה: לפני 2 חודשים
שרשורים: 1
נושא פותח  

אשר שלום,

תודה על הפורום.

שמי יוסף, בן 27.
אני מרגיש שיש לי חרדה חברתית. בבית אני זורם לגמרי, ואילו בישיבה אני מתוח, האיברים שלי מתקשים כל פעם שאני נמצא עם חברים שהם לא מהמעגל המצומצם של ה־5 חברים.

והבעיה המרכזית היא שכשאני לומד (מחוץ לסדר), ויש אנשים שמכירים אותי בבית המדרש, אני לא מצליח ללמוד, כי ברגע שאני מרים לכמה שניות את הראש מהגמרא להסתכל על משהו או סתם לחלום, אני מתחיל לפחד שיסתכלו עליי כבטלן. ואז אני מכריח את עצמי להמשיך להסתכל בגמרא בכוח, ואחרי שאני מכריח את עצמי – הראש שלי בכלל מפסיק לעבוד. ואז אני נכנס לחרדה יותר גדולה, והמעגל לא נגמר.

כמו כן, אני מרגיש בודד וללא חברים.
אני שקט, וזה חלק מרכזי מהבעיה – שאין לי על מה לדבר עם חברים, וממילא מסתכלים עליי כאדם משעמם. וגם ממילא פחות נעים לי להצטרף לשיחה של חברים, ברגע שאני חושש שאולי לא יהיה לי שום דבר להגיד, ואז זה ייראה מוזר שאני רק מצטרף להקשיב.

אשמח לדעת איך אני יכול לצאת מזה.

בברכה ובתודה

יוסף



   
צטט
אשר
(@asher-morsky)
מנהל הפורום Admin
הצטרף/ה: לפני 4 שנים
שרשורים: 41
 

יוסף יקר,

כואב הלב על הסבל שאתה עובר. לחיות בחרדה כזו יום־יום זה סבל מתמשך. קודם כל חשוב שתדע זאת: אתה סובל, ולא מגיע לך לסבול כך. אתה בסדר גמור. לא עשית שום דבר שבגללו אתה אמור לשאת כאב כזה.

שים יד ימין על ליבך, הרגש את הדופק, ואמור לעצמך מילה במילה:
“אני סובל. אני זקוק לחמלה. אני חומל על עצמי. חמלה עצמית. נעימות הלב. אני בסדר. מגיעה לי חמלה.”

איך יוצאים מזה? אמונה, תפילה ושיחה.

אמונה – הסבל שאתה עובר אינו מקרי. יש לו תכלית. מהי התכלית? ה' יודע, וה' עושה עמנו את מה שטוב לנו. אם נחשוב בדרך אנושית, ייתכן שהמשבר של החרדה נועד להצמיח אותך למקום גבוה יותר – מקום שלא היית מגיע אליו לולא ההתמודדות הזו, דרך תהליך של עבודה פנימית, טיפול וחמלה עצמית. ייתכן שיש בכך גם תיקון על דבר מה מהעבר, אך אין זו סיבה שלא לטפל, ואין זו סיבה להמשיך לסבול. ההפך – יש להבין מה היה עד היום, למה אתה מתמודד עם סבל כזה, ולעבוד בצורה מסודרת לצאת ממנו באמצעות טיפול והדרכה. ייתכנו גם סיבות נוספות. זו אמונה וביטחון בה', שכל מה שעובר עלינו הוא לטובתנו, גם אם הטוב אינו תמיד נראה לעין. ראה גם במאמרי על ביטחון:
https://www.soulology.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%a2-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%94%d7%a9%d7%9d/

תפילה – דבר עם ה' בתפילה. למשל, בברכת “חונן הדעת”, לפני סיום הברכה, הוסף כמה מילים אישיות מהלב: בקש דעת כיצד להינצל מן הסבל והחרדה, שייתן לך חן בעיני עצמך וביטחון לשוחח בחברה. כך גם בברכת “רפאנו” – שירפא את פצעך; וכן ב“שמע קולנו”, וגם לפני “יהיו לרצון” האחרון. דבר עם ה' כפי שמדברים עם אב רחום וחנון, כי ה' רחמן, ולכן חז"ל מכנים אותו “רחמנא”.

שיחה – כאן נכנס המקום של טיפול: “ישיחנה לאחרים”. עצם השיתוף, היציאה מן הסוד והבושה – כפי שכבר התחלת לעשות בעצם פנייתך כאן – כבר מרגיעה ונותנת כוח. אתה כבר לא לבד. אחד הקשיים הגדולים של האדם הוא הבדידות. כאשר יש בלב מקום בודד – זה כואב מאוד. מקום החרדה אצלך היה בודד; כעת הוא כבר אינו בודד, ולא תצטרך לשאת אותו לבד.

מלבד עצם השיתוף המרפא, קיימות גם טכניקות טיפוליות להתמודדות עם חרדה חברתית. אני רוצה להציע כאן רעיון שיכול לסייע גם לבחורים ואנשים נוספים המתמודדים עם קושי דומה:

דע שהחרדה נובעת ממידת הפחד הטבועה בנפש, כחלק ממדרגות נפש־רוח־נשמה. כאשר מידת הפחד פועלת בצורה שאינה תואמת את המציאות – נוצר סבל. אילו היית מפחד מאריה טורף רעב – זה היה שימוש נכון במידת הפחד. אך פחד כפי שאתה מתאר – זו חרדה שמפריעה לחיים ויוצרת סבל מיותר. מידת הפחד שלך עדיין אינה מנוהלת באופן מאוזן.

הנקודה החשובה היא: אתה אינך הנפש. אתה הרוח. הרוח היא האדם עצמו, כפי שכותב הגר"א שרוח האדם היא האדם. יש כאן הבחנה ברורה בין הנפש – שבה מצויה מידת הפחד – לבין הרוח, שמנהלת. באמצעות הרוח אפשר לטפל בנפש ובמידת הפחד שבה.

כיצד? כמו שהיית מתייחס לאדם שמעליב אותך. הגמרא בסוף בבא קמא אומרת: אם מישהו צועק עליך שאתה חמור, אל תשיב לו בעלבון, אלא אמור לו: נכון, אני חמור – תביא לי את האוכף. לא מפני שאתה באמת חמור, אלא מפני שאתה יודע שאינך כזה, ואתה מעביר לו מסר שדבריו אינם נוגעים בך.

כך גם עם מידת הפחד שיצאה משליטה. התייחס אליה כאל מישהו שפונה אליך ואומר: “עכשיו מסתכלים עליך, יחשבו שאתה בטלן.” ואתה עונה לה: “שלום אדון חרדה. נכון, איך ידעת שאני בטלן? זה כבר לא מהיום.” לא משום שאתה באמת כזה, אלא כדי להראות למידת החרדה שהיא אינה מנהלת אותך.

עם הזמן תרגיש שיש כאן שני קולות: האחד – הרוח, שהיא אתה; והשני – החרדה שבנפש. הנפש מתחת לרוח, והרוח מנהלת. אט־אט תיווצר בך מה שהפסיכולוגים מכנים היום “הפרדה קוגניטיבית” – הבחנה בין האדם עצמו לבין הקול הפנימי שמטריד אותו. כבר לימדו אותנו חז"ל להבחין בין האדם לבין יצרו: היצר אינו האדם עצמו, ועל האדם לנהל אותו. כך גם החרדה – היא כמעין יצר שמנסה להפריע לך בחברה, בישיבה ובלימוד התורה, ועליך ללמוד לנהל אותה.

זכור: אתה טוב. אתה בסדר. אתה סובל – ומגיע לך לצאת מן הסבל. התחל בתהליך של טיפול ועבודה פנימית עד שתשתחרר מהכאב הזה.

אתה מוזמן לשאול כאן כל מה שתצטרך. אם אדע לענות – אשתדל להשיב ככל יכולתי. בנוסף, אני ממליץ לפנות למטפל ירא שמים, שיעזור לך לצאת מן הקשיים ולגדול לאילנא רברבא בעזרת ה'.

בהצלחה ובידידות,
אשר

אני מצרף גם לינק לשיר על אמונה, תפילה ושיחה שהפקתי:

https://www.soulology.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%a0%d7%a4%d7%a9-%d7%95%d7%a0%d7%a9%d7%9e%d7%94/#%D7%90%D6%B1%D7%9E%D7%95%D6%BC%D7%A0%D6%B8%D7%94-%D7%AA%D6%B0%D6%BC%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%B8%D6%BC%D7%94-%D7%95%D6%B0%D7%A9%D6%B4%D7%82%D7%99%D7%97%D6%B8%D7%94



   
הגבצטט
(@אנונימי)
הצטרף/ה: לפני שניה 1
שרשורים: 0
 

@asher-morsky דבר ראשון תודה ענקית על התשובה ובפרט על העצה שנתת שממש עוזרת לי

לאחרונה גיליתי שאני מוגדר גם כHSP וממילא הייתי שמח לשמוע האם בכזה מצב אני אמור ללכת למטפלים שמטפלים בHSP או בחרדה חברתית, או שאולי זה אותם מטפלים

וכן רציתי לשאול על איזה מטפלים אתה ממליץ שהם גם חכמים מאד וגם ברמה רוחנית גבוהה, או האם אתה מטפל בשתי התחומים האלו ובאיזה עיר



   
הגבצטט
אשר
(@asher-morsky)
מנהל הפורום Admin
הצטרף/ה: לפני 4 שנים
שרשורים: 41
 

שמח שהתשובה עזרה לך.

כל מטפל טוב, מבין ויודע ויש לו ניסיון בזה.

אינני יכול להמליץ על מישהו.

תלך למטפל ואם אתה רואה שאתה מתקדם וגם הסובב לך אומר שאתה מתקדם אז תמשיך עם המטפל ותתקדם הלאה, ואם אין התקדמות, תעבור למטפל אחר.

מנסים.

יגעת ומצאת, תאמין.

המון הצלחה

בידידות



   
הגבצטט

השאירו תגובה

שם מחבר

דוא"ל מחבר

כותרת *

תצוגה מקדימה גרסאות 0 נשמר