מלחמת “חרבות ברזל” 🟡 דברי תורה, חיזוק ותמיכה | הולך ומתעדכן

אחי האהובים! בעקבות המצב ומלחמת חרבות ברזל (תשרי תשפ”ד) אכתוב כאן דברי תורה, הארות, חיזוק ותמיכה שיתעדכנו אי”ה. ראו ב’תוכן’ (המספר האחרון בתוכן = העדכון האחרון).

אנו בשעות לא פשוטות כלל. מזה ימי ‘מלחמת יום הכיפורים’ לא חווינו חוסר אונים שכזה, מחדל שכזה ומספר הרוגים ופצועים, שבויים ובני ערובה כה גבוה בתוך מספר שעות ל”ע. ה’ ישלח רפואה שלמה לכל הפצועים ויציל את אחינו השבויים מידי המרצחים הנתעבים ימ”ש! אמן

בחורים, בני ישיבות, מבוגרים ואברכים – בעקבות המצב, ובכלל, ניתן להתקשר אלי לאוזן קשבת ולתמיכה ❤️‍🩹 כל ערב בין השעות 21:00-22:00 בטלפון ייעודי לכך: 053-411-20-27
לדבר על הפחדים ולקבל תמיכה רגשית ותורנית כפי אשר חנני ה’ ית’, ושלא נצטרך אף פעם

אל תהסס להתקשר!

בכל צרתם לו צר

עדיין אנחנו לא מעכלים. הזוי. נכנסים עשרות או מאות מחבלים מעזה (נ.ב. כיום אנו יודעים שנכנסו כמו 3000 ! מחבלים מרצחים יימח שמם וזכרם – 30/10) לשטח הריבוני של ישראל ועושים בו כבתוך שלהם, רוצחים חוטפים ומזיקים, וכל זאת בהפתעה גמורה ללא כל התרעה מודיעינית והתנגדות מצד צה”ל. מה ה’ ית’ רוצה מאיתנו בעת הזו?

אמרנו בהושענות לפני יומיים “חנון בידם מעבידים”. מי זה ‘חנון’? ה’ ית’ “אל רחום וחנון”, ועל זה אומר הפייטן, שבעת שהמרצחים הורגים בנו ומשעבדים אותנו – כביכול הם לא עושים כן רק לעם ישראל אלא לחנון בעצמו, לה’ ית’, “חנון בידם מעבידים”, כביכול הם מעבידים ומשעבדים את ה’ ית’, וכל כך למה?! כי “בכל צרתם לו צר”, “עמו אנכי בצרה”, לה’ צר בצער ישראל, ואם כשיהודי אחד בצער ה’ אומר “קלני מראשי, קלני מזרועי”, שקשה לו והוא לא יכול אפילו לשאת את ראשו כביכול, כל שכן במצב בו אנשי בליעל מרצחים נתעבים הרגו ושחטו מאות יהודים ועדיין שבויים בידם, עם כאלפיים פצועים בדרגות שונות, שה’ בצער גדול על עמו ישראל!

וכשאנו פונים אל ה’ שיושיענו מצרתנו ואומרים “אנא ה’ הושיעה נא”, “אחינו כל בית ישראל” וכו’, ופרקי תהילים – “ה’ שמעה בקולי תהינה אוזניך קשובות לקול תחנוני” וכו’, “מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה'” וכו’ – ה’ עונה לנו חזרה: גם אני צר בצרתכם, עזבו את המחלוקות, את המריבות, את השנאות, את הפילוגים ואת הסכסוכים והתקרבו אלי ולימדו ממעשיהם של תלמידי חכמים שכל דבריהם בנחת נשמעים המרבים שלום בעולם הלמדים מדרכי, ואז גם אני אתקרב אליכם ולא אהיה צריך להצטער בצערכם. עשו כל שביכולתכם להשיב מלחמה שערה ולקיים את דברי ביד שלמה המלך ע”ה “סוס מוכן ליום קרב ולה’ המלחמה” (משלי כא, לא), ואל תעזבו את האמונה בי, את הביטחון בי, את התקווה בי – ועמה ממש הילחמו, שלא יאמרו בגויים “איה אלוהיהם?!” ויבזו אתכם ואותי. “לֹא לָנוּ ה’ לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ, לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם” (תהלים קטו, א-ב).

ואנו נושאים עינינו למרום ופונים אליו ית’ בבקשה ובתפילה שישים את הדעה הנכונה בלב האחראים על הלחימה, במי להילחם ובמי לא, כמה להילחם, כיצד ואיך, ומתפללים להצלחת המערכה להצלת היישוב היהודי, שארית הפליטה מהשואה האיומה שהתרגשה עלינו רק לפני כ75 שנה, בארץ ישראל, וייתן שונאינו תחתינו, ואנו ניתמר כתמר יפרח ואויבנו יתמו, כפי שביקשנו בסימנים על התמר בליל ראש השנה לפני שבועיים, יהי רצון וכו’ “שיתמו שונאינו”.

מה שאנו צריכים לעשות כעת הוא, מה שעשו אבותינו מעולם, דורון, מלחמה ותפילה (יעקב אבינו). למי שצריך לתת דורון – ניתן, ונתפלל בכל לב לאבינו שבשמים שיצילנו וינקום נקמת דם עבדיו השפוך ויעזרנו במלחמתנו וישיבנו בתשובה שלמה לפניו, ולהילחם ללא חת כמצווה עלינו, כי על פי הלכה המצב כעת הוא מלחמת מצוה (רמב”ם הל’ מלחמה ה, א), ומי שנלחם באויבים ופחד בליבו, על פי ההלכה הוא עובר על לאו מדאורייתא, כלשון רבינו הרמב”ם:

“מי האיש הירא ורך הלבב” – כמשמעו, שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה, ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה,
וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה,
וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם,
ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו,
ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו,
והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה’ רמיה וארור מונע חרבו מדם,
וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא,
שנאמר כי עשה יעשה ה’ לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה’ אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו’ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה’ אלהיך.

(רמב”ם הלכות מלכים ומלחמה ז, טו)

וכשאנו מבצעים דורון, תפילה ומלחמה – ה’ ודאי מושיע אותנו, וכשאנחנו נושעים, גם ה’ שמח. וכשלא – זהו “חנון בידם מעבידים”, לכן כל הפעולות שאנו עושים כעת הם פעולות הנובעות מהמחשבה והידיעה הזו, שאנו בס”ד רוצים לנצח ורוצים שלום ורוצים שיהיה לנו טוב, חירות הגוף וחירות הנפש והנשמה, וכשיש לנו זאת, ה’ בעצמו שמח ולא ח”ו מצב של “חנון בידם מעבידים”, כפי שה’ אומר כשיש צער לאדם מישראל וכל שכן ליהודים רבים “קלני מראשי קלני מזרועי” (אינני יכול לשאת בצערם של בני).

וכן אתה מוצא, כל זמן שישראל משועבדים – כביכול שכינה משועבדת עמהם.

(מכילתא דרבי ישמעאל בא, מסכתא דפסחא פרשה יד)

וכל זאת אנו משיגים על ידי התשובה, ועיקר התשובה היא התשובה מעוונות של מידות רעות (רמב”ם), שאדם לא פיתח את אישיותו והוא מחרר ריב ומוציא את עצביו ומתחיו על הזולת ומחפש לשחרר את כאביו בצורה זו, שלא במודע. ועל ידי פיתוח האישיות ותיקון המידות האדם אהוב ונאהב, רוצה בטובת הזולת ובטובת אשתו ומשפחתו ובטובת כלל ישראל ושב בתשובה הן על העוונות בין אדם לחבירו והן על העוונות שבן אדם למקום.

והתשובה היא השיבה אליו ית’, ואין שיבה אליו ית’ ללא קיום רצונו, וקיום רצונו היא גילוי התורה שבכתב עם התורה שבעל פה על ידי לימודה בעיון ועמל התלמוד (רמב”ם וגר”א), כי על ידי כך אנו יודעים מה רצונו ית’ ויודעים במה לתקן את מעשינו ולשוב אליו, כלומר אל עצמנו, רוחנו ונשמתנו הדבוקה בו ית’ (ר’ ירוחם ממיר).

ועם התשובה – באה הכפרה ויש בכוחנו לנצח הן את האויב הפנימי, היצר הרע של המחלוקות והן את הרוע החיצוני, של אויבינו, ואז יתקיים בנו:

לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה!

(ישעיהו ס, יח)

עברנו הרבה נעבור גם את זה

כל עין תדמע, לשמע הבשורה המרה, במות עלינו יותר מ-700 יהודים בשחיטה וטבח, על ידי הרשעים הארורים חסרי כל מצפון שכל ונשמה (נכתב שלשום 8/10. והיום יום שלישי 10/10 מספר הנהרגים עלה ל-1000 ה”י, ה’ יראה בעני עמו ויחיש לנו הגאולה. עדכון: והמספר ל”ע עלה ל-1400, ארץ אל תכסי דמם!)

צריך לזכור שאנו העם העתיק ביותר עודו מחזיק בתורה העתיקה ביותר ומנווט את דרכו על פיה, וידענו במשך ההיסטוריה הארוכה שלנו הרבה צרות ופוגרומים ושחיטות, והכל על קידוש שמו ית’, כי לא עלה בדעתנו מעולם לעזוב מקור מים חיים בגלל רשעותם של האויבים בשער, ותמיד היינו בעלי מוסר גבוה וייחסנו לעצמנו את פגעינו, וככל שנפגענו יותר, לא עזבנו את המוסר והצדק האלוהיים, רק בכינו והכנו על לב “חטאנו עווינו” והצהרנו בתום לב ושכל ישר “ואתה ה’ הצדיק”, ואת כל זה ה’ ראה ורואה, ומכל הצרות שעברו עלינו: שעבוד מצרים, פלישתים, המן הרשע, מסעי הצלב, פוגרומים, הרג קהילות אשכנז, אינקוויזיציה, גירוש ספרד, פוגרומים מתוזמנים על קהילות ישראל באירופה, פרעות חמילנצקי, עלילות דם, מאורעות תר”פ, תרפ”א ותרפ”ט ועל כולנה השואה ואחרי זה מערכות ישראל, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים ועוד – ומכולם יצאנו חזקים ומחושלים יותר, מסתכלים לאחור על הרוצחים הארורים כעל שפלי אדם שהישאירו אחרים מורשת של רצח ותו לא, וממשיכים אנו הלאה נושאים בגאון את לפיד האמונה, המוסר, האהבה האמיתית (בניגוד לאדום הצבועה), הקדושה וההתעלות.

הרבה עברנו ומהכל יצאנו ומהכל נצא, וגם ממה שקרה לנו אתמול נצא, ונתחזק ונתחשל.

הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל (=מחבלים).

כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח (=גם עם כולם יקומו עלינו, הם יִשָּׁבְרוּ ואנחנו נצא מנצחים עם שם ה’ בפינו) וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה’ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה’.

(ישעיהו נד, טז-יז)

לפי הדיווחים, נכונו לנו עוד ימים של לחימה, ועלינו להתאזר בסבלנות ולשפוך שיח לפני בורא עולם שכשם שהוציא אותנו מכל המדמנות כן יוציא אותנו גם מזו, ואני מצרף לכאן תפילה לאומרה בימים אלו:

תפילה מיוחדת למצב שכדאי לאמרה כל יום

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַב הָרַחֲמִים, שֶׁתָּחוּס וּתְרַחֵם עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַפְּצוּעִים שֶׁנִּפְצְעוּ בְּהַתְקָפַת הֶחָמָס עָלֵינוּ רַפֵּא אוֹתָם בִּרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְכָל הַחוֹלִים מִטְּרָאוּמָה וַחֲרָדָה רַפֵּא אֶת נַפְשָׁם וְחָזֵק אֶת גֵּוָם וְטַע שִׂמְחָה בְּלִבָּם וְיִשּׁוּב הַדַּעַת וּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ, וְהַצֵּל אֶת כָּל הַשְּׁבוּיִים שֶׁנִּשְׁבּוּ בְּיַד הַמְחַבְּלִים הָאֲרוּרִים שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָּעוֹלָם שֶׁיֹּאמְרוּ “אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם?!” וַעֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יְמִינְךָ וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַצַּדִּיקוֹת שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁנֶּעֶקְדוּ עַל דְּבַר שִׁמְךָ וְלֹא עֲזָבוּךָ, וּרְאֵה בְּעֹנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְרַפֵּא לֵב הַלּוֹחֲמִים וְחָזְקָם וְאָמְצָם לְהָשִׁיב לְשׂוֹנְאֵינוּ מַכָּה קָשָׁה וְכוֹאֶבֶת שֶׁלֹּא יָרִימוּ רֹאשׁ וְלֹא יַעַצְבוּנוּ וְלֹא יָרֵעוּ לָנוּ, אֲנָא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲשֵׂה לְמַעַן עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱנָקִים בְּגָלוּת כְּבָר כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה וְלַמְרוֹת זֹאת לֹא שׁוֹכְחִים אֶת שִׁמְךָ וּמַחֲזִיקִים בְּכָל לֵב וְנֶפֶשׁ בָּאָרֶץ שֶׁהִבְטַחְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּרְאֵה עֲמִידָתֵנוּ לְפָנֶיךָ כְּדַלִּים וְרֵיקִים בּוֹכִים, נֶאֱנָקִים וּמִתְפַּלְּלִים בְּלֵב שָׁבוּר וְרוּחַ נְכֵאָה וּשְׁמַע קוֹלֵנוּ וְשָׂא תְּפִלָּתֵנוּ וְהָשֵׁב אֶת גְּבוּרָתֵנוּ וּנְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ מִיַּד מְשַׂנְּאֵינוּ וְהָשֵׁב אֶת הַשִּׂמְחָה לְלִבּוֹתֵינוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵנוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אַתָּה, אֲנָא ה’ אֱלוֹקֵינוּ שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ בָּעֵת הַזּוֹ וְקַיֵּם בָּנוּ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין אִישׁ חָמָס וְכָל צָר וּמַצִּיק.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

חרדות בעקבות המצב

שאלה ותשובה בנוגע לחרדות בעקבות מצב הלחימה – ראה כאן.

חוברת תרפיה בנשימות לגיל הרך

בלחיצה על הכפתור הבא תיפתח לכם (חינם) חוברת מצויירת לתרגול נשימות הרפיה המיועדת לגיל הרך, מאת קשת מענן (ותודות להם). מומלץ לבצע את התרגול עם הילדים, במיוחד אותם שמדחיקים ולא ניכר עליהם כל כך הדחק והחרדה (ילדים עדינים):

מודל מעש”ה: שימוש בכוחות החוסן והריפוי הטבעיים שה’ חנן אותנו בהם

לכל אחד ואחד מאיתנו ישנם כוחות חוסן וריפוי טבעיים שה’ ית’ נטע בתוכנו.

באמצעות השימוש במודל מעש”ה (SIX C’s Model) בעתות דחק וטראומה, אנחנו מגלים בעצמנו את הכוחות הללו ומביאים אותם לידי ביטוי הלכה למעש”ה.

לקריאת הפוסט המלא על מודל מעש”ה לשימוש, שלא נצטרך, בימי מלחמת חרבות ברזל, לחץ כאן.

דעת רבותינו לעת מלחמה

בעקבות פרסומים שונים בנושאי מלחמה כביכול בשם רבותינו, אני מצרף לכאן מאמר בו מובאים דברי רבותינו הרמב”ם, רבנו בחיי והגר”א, הנוגעים במיוחד למלחמת חרבות ברזל. לקריאה לחץ כאן.

המלאכים שבני הישיבות שולחים לחזית מלחמת “חרבות ברזל”

דברי חיזוק וגודל האחריות של בני הישיבות ואברכי הכוללים לעת הזו. לקריאת המאמר לחץ כאן.

האם חובתנו כעת היא לחזור בתשובה או שמא להילחם?

מה חובתנו כעת – לחזור בתשובה או להילחם? לקריאה לחץ כאן.

למה מקפחים את שוקיו של החייל הפחדן?

בפסוקים המדברים בתורה על הלכות מלחמה וההנהגה הנכונה ליראי ה’ נאמר:

וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ.

(דברים כ, ח)

ועל זה אמרו בירושלמי:

מתני’ [דברים כ, ט] והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם בעקיבו של עם מעמידין זקופין מלפניהן ואחרים מאחריהן וכשילים של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר [שמואל א ד יז] נס ישראל מפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם ולהלן הוא אומר [שם לא א] וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע במה דברים אמורים במלחמת הרשות [דף לט עמוד ב] אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

(ירושלמי סוטה ח, י)

למה “האיש הירא ורך הלבב” יחזור לביתו? כי הוא ממיס את לב אחיו החיילים, ותחילת נפילה – ניסה.

כשנסים, נופלים והאויב מנצח, לכן אסור לפחד ואסור לגרום פחד לחיילים שנותרו בקרב. ולכן מקפחים וחותכים את שוקיו עם מוטות של ברזל.

ומה הסיבה שהוא איש ירא ורך לבב?

מבאר רש”י על אתר:

הירא ורך הלבב – רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו.

(רש”י דברים כ, ח)

לפי רבי עקיבא, מדובר באדם חרד ופחדן, שהתרנו לו לחזור, לא לפני שהזקיפים מקפחים את שוקיו, כדי שלא ילמדו ממנו וכולם יחזרו הביתה, שתחילת נפילה – ניסה.

לפי רבי יוסי הגלילי, הוא אדם שירא מעבירות שבידו וחושש שמשום כך הוא ייפול במלחמה ולא ינצח.

נשאלת השאלה, לפי ר”י הגלילי, החייל הזה צודק מאוד. אם יש בידו עבירות, אין לו זכויות ועליו קודם לשוב בתשובה, דבר שאינו יכול לעשות כנראה בתוך עורכי המלחמה, ומאוד מובן מדוע הוא חושש ומפחד ורוצה לחזור לביתו, ואם כן למה הזקיפים מקפחים את שוקיו?

התשובה לכך היא, שהחייל הזה טועה. הוא מערבב ומבלבל בין החובות המוסריות שלו והחזרה בתשובה שעליו לעשות מעבירות שבידו לבין החובה המלחמתית שלו, כשלמעשה אלו שתי סוגיות נפרדות שאין האחת באה על חשבון השני.

יש את הסוגיה הפנימית כלפי פנים של האדם שעליו לעשות חשבון הנפש ולשוב בתשובה, ויש את הסוגיה של אויבים שבאו על ישראל והורגים בהם ועליו כעת החובה לצאת כנגדם במלחמת חורמה ולא להשאיר מהם שריד ופליט.

חייל זה צריך להבין, שהחובה שלו המוסרית כלפי עצמו איננה צריכה להתערבב עם החובה המלחמתית שלו. הוא חייב לחזור בתשובה מעבירות שבידו ועם זאת להילחם. וכיון שהוא לא מבין את זה, לכן מקפחים את שוקיו, כדי שלא ירצה לחזור הביתה מפחד הכאב של הכשילים ויחזור חזרה לעורכי המלחמה וגם שאחרים ילמדו ויראו, שגם אם יש בידם עבירות, אסור להם לפחד אלא לגשת למערכה ולהכרית את האויב בכל הכח, ובכל זה הארכתי והסברתי בס”ד במאמר מיוחד כאן.

קום בתולת ישראל!

מהשבר הזה נקום חזקים יותר ואור הגאולה יזרח עלינו – לקריאה לחץ כאן.

כשמחבלים מבזים יהודים והורגים בהם – זהו חילול ה’

דברי הנביא יחזקאל, רש”י ורמח”ל – לקריאה לחץ כאן.

הבטחת הרמב”ם לחיילים

הבטחת הרמב”ם לחיילים להינצל מהקרב – קרא כאן

האם הערבים היו עימנו בעבר בשלום?

הקונספציה לפיה ‘תמיד חיינו עם הערבים בשלום וכל הבעיה היא כיבוש ארצנו הקדושה ורק אם נשוב לחיות תחת שלטונם יהיה שלום’ – מתנפץ אל מול סלעי הדת האסלאמית. קרא כאן

האם ‘אללה אכבר’ – אלוהים גדול – שהמחבלים צורחים כל עת שהם רואים דם נשפך וגולגולות תינוקות רצוצים, הוא אלוהי ישראל?!

קראו כאן את דבריו העמוקים של רבנו הגר”א (הגאון מווילנה) על שם ‘הויה’, ועל האמונות של הנוצרים ובעיקר של המוסלמים.

קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! 
יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇

שו”ת לגוגל: