במזמור שאנו אומרים בימים אלו, דוד המלך פותח: “לדוד ה’ אורי וישעי”. חז”ל מלמדים: “אורי – בראש השנה”.
מהו האור הזה? מהו הישועה?
ראש השנה הוא יום דין – אבל עם ישראל לא ניגשים אליו בפחד ובהשחרה, אלא באור.
שמחת הביטחון ביום הדין
בגמרא ירושלמי מסופר דבר מופלא: בעולם הזה, כאשר אדם הולך לדין – הוא מתעטף שחורים, מתאבל, מפני שאינו יודע מה יעלה בגורלו. אבל ישראל אינם כך. בראש השנה – דווקא ביום הדין הגדול – הם מסתפרים, מתרחצים, לובשים לבן, אוכלים ושותים ושמחים.
למה? מפני שהם בוטחים בה’. הם יודעים שהקב”ה אוהבם, ומטה את הדין לזכות, קורע את גזר דינם.
זהו יסוד גדול: הבטחון בה’ עצמו פותח שערים של נס.
מהו הנס? להתנוסס!
אולי ישאל אדם: למה בכלל צריך נס? האם ה’ מפחיד כל כך – עד שאנו מצפים שיחוס עלינו בנס?
התשובה: הנס איננו רק הצלה חיצונית – אלא בעיקר נס פנימי. להתנוסס.
כאשר יהודי נכנס לראש השנה מתוך שמחה ובטחון – נפשו מתרוממת. החלק הפנימי שבו – הרוח, כוח הבחירה, המנהיג האמיתי – מתעורר. ואז הוא יכול לחזור באמת בתשובה, כי תשובה איננה רק תיקון החטאים – אלא חזרה אל עצמנו.
כך לימד ר’ ירוחם ממיר: החזרה בתשובה היא החזרה אל עצמיותנו האמיתית. כשאדם חוזר אל עצמו, אל הרוח שבו, אל כוח הבחירה שבו – הוא חוזר אל ה’.
כוח הבחירה – המפתח לדבקות
הרוח שבאדם היא רצונו, כוח הבחירה שבו. כשאדם בוחר להידבק בה’ – הוא כבר דבוק.
זהו הנס: שהאדם ניצל מהמשיכה של כוחות זרים – תאוות, גאווה, יצר – ומתרומם למקום של אור. זהו גם נס של התנוססות – כמו דגל. הקב”ה מרים את האדם, כאומר לעולם: ראו, כך נראית שמחה של בטחון בה’.
ההמלכה – לא סיסמה אלא מציאות פנימית
המלכת ה’ בראש השנה איננה רק אמירה בפה. היא מתחילה בהמלכת הרוח הפנימית על הנפש.
האדם לומד להנהיג את כל החלקים שבתוכו – גם היצריים וגם הטובים – דרך כוח הבחירה שבו. מי שעושה זאת – הוא באמת מלך. וכך אמרו חכמים: חסיד הוא המתחסד עם גופו – כלומר, מנהיג ומכוון את כל חלקי נפשו.
וכשאדם ממליך את רוחו – הוא נעשה משכן לשכינה. “ושכנתי בתוכם” – בתוך לבם. וכשהשכינה שורה – הרי זה גילוי מלכות ה’ ממש.
הכנעה אקטיבית – ענווה שמביאה כוח
איך ממליכים את ה’?
לא דרך חולשה או ייאוש, אלא דרך הכנעה אקטיבית. האדם מבטל את גאוותו, מסיר מחיצות בינו לבין בוראו – ובכך נפתח מקום לאור. זו ענווה שמביאה שלווה, בטחון, וחוסן פנימי. זה להיות סמוך באמת על שולחן ה’.
כך ניגשים לראש השנה
העמדה הנפשית של יהודי בראש השנה היא שילוב של ענווה וביטחון:
להכניע את עצמו לפני ה’, ובו בזמן לדעת שהוא נסמך עליו, בטוח שיזכה לנס של הצלה והתעלות.
וזה מתבטא גם בחוץ: יהודי מסתפר, מתרחץ, לובש לבן וחגיגי, פניו שמחות – מפני שבלבו שורה הידיעה הברורה: ה’ אורי וישעי – הוא יאיר פניו אלי, והוא יושיעני.
👇
תגובות: מה דעתך על הדברים? מוזמן לכתוב כאן בתגובות ולשתף בתחושות לקראת ראש השנה.
שלח לחבר: אם הדברים חיזקו אותך – העבר הלאה! שלח את המאמר לחבר, כדי שגם הוא יתחזק.
טיפול רגשי לבני ישיבות: מתמודד עם חששות ורגשות סביב ימים אלו? 🔗 לחץ כאן לפרטים על טיפול רגשי לבני ישיבות
