דוב ידידי הטוב, שלום שלום לרחוק – הקרוב,
כמה טוב לשמוע דברי תורה מחיי נשמה ומשיבי נפש מלונדון הרחוקה אבל הקרובה ללב.
הדברים שהבאת מר’ יונתן אייבישיץ הם קילורין לעיניים, בזכותך ובעקבות דבריך בלנ”ד אכתוב מאמר נוסף על בקשות אישיות בתפילה – בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה – מאמר שיתחרז עם מאמר זה בס”ד ויהווה לו השלמה.
בידידות
אשר

ספר ‘יערות דבש’, חלק ראשון, דרוש א וזה לשונו:
“בברכת שמע קולנו וכו’, בו ישים כל מגמותיו לה’ להתפלל לו על כל צרכיו אפילו דבר קטן או גדול, לא יבצר דבר מה שלא יתפלל בו לה’, אם צריך לעשות שידוך עם עצמו או בניו ובנותיו – יתפלל לה’.
לסחורה – יתפלל לה’, שיצליחו ויוליכו בדרך הישר.
כללו של דבר, אין דבר מה שרצונו לעשות בו ביום, מה שלא יתפלל לה’ להצליחו ולהוליכו בדרך הישר ונכון.
ואין צריך לומר, אם יש לו ח”ו איזה צרה בתוך ביתו, שצריך להתפלל, וכן אם יש לו איזה שמחה, שיתפלל שלא יחטא בשמחה ולא יקרהו עוון, שלא תהיה ח”ו שמחה שאחריה תוגה.
ועל כל ענין מה שעוסק, יתפלל בלשונו, ואף כי לשונו לשון עילג ואינו יכול להתפלל בלשון עברי כראוי, הוא חביב לפני הקב”ה כאילו הרבה להתפלל בלשון רחבה שפה ברורה ונעימה וצחה”.

מאיר היקר! תודה על המקורות החשובים שהבאת, מהם אנו למדים שאע”פ שהקב”ה לא צריך כלום מבן-אדם כי בו ית’ אין כל חיסרון או צורך הדורש השלמה, כי הוא השלמות האמיתית בעצם, עם כל זאת חז”ל מעמידים אותנו על התובנה לפיה יש לו ית’ “תאווה” לתפילה, כלומר שהתפיסה שלנו בו ית’ צריכה להיות כזו, שהוא ית’ משתוקק לתפילה ומתאווה לה, ושוב – לא בשביל עצמו וכנ”ל אלא בשבילנו, לצורכנו ולטובתנו הנצחית באהבה.
יש”כ!