רֶנֶה דֶקַארְט שלום,
הטלת ספק מתודי בכל. אין כלום. מצוין, צריך אמנם בשביל זה לא מעט מהמידה המנוגדת למידת הענווה, אבל נניח לזה כעת. המידה הזו כבר מזמן לא בלקסיקון.
מה המסקנה שלך ידידי? אינטרוספקציה. כן. אתה מתבונן פנימה בנפשך ומגלה תגלית מדהימה! “אני חושב”. אם “אני חושב משמע אני קיים!”
יפה מאוד. עכשיו יש משהו או מישהו שקוראים לו רנה דקארט, שיברא את העולם מחדש.
הבו כבוד לנקודה הארכימדית לכל התופעות שהעין רואה והחוש ממשש (ניסיון) – קבלו אותו: רנה דקארט הרציונליסט.
אולי רנה נתבונן יחד על התופעה הזו ונלמד כיצד הגעת למסקנה כל כך רציונליסטית במובנה העממי וגם הפילוסופי שלך. לצורך כך הרשה לי לשאול אותך מספר שאלות:
אתה אומר שאתה מתבונן פנימה לתוכך ומגלה משהו. אתה מגלה את עצמך, ואתה מגלה שאתה בעצמך חושב. לפני שנמשיך לטיעון שאתה גוזר מכך, אשאל, מי אמר לך רנה שאתה הוא זה שמתבונן בעצמך לתוכך, אולי זו רק תחושה וחוויה אישית סובייקטיבית שלך? אתה באמת חושב שתחושה סובייקטיבית שלך יכולה להפיל את כל הארמון הניצב זה אלפי שנים?
אבל נניח לזה. בוא נצא מנקודת הנחה שאתה צודק ואכן זה אתה שחושב, ושהחוויה האישית שלך קובעת את תפיסת העולם כנקודה ארכימדית, והסובייקטיביות שלך תעמיד את כל העולם כולו (תיזהר רק לא לקרוס, תחזיק חזק).
אבל יש לי שאלה אחרת רנה. בוא נצעד עם קו המחשבה שלך קדימה עוד כמה צעדים: כשאתה אומר “אני חושב”, מה זה “אני”? וכשאתה אומר “חושב” מה זה “חושב”? “אני” זה דבר שמדדת במעבדה? יש לך אמות מידה לוגיות קוהרנטיות עמם אתה יכול להוכיח שיש “אני”. לא רנה, אין לך. כל מה שאתה יכול להוכיח זה רק שיש מילה כזו “אני” בה בני אדם משתמשים כשהם רוצים לכוון דבר מה אל עצמם בגוף ראשון. “אני” זה לא אובייקט, זה מילה. ביטוי.
באותה המידה גם “חושב”, מי אמר לך רנה שאתה “חושב”? אני לא מתכוון להטלת הספק שלך שאולי הכל חלום, למרות שאתה חולם גדול, ובהקיץ, אלא לכך שאתה קורא לפעולה הזו בה אתה דן במחשבה ובחלום “חושב”, מי קבע שזה נקרא “חושב” אולי זה נקרא “הוזה”, הוזה בהקיץ? ובכלל מה זה “חושב”? חושב זה רק מילה. מילה בה בני אדם משתמשים כשהם רוצים להבהיר שהם פועלים עם השכל להתבונן על דבר מה, אבל זו רק מילה מוסכמת חברתית. אז מי אמר לך ידידי, ש”חושב” זה דבר אמת מוחלט? אולי כולם חושבים אבל רק אתה הוזה? אתה יכול להוכיח שלא? אני לא אומר שאתה הוזה, אני רק אומר שאולי אתה הוזה ואולי לא. אבל בינינו, ואת זה אני לוחש על אוזנך כדי שאף אחד לא ישמע, גם “הוזה” זה מילה, כעת לך תוכיח שלא…
טוב, בוא נניח שאתה חושב ולא הוזה, ושהאני שלך זה אתה ולא מישהו אחר או משהו אחר. אתה טוען שאם אתה חושב זה מוכיח שאתה קיים. טיעון חזק, באמת התרגשתי. אבל אחרי זמן מה משנרגעתי, חשבתי לעצמי, מה אתה מתכוון “קיים”? מי “קיים”? רנה דקארט קיים? הגוף שלו קיים? הגוף זה יחידה אחת או אברים חלוקים מקובצים? החולצה של רנה קיימת? הנשמה? מה זה נשמה? הנפש? מה זה נפש? למען ה’ מי קיים? אולי אתה מתכוון שאם אתה קיים אז העולם קיים או שמא אתה רק חושב שאתה קיים אבל אתה באמת לא ורק העולם עצמו החי והבועט חולם שאתה קיים בהקיץ הקץ?
באמת דקארט. אפוא אתה? תענה לי, אתה קיים או לא? דקארט! אוי ווי, לא. דקארט אתה קיים או לא? אנסה עם שמך הפרטי: רנה, תענה לי אתה קיים, תענה מהר כי הכל קורס, הנקודה הארכימדית! רנה! תתעורר, אבל מהר!…
דקארט (כמו מתוך חלום): למה עוררת אותי? מה אתה רוצה? אינך מבין? אם העולם קורס לתוך הנקודה הארכימדית שלי, זה עצמו סימן שיש עולם, כי אם לא – אז מי קורס, נראה לך שאני?! ומה אכפת לך אם העולם קורס, העיקר שעשיתי לי שם-עולם. קוראים לי עד היום – הפילוסוף רנה דקארט, אבי הפילוסופיה המודרנית.
אבוי לי! אתה אבא שלה?!
קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇