על נרקיסיסט NPD

מאמר זה יעסוק בנרקזיסים. מיהו נרקיסיסט ומה זה נרקיזיסם?

מיהו נרקיסיסט?

כל אדם נהנה כשאומרים לו מילה טובה, אבל אצל הנרקיסיסט זהו שאלה של חיים. הוא חייב הדהוד קבוע על רוב גודלו וטובו, אוהב שמשבחים אותו והוא גם מדבר על עצמו שבחים לרוב, מתייהר ומתגאה, מספר על הצלחותיו קבל עם, שחצן וגרנדיוזי, אבל הוא לא חש בכך שהדבר צורם והסובב אותו נפגע מכך.

כל אדם מרגיש קצת שלא בנוח כשמעירים לו הערה ומאשימים אותו, אבל אצל הנרקיסיסט זה ממש ברמה של פיגוע.

כל אדם נהנה לעיתים רחוקות שיראו אותו ויגידו “כמה אתה טוב”, אבל הנרקיסיסט רוצה להיות בכל מקום תמיד באור הזרקורים – כמוחצן. וכמופנם – שיצביעו עליו וישבחו אותו תדיר.

כל אדם זהיר בכבודו של השני, איזהו מכובד המכבד את הבריות, ער לרגשות הזולת וחש את רגשות הזולת כמי שיש לכבדם, אבל הנרקיסיסט מתקשה מאוד בהבנת רגשות הזולת ותכופות הוא אף מתעלם מהם ופועל על פי האינטרסים של עצמו בלבד ללא התחשבות בזולת.

כל אדם זהיר שלא לבצע מניפולציות רגשיות או פעולתיות על הזולת כדי להשיג דבר מה, מחמת הרוע הטמון בכך, לא כן אצל הנרקיסיסט שתכופות הוא משתמש במניפולציות שונות על מנת להשיג את מבוקשו ללא שיש לו ערות לכך שהוא פוגע בזולת וללא עכבות.

כל אדם אין לו כל קושי בכך שהאנשים שסביבו ירגישו טוב עם עצמם יחד עימו והוא מכבד את זה באופן ספונטני, מה שנקרא ‘תקשורתי’, אבל הנרקיסיסט לא יכול לסבול שיש מישהו במעגל שסביבו, יהא זה אפילו בן זוגו/בת זוגתו, שהוא חזק, יציב, יכול, יודע ומבין, והוא יעשה כל שבאפשרותו, באופן אוטומטי, להכשילו, להשפילו ולעשות לו שיימינג והנמכה בכל מיני שיטות מניפולטיביות שונות, גלויות ונסתרות, עד שהזולת ייצא מבולבל, עייף מושפל ונדכא תחת ידו, או אז הוא ינוח מעבודתו וידאג רק לשמר את הדיכוי.

כל אדם לא אוהב שמבקרים אותו וממילא הוא לא עורך ביקורת על חברו כי הוא מודע לעוצמת הכאב שבכך ושאין זה חברותי ותקשורתי לנהוג כך, אבל הנרקיסיסט מבקר את כולם בכל מיני ביקורת באופן תכוף, בין באופן מילולי בין בשפת גוף ובין באופן מרומז ומניפולטיבי, והוא נהנה לראות את הזולת מושפל מהביקורת שהוטחה בו, וכיצד הוא מוחלש.

כל אדם חש לפעמים תחושות של קנאה וזה דבר טבעי ונורמלי, אבל הנרקיסיסט מקנא קנאת-אש בכל אדם הנדמה בעיניו שהוא בעל כישורים כמוהו וכל שכן אם הוא מוכשר ממנו יותר, והקנאה מולידה שנאה.

בגדול, זהו הנרקיסיסט. נשמע קשה, כן? אבל למה הוא מתנהג כך?

למה הנרקיסיסט מתנהג כך?

אישיות נרקיסיסטית מתפתחת כאשר בשלב הילדות וההתפתחות המוקדמת של הילד/נער הוא גדל באופן שבחוויה הנפשית שלו – הרגשות שלו, לא רק שלא תוקפו (תיקוף רגשות) אלא גם היה מצד ההורים, לרוב דמות האם, התעלמות מרגשות הילד עד לכדי החפצה, כאשר האם או האב לא רואים בילד נפש נפרדת מהם אותה הם צריכים לחנך בסמכות ואהבה לצידם (שותפות) אלא הם מתערבים בחיי הנפש של הילד באופן חודרני (התמזגות) ומניפולטיבי, כופים עליו בשתלטנות מצבים ומבלבלים את הבנתו לגבי מצביו הרגשיים וצרכי נפשו, עד למצב שהילד מאבד את העוגן הפנימי שלו, מה שמו”ר שליט”א קורא לו ‘האני המנהל’ (רוח דנר”ן), והוא נכנס למצב של טראומה מורכבת מתמשכת על פני ציר התפתחותו בילדות ובנערות, ולעיתים במקרים חמורים יותר גם בבחרות, הכוללת ניתוק-רגשי, דיכאון, חרדות ודיסוציאציה. התפתחות כזו יכולה להתהוות לאו דווקא מכיוון הבית אלא גם מחוצה לו, מהתעללות חברתית וכדומה.

מצב זה מוביל לכך, שהתפתחות האישיות של הילד או הנער נעצרת ונחסמת בתוך ‘כלוב של חושך’ בו המזון הניתן לו שם הוא רגשות השפלה קשה, דימוי עצמי נמוך או מחוק, רגשות חסומים ומנותקים, כעסים, דיכאון, חרדת קיום וניתוק מהעצמי (העוגן).

הילד נחסם בתוך כלוב שחור, וכדי להמשיך ולחיות בתוך עולם עוין ונורא שכזה, הילד מפתח אט אט מנגנון הגנה גרנדיוזי שהוא למעשה מסכה אותה הוא עוטה על עצמו ואותה הוא גם עומד מעתה לעטות על עצמו כחומת מגן ומעטפת שריון קשה לכל ימי חייו מתוך מצוקת הקיום בה הוא נתון ורצון ההישרדות הטבעית באופן לא מודע (תת מודע), כך שבפנים הוא נותר כלוא בתוך כלוב שחור שם התפתחותו נבלמה, ומבחוץ הוא מתנהל עם מסכה של גרנדיוזיות.

על מסכה זו הוא מדביק כל מה שיכול לעזור לו לשמור ולהגן על התכולה שמאחורי המסכה, קרי: ילד מוכה רגשית ומוזנח נפשית.

“המדבקות” האלו מכילות: גרנדיוזיות, גאווה, יהירות, שתלטנות, מניפולטיביות, שיימינג ועוד דברים לא טובים.

אבל כל זה הוא המעטפת החיצונית. המסכה. אבל בפנים מה יש? ילד פגוע, חבול ומוכה נפשית ורגשית, ולכן הנרקיסיסט כל כך פגיע.

כשאתה פוגע בנרקיסיסט אתה פוגע במסכה שלו, והמסכה הרי מגינה על הילד השורד שם בפנים, המוכה והחבול, האם זה לא איום ממשי על הקיום שלו? לכן הוא נפגע כל כך ויוצא חלוץ חושים להגנה, ומתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. לכן אם אמרת משהו לא הכי סימפטי לנרקיסיסט והוא יצא עליך בחרב (משל), תבין מה קרה ואל תתרגש מדי. פשוט אמור לו דברים שיחזירו אותו לאיזון. כמה מילות טובות באופן מכובד.

הDSM-5 מכנה את התופעה הזו בשם “הפרעת אישיות נרקיסיסטית” אבל אני קצת לא מחבב שם זה היות והוא מצלצל כבעיה הפרעתית כשל איזו תסמונת מולדת או גנטית שלא ניתנת לריפוי, דבר שכמעט ולא קיים בלקסיקון שלנו במיוחד לאור המחקר האפיגנטי (אפיגנטיקה).

האם אכן ניתן לטפל בנרקיסיסט?

טיפול בנרקיסיסט הוא, ראשית, ההבנה של מבנה האישיות שהתפתח בעקבות ההתעללות בילדות כפי שתיארתי קודם. הבנה זו מצידה האחד מעודדת כי היא נותנת פתח להבין כיצד לגשת למטופל כזה ומה הם הטעויות האפשריות מהם יש להימנע אך מצד שני יש בה גם הצבת קושי היות והתיאור של התפתחות ההפרעה מראה שהדרך לפתרונה צריך לעבור דרך חדירת מעטה השריון הגרנדיוזי שהמטופל עטה על עצמו אי שם בילדותו, דבר שהוא כמעט ובלתי אפשרי, מה עוד שכאשר ניכנס לשם אנו עלולים לגלות מראה מחריד – נפש מפוזרת לחלקים.

יש מטפלים שלפניהם יושב מטופל נרקיסיסט, בדרך כלל נרקיסיסט סמוי, והם מספקים לו את הסחורה. הם מבחינים בכך שיש לו רצון לקבל מחמאות והאדרה עצמית והם משבחים אותו ואומרים לו כמה הוא יודע וחשוב וטוב ויפה וכו’. לפעמים הוא אומר שהוא לא כלום כדי לשמוע עוד ועוד מחמאות והמטפל נתפס ברשת בלא שהוא בכלל מודע לכך, והטיפול לא רק שאינו מביא לתוצאות אלא הוא גם מביא לשימור הבעיה.

מטפלים אלו לא שמים לב לכך, שהם למעשה משמרים את המסכה שלו. המילים הטובות לא פוגעות בול פגיעה בעוגן הפנימי של הנרקיסיסט (בילד המוכה הנסתר) ומעלים לו את הדימוי העצמי, אלא הם פוגעים בול פגיעה במסכה שלו והם הופכים להיות מדבקות נוספות שונות על פני המסכה. אם עד עכשיו רק הוא הדביק לעצמו ואסף מדבקות מכולם, כעת המטפל הוא הוא הדואג להדביק לו מדבקות… והדבר, שוב, לא רק שהוא לא עוזר אלא הוא אף מזיק. הוא מתחזק את הנרקיסיסטיות ומחמיר את הפתולוגיה.

צריך להבין, שנרקיסיסט לעולם לא יוכל להתמלא ולהתחזק מהמחמאות שהוא מקבל היות והם לא נוגעות בו עצמו, הקטן ההרוס בפנים, אלא הם מתלבשות ונטמעות רק בתוך השיריון הנרקסיסטי שהוא עטה על עצמו. השבחים נבלעים במסכה.

טיפול בנרקיסיסט הוא טיפול דינמי ממושך ומורכב הדורש ידע ומשאבים נפשיים רבים מהמטפל, כשבבסיס הטיפול מעורבים באופן סינכרוני חווית מרחב בטוח לגמרי, ברית טיפולית, ידע שמועבר למטופל על השלכות של התעללויות על חיי הילד ושיתופו בהם, נגיעות רגשיות בלתי מורגשות המכוונות לעבר, ובמקביל ביסוס העצמי החבוי שמעבר למסכה בעבודה זיסיפית. עבודה לא פשוטה הן מצד המטופל והן מצד המטפל.

תפילה על נרקיסיסט

אם בכל מצוקה נפשית/רגשית צריך לתפילה כפי שהרחבנו במאמר על תפילה, במקרה של נרקיסיסט צריך הרבה תפילה.

לתועלת הרבים ניסחתי תפילה על נרקיסיסט לתפילה בכל יום (ניתן להזכיר את שם ה’ כבכל תפילה ובקשה על צרה וקושי [חזו”א]) וכל אחד יכול לנסח בנוסח כפי אשר בליבו והאירוע המצער בו הוא נתון.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַתָּה בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב יוֹדֵעַ כַּמָּה סֵבֶל סוֹבֵל בֶּן זוּגִי/יַלְדִּי/אָבִי/אִמִּי/וְכוּ’ מֵהַחֹלִי הַנַּרְקִיסִיסְטִי בּוֹ הוּא שָׁבוּי שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתוֹ, וְכַמָּה דִּכָּאוֹן וְצַעַר וּמַכְאוֹב הוּא נוֹשֵׂא עִמּוֹ בִּפְנִים, אֲנָא תֵּן בְּלִבּוֹ אֶת הָרָצוֹן לִפְנוֹת לְטִפּוּל וְשֶׁיִּרְצֶה בְּכָךְ וְיֵדַע כַּמָּה סֵבֶל אָנוּ סוֹבְלִים מִפְּגִיעוּתוֹ וּמִפְּגִיעָתוֹ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמַּצֵּהוּ לִרְצוֹת לְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ וְתֵן לִי הַכֹּחַ לְשַׁכְנְעוֹ וּלְעוֹדְדוֹ לָגֶשֶׁת לְטִפּוּל, וְשֶׁהוּא יִנְהַג בִּי מִנְהַג עַיִן טוֹבָה וְיַכִּיר בְּכָךְ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה אַךְ וְרַק בְּטוֹבָתוֹ וַאֲנִי אַכִּיר בְּכָךְ שֶׁכָּל הַסֵּבֶל שֶׁהוּא סוֹבֵל זֶהוּ לֹא בְּאַשְׁמָתוֹ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמַּצֵּהוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עִם מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמְתֻקָּנוֹת, בְּרֹחַב לֵב וּבְאַהֲבָה, וְחַזֵּק וְאַמֵּץ לֵב הַמְּטַפֵּל שֶׁיִּהְיֶה שָׁלִיחַ טוֹב לְמַעַנְךָ וְשֶׁיִּהְיוּ לוֹ הַכֵּלִים וְהַיְּכֹלֶת לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מֵהַמֵּצַר לַמֶּרְחָב, אֲנָא ה’ אֱלֹהֵי שְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי בָּעֵת הַזּוֹ וַעֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! 
יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇