לכל אחד ואחד מאיתנו ישנם כוחות חוסן וריפוי טבעיים שה’ ית’ נטע בתוכנו.
באמצעות השימוש במודל מעש”ה (SIX C’s Model) בעתות דחק וטראומה, אנחנו מגלים בעצמנו את הכוחות הללו ומביאים אותם לידי ביטוי הלכה למעש”ה.
מודל מעש”ה, פותח על ידי ד”ר משה פרחי ממכללת תל חי (ומשם גם נלקחו עיקרי הדברים להלן ועובדו על ידי בהתאמה), בתמיכה ובליווי מנהלי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
כיום מודל מעש”ה הינו המודל המומלץ להכשרת מגיבים ראשוניים והמודל הלאומי לעזרה ראשונה נפשית על ידי משרד הבריאות. היא אומצה עד כה על ידי משרדי החינוך, הבריאות והביטחון הפנימי בישראל וכן על ידי צה”ל, משטרת התנועה, כיבוי האש, מגן דוד אדום, יחידות חיפוש והצלה, הרשויות המקומיות וצוותי חירום כמודל עיקרי לסיוע מיידי במצבי לחץ וחירום.
המודל שולב גם במוסדות בינלאומיים אחרים כולל הצבאות בארצות הברית וגרמניה ומאות אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ולא מקצועיים ממדינות שונות, כולל אנגליה, הפיליפינים, נפאל, יוון, סרביה, אוגנדה ומוזמביק.
העיקרון של המודל הוא פשוט, וכשם שהוא פשוט כך הוא גם מסייע באופן מוכח ומיידי.
המודל משמש כמודל התערבות מיידית לסיוע לנפגעי חרדה ולכל אדם שחווה אירוע טראומטי פתאומי כמו תאונת דרכים, פיצוץ, נפילת רקטות, חדירת מחבלים וכדומה.
שימוש במודל מעש”ה לימי מלחמת חרבות ברזל
בימים אלו של מלחמת חרבות ברזל, ישנה חשיבות גדולה להבין את מודל מעש”ה, להפנים אותו ולהשתמש בו בעת הצורך. שבס”ד לא נצטרך.
בעתות מלחמה – בהם יש נפילות רקטות וטילים, חדירת מחבלים, אזעקות תכופות וכדומה, כבימים אלו של מלחמת חרבות ברזל – ילדים, בוגרים ומבוגרים עלולים להיכנס למצבי דחק, פאניקה, טראומה וחוסר אונים, כמו גם, חיילים בשדה הקרב, חיילים שחבריהם נפלו לעיניהם, אנשי הצלה שנחשפו למראות קשים וכו’, ולכן מומלץ להפנים את מודל מעש”ה ולהשתמש בו בעת הצורך ובכך למנוע התפתחות של טראומה ולאפשר לחזור במהירות לפעילות רגילה ויומיומית.
המודל יכול לשמש את נפגע החרדה עצמו, כמו גם לשמש לצורך הגשת עזרה לחבר.
אז מהו למעשה מודל מעש”ה?
מעש”ה הוא ראשי התיבות: מחויבות, עידוד לעזור לחבר, שאלות שכלתניות, הבניית רצף האירועים.
מ – מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגע החרדה, מחויבות המעניקה תחושת בטחון.
לדוגמא, ניתן לומר לנפגע: “אני איתך ולא הולך לשום מקום”.
ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה – יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, ע”י הוראות פשוטות שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע.
לדוגמא, במצב של אירוע דקירה ניתן לומר לאדם הנפגע: “תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר”.
ש – שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי! לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע: זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה. כן אפשר לומר לו: תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו, או כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת הרגש.
במידה והנפגע משתף ברגשותיו, לא נתנתק ממנו אלא נשתתף אתו וניתן לרגשותיו תוקף (‘תיקוף’) אבל כחלק מיציאה לפעולה, ונאמר לו “בטוח שצריכים את העזרה שלך כאן, אני מבין שאתה מפוחד, ובכל זאת בו תעזור לי לחלק מים לאנשים כאן, הם בטח צמאים”.
ה – הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים.
באירוע חירום – לדוגמא, מומלץ לומר לנפגע: “לפני 2 דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכל כבר מאחורינו!”
מודל מעש”ה – עזרה ראשונה נפשית: תאוריה ופרקטיקה
מתוך ויקי-רפואה (וכאן סידרתי לפי ר”ת מעש”ה):
ייעודו של מודל מעש”ה הוא, מתן כלים פשוטים וסטנדרטים להגשת סיוע ראשוני רגשי בשטח האירוע וכן במרכזים השונים לסיוע לנפגעי חרדה.
שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני:
- יצירת מחויבות: (מ)
אמירה: “אני/אנחנו אתך ולא עוזבים עד שהאירוע מסתיים”.
הסבר: האדם הנמצא במצוקה חריפה חש מאוד בודד. הבדידות מחריפה את הפחד ותחושת חוסר המסוגלות. לכן, על מנת לצמצם במהירות את תחושת הבדידות נאמר לאדם שאנו איתו ולא הולכים עד שהאירוע יסתיים. - הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום: (ע)
הסבר: הגדרות מצב טראומטי (DSM VI) מצב בו מתרחשים בו זמנית איום קיצוני ותחושת חוסר אונים המלווה בפחד. משום שאת האיום לא ניתן לעצור – יש לצמצם מיידית את תחושת חוסר האונים. היפוך של חוסר אונים הוא פעילות יעילה אל מול האיום. - עשיית שימוש בסגנון תקשורת שכלי והימנעות ככל האפשר מדיבור רגשי: (ש)
הסבר: מחקרים מצביעים על מערכת של איזונים בין פעילות מרכז הרגש (אמיגדלה) ומרכז הלוגיקה הנמצאת באונה הקדמית (PFC- Pre Frontal cortex). ככל שהאמיגדלה פעילה יותר מרכז הלוגיקה יהיה פעיל פחות. משום שפעילות מרכז הלוגיקה הוא זה המאפשר תפקוד, קבלת החלטות, תיעדוף משימות ועוד, נשאף להגביר את פעולתו דרך דיבור המחייב את האדם לחשוב ונמעיט ככל האפשר בדיבור שיגביר את הרגש (פעילות האמיגדלה) - צימצום בלבול האדם באמצעות הסבר פשוט של האירועים: (ה)
מה התרחש לפני מספר דקות, מה מתרחש בשלב הנוכחי, מה צפוי להתרחש בדקות הקרובות. נדגיש כי האיום הקונקרטי הסתיים.
הסבר: פעילות הזיכרון במצבי חירום, עקב פעילות סימפטטית מוגברת והחידוד החושי, שונה מפעילות הזיכרון בשגרה. במצב חירום האדם קולט ומפענח מידע רב מאוד – בתדירות ורזולוציה גבוהים בהרבה מאשר בשגרה. מצב זה עלול לייצר בלבול וחוסר מסוגלות למקם בזיכרון את נקודת סיום האיום. כאשר נקודה זו אינה נמצאת במקומה המדויק, בהיבט הסובייקטיבי, לאירוע אין סיום ולכן האירוע בהיבט התחושתי מתמשך כך נוצרים מחשבות חודרניות (פלאשבקים). לכן, נסייע לאדם כבר בשטח לארגן מחדש את האירוע ונדגיש כי האיום הסתיים.
מודל מעשה לימי מלחמת חרבות ברזל – בקובץ שמע הניתן להורדה והפצה
הקראת פוסט זה למי שנח לו יותר בשמיעה מאשר בקריאה וכן לצורך הפצה.
במידה ואתה מעונין להוריד את קובץ השמע למכשירך, פתח את החלון כאן בחץ שבקצה הימני העליון, בחלון שיפתח לך ישנה אפשרות להורדה בצד שמאל למעלה. לחץ, הורד והפץ.
סרטון הסברה – ד”ר משה פרחי
קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇