על פי המחקר של ד"ר איליין ארון, בין 15% ל-20% מאוכלוסיית העולם עונים על ההגדרה של אדם רגיש מאוד (איליין ארון, "אדם רגיש מאוד", הוצאת פוקוס, 2011). גם בציבור שלנו (החרדי), כ-20% מהאנשים מאופיינים בתכונה זו.
משמעות המונח "אדם רגיש מאוד ועמוק"
שם הספר בעברית, "אדם רגיש מאוד", הוא תרגום של המונח האנגלי Highly Sensitive Person (HSP). באנגלית, המושג משדר עדינות, תפיסה דקה ויכולת הבחנה עמוקה. לעומת זאת, בעברית, המילה "רגישות" נושאת לעיתים קונוטציה של פגיעות, חולשה או רגשנות יתר. לכן, אני מוצא שהביטוי "אדם רגיש ועמוק" מייצג בצורה מדויקת יותר את האופי והטמפרמנט המתוארים בספרה של ארון, במיוחד בפרק הראשון.
מהו אדם רגיש מאוד ועמוק?
כדי לענות על שאלה זו, אביא סיפור מיוחד – ופחות מוכר – על הסבא מסלבודקה, ר' נתן צבי פינקל, שהיה המנהל הרוחני האגדי של ישיבת סלבודקה בקובנה שבליטא.
בספר רבי יעקב (מאת ר' נתן קמנצקי), העוסק ברבי יעקב קמנצקי, תלמיד ישיבת סלבודקה, מובא הסיפור הבא שהרב קמנצקי נהג לספר בהזדמנויות שונות:
במהלך דרשותיו, היה הסבא מסלבודקה מתבונן בציפורני ידיו כדי להפיג את אימת הציבור שהיתה תוקפת אותו (חרדת ציבור).
למרות שהסבא התפרסם כבר בימי נעוריו כדרשן, מעולם לא השתחרר מאימת הציבור.
פחדו זה עלה לר' יחזקאל ליבשיץ מחבר ספר 'המדרש והמעשה' במחיר משרתו כרבה של העיר קובנה. ר' יחזקאל קיבל לידיו את כתב הרבנות של קובנא מאת פרנסי העיר, ובשבת הראשונה שלו בעיר, הגיע אליו הסבא לביקור נימוסין. כאשר נכנס הסבא לחדרו של ר' יחזקאל, תלמידו מישיבת (ת"ת) קלם, בה הסבא מסלבודקה כיהן בראשית דרכו כמחנך, קם ר' יחזקאל לכבודו, ועמו קמו כל הנוכחים שבחדר.
הסבא לא התיישב כמקובל אלא המשיך לעמוד והכל נותרו עומדים אף הם לכבודו. ר' יחזקאל פירש את סירובו של הסבא להתיישב כסימן לכך, שלסבא יש מורת רוח על כך שהתמנה לרבה של קובנה, והוא עזב את רבנות קובנא וחזר להתיישב בקאליש, עיר רבנותו הקודמת.
מאוחר יותר, כששמע על כך הסבא ואת הנעשה כבר לא היה ניתן להשיב, סיפר הסבא לרבי יעקב קמנצקי, שהסיבה לכך שלא התיישב לא היתה קשורה כלל וכלל לר' יחזקאל וחבל שלא ידע מעזיבתו את העיר. הסיבה האמיתית היתה, אמר הסבא, היא, שלמראה הקבוצה הגדולה שבחדר שנעמדה לכבודו הוא נתקף באימה ופחד כה רב, עד שהוא לא יכל להניע איבר והוא נותר מרותק למקומו תוך שהוא נשען בחזקה עם אגרופים קמוצים על השולחן. (רבי יעקב, עמ' 76)
עדינותו ועומקו של הסבא מסלבודקה
כל המעיין במשנתו של הסבא מסלבודקה ובתכנים שהנחיל לתלמידיו, מזהה מיד את העדינות הרבה, הדקויות, ההבנה הפסיכולוגית העמוקה והרגישות החינוכית שאפיינו אותו. הסיפור עליו חושף אדם בעל עולם פנימי עשיר, שביטוי חיצוני של כבוד כלפיו זעזע את עולמו עד כדי שיתוק רגעי.
הסבא מסלבודקה לא רק קיבל את רגישותו כנתון, אלא רתם את עומק נפשו, רגישותו וחדות הבחנתו לעבודת ה' ולחינוך עצמי ותלמידיו. עד כדי כך, שהרב שך נהג לומר כי "כולנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הסבא."
רגישותו של מרן החזון איש זצ"ל
דמות נוספת שהתאפיינה ברגישות יוצאת דופן היא מרן החזון איש, שיום פטירתו חל בט"ו במרחשוון. עדינותו הייתה לשם דבר, ובספר פאר הדור מתוארת רגישותו העמוקה, עד כדי כך שהיה מתקשה להשתתף בזימון בשלושה.
בחורי הסחלב ואנשי הסחלב
לראש עמוד זה צורפה תמונתו של סחלב – צמח מרהיב ועדין במיוחד, הדורש טיפול קפדני ומדויק.
לסחלב נדרשת חשיפה לשמש בכמות מדויקת: מעט מדי – נובל, יותר מדי – נובל. גם השקייתו חייבת להיות מדודה: יותר מדי מים – נרקב, פחות מדי – מתייבש. כך גם הטמפרטורה ורמת הלחות חייבות להיות מאוזנות בקפידה.
טיפול נכון בסחלב יניב פריחה מפוארת שאין דומה לה, אך חוסר איזון יוביל לקמילה.
בדומה לכך, אדם רגיש מאוד ועמוק זקוק לתנאים מיוחדים על מנת למצות את הפוטנציאל שבו. בחור כזה זקוק להורים ומחנכים שיבינו את ייחודו וישקיעו בו בהתאם. אם יזכה לכך – יפרח ויעניק לסביבתו נחת רבה, אך אם לא יקבל את התמיכה הנדרשת, עלול למצוא עצמו במצבי חרדה ודיכאון.
אם רק נשכיל להבין ולטפח את "ילדי הסחלב" – אותם בחורים רגישים ועמוקים, ואם נלמד לזהות את "אנשי הסחלב" – המבוגרים הרגישים והעמוקים, הם יצמחו ויהפכו לאילנות רבי הוד, מלאי עוצמה ויופי פלאי.
בחור רגיש מאוד ועמוק – אתגר עדין, עוצמה גדולה
שלא נטעה – רגישות ועומק אינם חולשה, אלא מתנה נדירה. בחור רגיש מאוד ועמוק, כמו הסחלב, זקוק לתנאים המתאימים כדי לפרוח, אך כשהם מתקיימים – הוא יכול להגיע לגבהים שאחרים אינם משיגים. הבנה, הכלה וטיפוח נכון יכולים להפוך את הרגישות ממעמסה לכוח ייחודי. עלינו להכיר בערכם של אותם בחורים/אנשים, לראותם באמת, ולתת להם את המרחב להיות מי שהם – לטובתם ולטובת כולנו.
מאפיינים של HSP
- עיבוד עמוק של מידע.
- רגישות גבוהה לגירויים חושיים.
- תגובות רגשיות חזקות.
- אמפתיה גבוהה.
- צורך בזמן לבד.
התמודדות עם רגישות גבוהה
- הבנת התכונה וקבלתה.
- יצירת סביבה תומכת.
- פיתוח מנגנוני התמודדות.
- טיפול מקצועי במידת הצורך.
לקריאה נוספת – לחץ כאן