הושענא רבה ותפילת הגשם – יום החיתום על המים

ניווט: דף הבית ›› מועדים ›› הושענא רבה ותפילת הגשם – יום החיתום על המים

הושענא רבה הוא יום נשגב ועמוק, גמר החיתום של חג הסוכות, שבו נחתם דינם של המים – ועל כן דינם של החיים כולם.
זהו יום של תפילה, של ענווה ושל בקשת שפע גשמי ורוחני כאחד.

תלות האדם במים – משל ותובנה

כדי להבין מהו הושענא רבה ותפילת הגשם, נצייר בדמיון תרחיש עכשווי:
העולם כולו תלוי באנרגיית החשמל. כל בית, כל מוסד, כל מערכת רפואית ותעשייתית – הכל נשען עליו. נניח שמועצה עולמית תודיע כי בעוד שלוש שעות יופסק החשמל בעולם כולו לחודשיים. העולם ייכנס לשיתוק: אין אור, אין מחשבים, אין מכונות הנשמה, אין מים בברזים. תוהו ובוהו גמור.

עכשיו נחשוב – מה היה אילו החשמל היה משאב אלוקי שיורד משמים פעם בשנה, בעונה שנקרא לה “עונת החשמל”? היינו מצפים לה, נרגשים לקראתה, ומודים עליה כעל חיים ממש.
כך בדיוק התייחסו אבותינו לגשם ולמים.
בעבר, חוסר בגשם לא היה אי־נוחות אלא סכנת חיים. בלי גשם אין לחם, אין פירות, אין שתייה. בצורת פירושה אסון.

גמר החיתום על המים – קדושת היום

ביום הושענא רבה, שהוא גמר החיתום של חג הסוכות, נחתם דינו של העולם על המים (ראש השנה א, ב).
בבית המקדש היו נוטלים ערבות – הגדלות על המים – וסובבים את המזבח שבע פעמים כסימן לשפע ולברכה.
היום, בהיעדר מקדש, אנו מקיימים זכר לכך בבתי הכנסת, סובבים עם ספר התורה את הבמה, וצועקים: “הושענא! הושענא!” – תפילה על מים, על חיים, על ברכה.

יום זה נחשב כיום דין, ועל כן נוהגים רבים להישאר ערים כל הלילה בלימוד ובתפילה, או לפחות להשכים בנץ, כדי להיחתם לגמר דין טוב על המים.

מה פשר הבקשה על מים בדור השפע?

בדורות עברו, תפילה על גשם הייתה תפילת חיים. כיום, בדור שבו האדם מסוגל לשאוב מים מן הכינרת ואף להתפיל מי ים ולהפיק מהם מים מתוקים בשפע – רבים שואלים: על מה אנו מתפללים? הרי יש מתקנים להתפלת מים, ויש מים מינרליים, ואפילו מכונות שמייצרות מים מהאוויר…

שלוש תשובות יפות לכך, שכל אחת מהן פותחת שער להבנת הושענא רבה ותפילת הגשם:

תשובה ראשונה – תפילת הדורות נענתה

אלפי שנים התפללו דורות על מים. כל דמעה וכל תפילה עלתה ונאגרה לפני כסא הכבוד.
עד שזכינו, והקב”ה ריחם על ברואיו ונתן בלב האדם דעת ותבונה כיצד להוציא מים מן הים, להפוך מי מלח למים חיים.
זו תשובה פשוטה ועמוקה כאחת: תפילת הדורות נענתה.
לא ריקם שבה אף תפילה אחת.

תשובה שנייה – המים העליונים

חז”ל דיברו רבות על “המים העליונים” שממעל לרקיע. אין מדובר רק בשכבות קרח שבחלל, אלא במקור השפע הרוחני העליון ממנו נובעת הברכה לכל העולמות.
ביום שיורד בו גשם – אמרו חז”ל – נמחלים עוונותיהם של ישראל, והעולם מתמלא ברכה.

כשאנו מתפללים על גשם, אנו מבקשים על שפע רוחני לא פחות מאשר גשמי – על דעת, על חכמה, על השראת שכינה.
תפילת הגשם, אם כן, היא בקשה על חיבור לשורש הברכה.

תשובה שלישית – עבודת הענווה בדור המדע

בדור שבו אנו יודעים לייצר מים בעצמנו, הקב”ה מבקש מאיתנו להמשיך להתפלל – כדי שנזכור שגם היכולת “להתפיל” היא ממנו. גם השכל, גם המדע, גם ההבנה – כולם מתנה משמים.

תפילת הגשם בדור הזה איננה בקשה מתוך מצוקה אלא תפילה מתוך ענווה.
הכרת תודה על כך שה’ נתן לנו דעת ויכולת, ויחד עם זאת לזכור ש”הטבע” עצמו הוא גילוי אלוקי – שהרי אלוקים בגימטריה “הטבע”.
היכולת לראות את ה’ בתוך סדרי הבריאה – היא עיקר עבודת הדור.

וזוהי גם מהותו של חג הסוכות כולו: חג הענווה.
אנו יוצאים מדירת קבע לדירת עראי, ובכך מכירים שהכל מאתו ית’.
וכשאנו מתפללים על מים שאנו כביכול מסוגלים לייצר בעצמנו – אנו מפתחים ענווה אמיתית: לדעת שכל מה שיש לנו – גם הוא שלו.

וכשענווה בענווה נפגשות – ענווה של הסוכה עם ענווה של תפילת הגשם – נולדת שמחת הלב.
כי השמחה העמוקה ביותר של האדם היא לדעת שכל חיותו, שכל השגתו וכל כוחו – מתנה משמים.

סיכום

ביום הושענא רבה ותפילת הגשם, אנו לא רק מבקשים מים – אנו מבקשים לב לדעת ולהכיר.
להבין שכל טיפה גשמית וכל ניצוץ שכלי – שניהם מתת אלוקית אחת.
זו ענווה אמיתית, וזו שמחת הסוכות – שמחת היצור ביוצרו, היודע שכל שפעו ממנו יתברך.

💭 תגובות:
מהו בעיניך היסוד המרכזי בתפילה על הגשם בדור שלנו?
אם יש לך מחשבה, תובנה או הרגשה שהתעוררה מקריאת המאמר – כתוב אותה כאן בתגובות ונשמח לשמוע.

📩 שלח לחבר:
נהנית מהמאמר? שתף חבר או בן משפחה בלחיצה אחת 👈 לחץ כאן

🌿 טיפול רגשי לבני ישיבות:
אם אתה או בנך מתמודד עם קושי רגשי, תקיעות בעבודת ה’ או עומס פנימי – יש דרך עדינה וישיבתית לפגוש את זה.
🔗 לחץ כאן לפרטים על טיפול רגשי לבני ישיבות

📘 השו”ת הישיבתי:
בחורים יקרים! בשו”ת זה תוכלו לשאול, לשתף ולקבל מענה ישיבתי תורני־רגשי ומקצועי – באווירה שמורה ומכבדת.
👈 כניסה לשו”ת הישיבתי »