הקשר והשייכות עם ה’ זהו הברית שה’ כרת עימנו, והברית היא ברית על ארץ ישראל, ‘וכרות עימו הברית’, וברית על התורה, ‘ואתה אם בריתי תשמור’.
הקשר עם ה’ לא מתמצה ברגשות בלבד, שגם הם הכרחיים כמובן ושייכים, אלא בעיקר עם הורדת שכינת ה’ למטה, לעשות לו משכן כאן בעולם הזה.
עשיית רצון ה’ והחלת רצונו בעולם הזה – זהו שיא הקשר. כי יד על כס קה, כסא ה’ בעולם, הדום רגליו, ואין החלת רצון ה’ בעולם אלא על ידי רצונו ית’ ורצונו ית’ הוא התורה, והתורה היא לא אוסף של חוקים אלא היא רצון חי של ה’. ישות חיה תדיר.
כשאנחנו בגלות, רצון ה’ לא בא לידי חיות, ו’אין תורה’ כנ”ל, ועל זה אנו מצפים לבנין בית המקדש, כדי שיהיה לנו חלק בתורה, ‘ותן חלקנו בתורתך’, שיבוא משיח, ובחינתו תיתן לנו פירות של חידושי תורה שלא נתגלו אפילו למשה, בחינת רבי עקיבא, וכל זה מבואר בדברי הגר”א שהבאתי.
אציין כאן, שדברי הגר”א על ‘ותן חלקנו בתורתך’ כתובים בפירושו למסכת אבות, ויש מקורות נוספים מהגר”א, ולא אאריך כעת. ויש”כ על דבריך.
עוד אוסיף, שהמעיין היטב בדברי הגר”א שהבאתי כאן מהזוהר, יראה נפלאות ממש, כי דבריו לא מובנים על אמיתתם במבט ראשון, גם לא שני ודו”ק.

דבריך משלימים לדברים שכתבתי, ויפים. יש”כ, אך כמובן אין כוונת הגר”א לדברי תורה פלאיים ומתוקים רק, אלא בעיקר לפירות של חידושי תורה כר”ע וחבריו, שאפילו למשה רבנו לא נתגלו, כנ”ל, וכו’.

כבודו זכה בעשירות לשון וקילוח נעים, כתיבתו תמה ובהירה, אשרי לו! ותודה על נקודות מחשבה נפלאות.