📚 אני מעוניין לקרוא שאלות ותשובות נוספות בעמוד השו״ת החם לבני הישיבות ›
✍️ רוצה לשאול גם? יש טופס מיוחד בעמוד השו״ת לשליחת שאלה בעילום שם.
📤 הפצת הטוב: שלח את הקישור לחברך בן ישיבה – שיזכה גם הוא לקרוא, לשאול או לקבל מענה שיחזק אותו. זה קליל – רק להעביר הלאה.
להחזיק חזק בסוף זמן קיץ – גם כשיש ירידת מתח
שלום הרב אשר היקר,
תודה רבה על התשובות המחזקות – הן מאוד משמעותיות בשבילי.
עכשיו זה כבר סוף זמן קיץ, ואני מרגיש שיש לי ירידת מתח וריפיון. קצת קשה לי להחזיק את עצמי חזק בלימוד, ואני ממש לא רוצה לרדת.
איך אפשר לא לוותר לעצמי ולהישאר חזק עד הסוף?
אשמח לחיזוק והדרכה. דוד
דוד היקר, אשריך שאתה שואל – עצם זה שאתה מרגיש רפיון, וכואב לך, ורוצה להחזיק – זו כבר מדרגה גדולה מאוד.
וסוף זמן קיץ באמת תקופה לא פשוטה. הרבה בחורים מרגישים בה עייפות, ירידת מתח, קושי להתמיד. זה טבעי, אבל אתה לא חייב להיגרר עם זה.
יש עצה פשוטה ומעשית שיכולה לעזור לך:
הרב דסלר זצ”ל (במכתב מאליהו) מספר שפעם רצה להפסיק לעשן, אבל ידע שהתאווה חזקה ממנו. אז מה עשה?
הוא הלך וסיפר לכולם – לאשתו, לחברים ולתלמידים – שהוא כבר הפסיק לעשן.
ככה, כשהיה רגע של חולשה, הוא נזכר שכולם יודעים – והוא לא רצה להתבזות או להיראות כאילו לא עמד בדיבורו.
כלומר: הוא השתמש בכוח הבושה – לא כדי לברוח, אלא כדי להחזיק.
כך גם אתה – תוכל לומר לכמה חברים טובים, או לר”מ, או אפילו להורים שלך:
״אני מקבל על עצמי להמשיך ללמוד עד סוף הזמן כאילו זה תחילת הזמן״.
עצם זה שאתה אומר את זה – ייתן לך כוח.
וכשתרצה לוותר – תזכור: אמרת את זה. והאמירה הזו תעזור לך להחזיק חזק.
אין בזה שום הצגה. זו דרך להשתמש בכבוד העצמי ככלי לעבודת ה’.
וגם – כל יום של לימוד בסוף הזמן שווה פי כמה. אז תן עוד דחיפה, החזק עוד קצת – וה’ ייתן לך סייעתא דשמיא מרובה.
בהערכה ובחיבה,
אשר





