הכותרת נשמעת מוזרה במקצת אבל כך מבטיח הרמב”ם לחיילים!
וזה לשון הרמב”ם בהלכות מלחמה:
“מי האיש הירא ורך הלבב” – כמשמעו, שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה.
ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה.
וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר “אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם”, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו.
ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר “ולא ימס את לבב אחיו כלבבו”, והרי מפורש בקבלה “ארור עושה מלאכת ה’ רמיה” ו”ארור מונע חרבו מדם”.
וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה’ לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה’ אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו’ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה’ אלהיך.
(רמב”ם הלכות מלכים ומלחמה ז, טו)
כתוב כאן ברמב”ם, שחייל הנלחם בשדה הקרב מול המחבלים במלחמת חרבות ברזל ובכלל המלחמות שאנו עושים כדי להציל את נפשנו מידי אויבינו, אויבי ה’, מבקשי נפשנו – עליו להסיר כל פחד מליבו ולא לחשוב על כלום רק על דבר אחד בלבד.
מהו הדבר?
לקדש את ה’!
כשהאויבים מנצחים אותנו עם ישראל – זהו חילול ה’ שאין כדוגמתו כמבואר בדברי רבותינו גדולי ישראל במאמר כאן, כי כבוד ה’ תלוי ועומד בכבודם של ישראל וכבודם של ישראל בכבוד ה’, וכשישראל בשפלות – העמים סביב אומרים, ראו שה’ עזבם ואינו יכול להושיעם, כמבואר במאמר שם, וכשישראל מנצחים ונעשים להם ניסים ומתרבה כבודם, מתרבה גם הכבוד העליון של ה’ ית’ “וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך” וזהו קידוש ה’.
כשחייל נלחם, הוא לא צריך לחשוב כלום – רק על הדבר הגדול הזה: כבוד ישראל שבו תלוי כבוד ה’ התלויים אחד בחברו, וכשהוא נלחם הוא צריך לחשוב על קידוש ה’, וככל שמנצחים יותר עם כמה שפחות אבדות בנפש ופצועים כך כבוד ה’ מתרבה ויש בכך קידוש ה’ גדול יותר ועצום יותר.
וכעת להבטחה של הרמב”ם.
הרמב”ם מבטיח בשם ה’, שאם חייל נלחם להצלת ישראל וריבוי כבודם, כשכל מגמתו היא אחת: קידוש ה’ וריבוי כבודו, על זה באה ההבטחה שהוא יחזור הביתה בריא ושלם בגופו ובנפשו ולא יארע לו כל רע וכלשון הרמב”ם “מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה” ולא עוד אלא הרמב”ם מבטיח בשם ה’ גם שחייל זה יזכה לקנות בית ולבנות בו בית נאמן לה’ ולתורתו ויהיו לו בנים ובני בנים וינחל רוב נחת וטובה.
לפעמים מחפשים סגולות שונות והבטחות שונות על ידי אות בספר תורה או כל סגולה אחרת, שכולם חשובים מאוד ויש בהם טעם והצלה ועזרה רבה ומצוה גדולה, אבל הרמב”ם נותן כאן הבטחה שמי שנלחם בלא פחד ובמחשבתו רק קידוש שמו ית’ ויתעלה, הוא יחזור הביתה בשלום ללא פגע, וההבטחה הזו גדולה לאין ערוך מכל מבצע כזה או אחר, כי יש כאן הבטחה של הרמב”ם בשם ה’.
לכן כל חייל שנלחם במלחמת חרבות ברזל בחזית מול אויבינו מבקשי נפשנו, יידע, שיש לו ביד הבטחה מהרמב”ם שהוא יחזור הביתה בשלום וכל מה שעליו לעשות זה רק להילחם מתוך מחשבה לקדש את ה’ ולהרבות כבוד ה’ בעולם על ידי ריבוי כבודם של ישראל (רמח”ל).
חובה להפיץ את המאמר הזה לכל חייל בחזית! הצלת נפש מישראל! רמב”ם!
צפו גם בשיעורו של הרב יוסף צבי בן פורת ראש ישיבת ‘אשרי האיש’ בענין זה:
קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇