כיצד להפוך את תפילת שמונה עשרה לתפילה מכל הלב?

במאמר לדבר עם בורא עולם דיברנו על כך שאדם יכול לפנות לבורא עולם בכל עת, לדבר ולשוחח עימו ולהתפלל אליו כדבר איש אל רעהו וכבן אל אביו.
במאמר זה נעסוק בתפילת שמונה עשרה [תפילת העמידה] והכוונה בה, ונלמד כיצד לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה. כיצד להפוך את תפילת שמונה עשרה, העמידה, ממצב של תפילה סתמית ללא חיבור אישי למצב של תפילה אישית מתוך חיבור פנימי. נלמד כיצד ואיך לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה.

בעיות של ריכוז בתפילה

הרבה מדברים היום על בעיית קשב וריכוז (מבלי להיכנס כאן לדיון האם זו אכן ‘הפרעה נפשית’ הדורשת לתת לילדים מתילפנידאט [החומר הפעיל בריטלין] או שמדובר בכלל על קשיי ריכוז של הילד הנובעים מחמת אי מיקוד-פנימי משלל סיבות, ושכהורים וכמחנכים מוטל עלינו לסייע לו באמצעים חינוכיים וטכניקות חינוכיות כדי להביאו לידי מיקוד-פנימי לצורך הצלחתו בלימודים, ללא צורך בסם זה) כאשר ברור לכולנו, שדברים המעניינים את הילד, גם ילד שיש לו בעיות רציניות של קשב וריכוז, הוא יהיה מרוכז בהם מאוד, כי הם מעניינים אותו. ורואים את זה ביום יום אצל ילדים. דבר שמענין אותם – הם מרוכזים בו לגמרי.

כך, שגם אם יש לנו בעיות של קשב וריכוז, זו לא סיבה להתייאש מכוונה בתפילה וחיבור אליה, אלא עלינו ליצור לעצמנו ענין בתפילה. חיבור אליה.

כשיש ענין אישי בתפילה ואדם רוצה בזה, קשיי הריכוז נעלמים, כי זה מענין אותו. זה בדוק.

ואם בני אדם שאין להם קשיי קשב וריכוז (יש דבר כזה?!) – במידה ואין להם ענין מיוחד בתפילה, יווצר להם קושי לכוון בה, בוודאי ובוודאי שאדם עם קשיי קשב וריכוז, יהיה לו קשה ואפילו קשה מאוד להתרכז בתפילה וממילא להתחבר אליה ולמצוא בה ענין.
כמה פעמים אדם יכול לדקלם ולחזור על טקסט בנוסח קבוע מדי יום ביומו שלוש פעמים ביום בלי חיבור וקשר לזה?

מטרת חז”ל בתיקון נוסח קבוע לתפילה

תפילת שמונה עשרה, שחז”ל (עזרא ובית דינו) תיקנו אותה וניסחו אותה בנוסח קבוע כדי שלכל יהודי יהיה קשר עם בורא עולם, ושיוכל לשפוך את שיחו לפניו כבן אל אביו, נעשתה מרוחקת מאיתנו מסיבה זו, שהיא קבועה בנוסח אחיד קבוע בלתי משתנה, ואנו מתנדנדים ומדקלמים חסרי ענין לא מרוכזים ולא מכוונים.
והרי לא לזה חז”ל התכוונו כאשר תיקנו אותה בנוסח קבוע. כוונתם היתה הפוכה. שכולם יידעו להתפלל בלשון צחה, ושכל יהודי יוכל לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה, כפי שהתבאר מדברי הרמב”ם במאמרי הקודם “לדבר עם בורא עולם”.

האם יתכן שדווקא הדבר אותו רצו חז”ל שיסייע לנו בתפילה, שלכן קבעו נוסח קבוע לתפילה, כדי שנתפלל כדבעי, הוא זה דווקא המקשה עלינו להתפלל? לא יתכן. אבל הקושי לחזור שוב כל יום על נוסח תפילה קבוע ולהתרכז בו – זה קושי אמיתי. מה עושים אם כן עם קושי זה? האם חז”ל נתנו בידינו מפתח לתיקון קושי זה?

תפילה אישית מן הלב

התשובה היא: כן.

מסתבר, שלקושי הזה יש תיקון. חז”ל צפו שכך יהיו פני הדברים והדורות הבאים עלולים להתרשל בתפילת שמונה עשרה, מחמת חוסר ענין בנוסח קבוע, והם יצרו לקושי זה תיקון.

התיקון הוא, להפוך את תפילת שמונה עשרה הסתמית לתפילת שמונה עשרה אישית. לתפילה אישית שלי.

תפילה שלי על כלל ישראל ועלי. על הכלל ועל הפרט.

בקשות אישיות בתפילה

כיצד נעשה הדבר? על ידי בקשות אישיות שלי בתפילה על הכלל ועל הפרט!

אם בכל ברכה וברכה משמונה עשרה ברכות שבתפילת העמידה (מלבד שלוש ברכות ראשונות ואחרונות) יהודי יוסיף מילים משלו, מן הפן האישי והנפשי שלו, מליבו פנימה, התפילה שלו תיראה אחרת לגמרי.

לא עוד נוסח קבוע בלתי משתנה שאינו שייך לי ואיננו מדבר אלי, שעה של חלומות, אלא נוסח קבוע כפי שתיקנו חז”ל, שהקבוע בו הוא שלי בלבי, כי בקבוע שקבעו וניסחו חז”ל שילבתי [וכפי הנדרש בהלכה, ראה להלן] את ליבי. את המילים שיוצאות לי מהלב היהודי.

פשוט, לשלב בתוך הברכה שבברכות שמונה עשרה בקשה אישית שלי, במילים שלי, בנוסח היוצא מן הלב, על הפרט ועל הכלל יחד עם הנוסח שקבעו חז”ל.

לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה

כך, שהנוסח שחז”ל קבעו נותר בעינו ובאיתנו – בלתי משתנה, ובו ועימו אני מכוון והוא עיקר כוונתי ומאודי, אבל הוא כבר שלי, אישי. כי הדיבורים והתפילות והבקשות האישיות שהוספתי מליבי לכל ברכה, אם כי אמנם הם טפלות לנוסח העיקרי הקבוע של חז”ל, אבל הם הם המחיות, מאוששות, ומרבות את הכוונה של כל הברכה, הן של הנוסח העיקרי הקבוע של חז”ל והן את אותם שהוספתי, האישיות.
כך נוצרת לה ברכה מברכת שמונה עשרה, שאם כי היא קבועה, בלתי משתנה בעיקרה, אבל היא כבר לא מנותקת ממני, רחוקה ויבשה. היא שלי. אישית. אני מדבר עם בורא עולם מלב אל לב. מלב של בן ללב של אבא. שבשמים.

אם נתפלל באופן זה, בו נשלב בתוך הברכות בקשות אישיות שלנו על הכלל ועל הפרט, על היחיד ועל הציבור – קשיי הקשב והריכוז ייעלמו מן התפילה, כי יש לנו ענין בה, היא מתחדשת חידוש אחרי חידוש, וכשיש ענין יש ריכוז. כל יום בקשות אחרות, משתנות ובלתי קבועות לפי צרכי החיים שלי, של משפחתי ושל כלל ישראל, שכינה.

כך נהפוך את תפילת שמונה עשרה לתפילה עצמית, אישית, רעננה ומתוקה, כי לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה זה דבר מתוק, חביב ומרפא. אני מדבר עם בורא עולם והוא שומע, מקשיב, מאזין ומרפא, ונותן מידו הרחבה והפתוחה ואני מתרפק, כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי, ומתעטף ברוך ובחיבה, תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה’ ישפוך שיחו. משוחח עם בורא עולם ומבקש ממנו כדבר איש אל רעהו וכבן אל אביו. התפילה אז נהיית משהו אחר. מרתק ואהוב.

מבט מנקודת ההלכה

כעת נבוא לעיין עיון קצר בדברים בס”ד גם מנקודת ההלכה:

להלן אביא את הגמרא המדברת בנדון משולבת עם פירוש ‘חברותא’ שעל פי פירוש רש”י:

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה נפסקה: שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, כדעת חכמים.
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, היינו דוקא בשאר צרכיו. אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין בקשה הדומה לכל ברכה וברכה, אומר. כגון, אם היה שוכח לימודו, מותר לו לבקש שיזכור [בנוסח שרוצה] בברכת “אתה חונן”, ואם בעל תשובה הוא, מאריך ב”השיבנו”, וכן בכל ברכה וברכה.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אם יש לו חולה בתוך ביתו, אומר תחינתו בברכת “רפאנו”, שהיא ברכת חולים.
ואם צריך לפרנסה, אומר בברכת “מברך השנים”. וכן בכל ברכה וברכה.
(חברותא, עבודה זרה ח, א)

מדברי הגמרא אנו למדים, שיכול כל אדם לשלב בתוך נוסח הברכה הקבועה, נוסח אישי משלו מעין הברכה.
אם הוא מתאמץ ללמוד תורה ולמרות זאת הוא שוכח את משנתו, יכול הוא לפנות אל בורא עולם בברכת “אתה חונן” ולדבר ולבקש ממנו שיחזק את כח זכרונו וכו’.
וכן בתשובה (ברכת השיבנו) וכן ברפואה (ברכת רפאנו) וכן בפרנסה (ברכת ברך עלינו) וכן בשאר הברכות כולם (מלבד 3 ראשונות ואחרונות).

לשון הרמב”ם: כפי צחות לשונו

על פי גמרא זו כותב הרמב”ם להלכה:

המתפלל עם הציבור לא יאריך את תפלתו יותר מדאי אבל בינו לבין עצמו הרשות בידו, ואם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר וידוי יום הכפורים אומר, וכן אם רצה להוסיף בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכה מוסיף.
כיצד? היה לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת חולים כפי צחות לשונו, היה צריך לפרנסה – מוסיף תחנה ובקשה בברכת השנים, ועל דרך זה בכל אחת מהן, ואם רצה לשאול כל צרכיו ב’שומע תפלה’ – שואל. אבל לא ישאל לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות.
(רמב”ם, תפילה ונשיאת כפים ו, ב-ג)

נשים לב ללשון הרמב”ם. התפילה והבקשה שאדם מוסיף בתוך הברכה הינה “כפי צחות לשונו” של המתפלל. תפילה שלי אישית מהלב. מלב אל לב.

לשון השולחן ערוך

וכך גם מובא להלכה בשולחן ערוך:

אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות, מעין הברכה, מוסיף.
כיצד? היה לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו. היה צריך פרנסה – מבקש עליה בברכת השנים.
(שולחן ערוך, אורח חיים הלכות תפילה קיט, א)

פרטי הלכה למעשה | כיצד לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה הלכה למעשה

וכמה פרטי הלכות יש על כך בשולחן ערוך סימן קיט ובמשנה ברורה שם.

ואציין כאן כמה מהם ברשימה ממוספרת בקצרה כדלהלן:

1. קודם שמוסיף את בקשתו האישית יש לו להקדים את נוסח הברכה שקבעו חז”ל, לכל הפחות את המשפט הראשון. כגון, בברכת “אתה חונן” יש לפתוח ב”אתה חונן לאדם דעת” ורק אחר כך רשאי להוסיף את בקשתו האישית כפי צחות לשונו, וכן הוא בכל הברכות, מלבד שלוש ברכות ראשונות ואחרונות בהם אין להוסיף בקשות.
2. אין לבקש בקשות אישיות פרטיות על העתיד אלא רק על צרות וקשיי ההווה (משנ”ב סק”א) אבל במידה ויש לו צורך לעורר את הכוונה, מותר לבקש בקשות אישיות גם על העתיד (הרב ואזנר שהובא להלן ע”פ ס”ח).
3. טוב להיזהר לכתחילה שכאשר הוא מבקש בקשות עבור עצמו או בשביל חבירו – לבקש דווקא בלשון יחיד, “תן לי זיכרון לזכור את התורה”, אך לא בלשון רבים “תן לנו זיכרון” וכו’, ואז יכול להוסיף את בקשתו האישית אפילו באמצע הברכה. אבל אם מתפלל ומוסיף בקשה אישית עבור אנשים רבים, יבקשנה בלשון רבים ולא בלשון יחיד, ויוסיף את בקשתו זו בסיום הברכה, לפני “ברוך אתה” ולא באמצע הברכה.
4. כשמבקש את בקשתו לא יקצר בה וידבר לא ברור אלא יבקש בשפה ברורה וצחה מכל הלב (משנ”ב סק”ב ולשון הרמב”ם לעיל) ויש אומרים שלא יאריך מדי בבקשותיו האישיות במידה והוא מתפלל על יחיד, ואפילו בברכת “שומע תפילה” (ראה פסקה הבאה), אבל על רבים אפשר, אך בכל אופן יפרש דבריו כראוי (ס”ב ומשנ”ב סקי”ב ולעיל סק”ב).
5. כל האמור הוא בשאר ברכות, אבל בברכת “שומע תפילה” אפשר לבקש כל מה שרוצים ואיך שרוצים, בין על ההווה ובין על העתיד, בין בלשון רבים ובין בלשון יחיד ללא הגבלה, ויש אומרים שטוב להיזהר לבקש דווקא באמצע ברכה זו (“שומע תפילה”).
6. בסוף תפילת שמונה עשרה קודם “יהיו לרצון אמרי פי והגיון” (האחרון) אפשר לבקש בקשות ללא הגבלה ולהאריך כרצונו בלשון יחיד ורבים ועל העתיד לפי כל הדעות.
7. אם נסכם נמצא, שמעיקר הדין, דינא דגמרא, מותר לבקש בקשות אישיות בכל ברכה וברכה מכל הלב, וב”שומע תפילה” יותר, ולאחר “יהיו לרצון” עוד יותר.

דברי הגר”א על בקשות אישיות בתפילה

יש שהביאו את דברי הגר”א (הגאון מווילנה) בענין, והדבר גרם להם לבלבול וטעות, כביכול הגר”א לא תואם עם דברי הגמרא דלעיל. וזה דבר שאי אפשר לקבלו כלל.

המדובר הוא על לשון הגר”א בשנות אליהו (ברכות ה, א) הכותב: “פירוש, שאסור לכוון בתפילה לצורך עצמו, אך להתפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה”.

הבינו הם, שלדברי הגר”א כאן אסור לאדם לבקש על עצמו בקשות אישיות בתפילה. אך מה יעשו הם לפי הבנתם זו עם הגמרא והשולחן ערוך שהבאנו לעיל? האם לדעתם הגר”א לא סבור כהגמרא והשולחן ערוך?

ודאי פשוט הוא, שדברי הגר”א נסובים על לשון הנוסח שתיקנו חז”ל. שבכל ברכות שמונה עשרה חז”ל לא ניסחו את הברכה בלשון יחיד אלא בלשון רבים. לא רפאני ה’ וארפא, אלא רפאינו ה’ ונרפא. לא חנני מאתך דעה בינה והשכל, אלא חוננו מאתך וכו’, וכן על זה הדרך בכל התפילה, ועל כך כותב הגר”א, שאדם, כאשר הוא מכוון בלשון הברכה שניסחו חז”ל, עליו לכוון בלשון רבים על כלל ישראל וכנסת ישראל שלמעלה (שכינה תתאה, ה’ אחרונה של שם הויה) כפי נוסח הברכה ועומק עניינה. אבל כאשר אדם מוסיף בקשות פרטיות ואישיות מלבו בתפילה כתוספת על העיקר של נוסח חז”ל, כיון שיש לו רשות לכך על פי הגמרא והשולחן ערוך, יכול הוא להתפלל על עצמו ממש, וכפי שמסיק הגר”א עצמו בביאורו לשולחן ערוך שם ומקורו מהגמרא בברכות שם (וכך גם צריך לבאר את דברי ה’נפש החיים’ שער ב, פרק יא בענין זה).

הבקשות האישיות מכינות את הלב

וכך אכן כותב גם בספר חסידים:

וכשתתפלל תוסיף על כל ברכה וברכה מענינה לצרכיך כי ביותר הם מכינים את הלב.
(ספר חסידים, מרגליות, סימן קנח)

ההוספה בברכות והבקשות האישיות מכינים את הלב. מקרבים את לב האדם לתפילה.

בקשות אישיות על העתיד

מדבריו של ה’ספר חסידים’ למד הרב וואזנר הלכה למעשה לפיה לא רק בקשות על צרכי ההווה אדם יכול לבקש מה’ בתפילה האישית אותה הוא מוסיף בברכות שמונה עשרה אלא אף בקשות אישיות על העתיד הוא יכול להוסיף, וזה לשונו:

אבל מה שספק בידי, דפשטות שיטת הש”ס ורש”י ושאר ראשונים משמע דווקא אם יש לו חולה תוך ביתו או שכחת התורה וכיו”ב, דנולד כבר הצורך, אבל להתפלל כזה על העתיד אם אינו צריך עכשיו אסור להוסיף וכמש”כ הפמ”ג והובא במ”ב שם ס”ק א’.
איברא למה שכתב רבינו הר”י החסיד ב’ספר חסידים’ הנ”ל, דטעם ההוספה כדי לעורר הכוונה שלא תהיה תפלתו מצות אנשים מלומדה, וכעין התעוררות הניגון שהזכיר שם, לדעתו, לענ”ד פשוט דגם על העתיד מותר, ואין להאריך בזה.
(שו”ת שבט הלוי חלק ח סימן כא)

כי זהו העיקר: התפלה הבאה ממעמקי הלב

וכך כותב גם רבי יהונתן אייבשיץ:

בברכת שמע קולנו וכו’, בו ישים כל מגמותיו לה’ להתפלל לו על כל צרכיו אפילו דבר קטן או גדול, לא יבצר דבר מה שלא יתפלל בו לה’, אם צריך לעשות שידוך עם עצמו או בניו ובנותיו, יתפלל לה’.
לסחורה יתפלל לה’, שיצליחו ויוליכו בדרך הישר.
כללו של דבר, אין דבר מה שרצונו לעשות בו ביום, מה שלא יתפלל לה’ להצליחו ולהוליכו בדרך הישר ונכון, ואין צריך לומר אם יש לו ח”ו איזה צרה בתוך ביתו, שצריך להתפלל, וכן אם יש לו איזה שמחה, שיתפלל שלא יחטא בשמחה ולא יקרהו עון שלא תהיה ח”ו שמחה שאחריה תוגה.
ועל כל ענין מה שעוסק, יתפלל בלשונו, ואף כי לשונו לשון עלג ואינו יכול להתפלל בלשון עברי כראוי, הוא חביב לפני הקדוש ברוך הוא כאילו הרבה להתפלל בלשון רחבה שפה ברורה ונעימה וצחה.
וע”י תפלה זו, ישמע ה’ לקולנו ויצא לנו תועלת, כי תפלה זו ודאי בכונה, ולא יהיה פיו ולשונו מדבר ולבו בל עמו, כמדבר בהרגל וכמצות אנשים מלומדה, כי אם מתפלל בכל יום דבר חדש מה שצריך לו באותו זמן ועת, וגם מסדר תפלתו בפיו אם כן לזה צריך כונה ודאי ואי אפשר להתפלל בלי כונה מיוחדת, ואם כן יוצא ידי תפלה גמורה,
כי זהו העיקר: התפלה הבאה ממעמקי הלב, דכתיב [תהילים קלא, א] ממעמקים קראתיך, היינו מעמקי הלב.
(יערות דבש חלק א דרוש א)

רבנו יונה: כפי צחות לשונו

ונסיים בדברי רבנו יונה בספר היראה (סוף הספר):

וְיִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ עַל כָּל חוֹלֵי בְנֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁיִּתְרַפְּאוּ, וְעַל הַבְּרִיאִים שֶׁלֹּא יֶחֶלוּ וְשֶׁיִּנָּצְלוּ מִכָּל נֵזֶק, וְשֶׁיַּצִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִכָּל גּוֹיִם וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּמִדִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם, וְשֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל אֲסִירֵי עַמּוֹ, וְשֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל חֶבְלֵי הַיּוֹלְדוֹת, וְשֶׁיָּשִׁיב לְיִרְאָתוֹ כָּל הָאֲנוּסִים בְּיַד גּוֹיִם, וְעַל חֲשֹוּכֵי בָנִים שֶׁיִּתֵּן לָהֶם זֶרַע טוֹב וְכָשֵׁר, וְעַל אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים שֶׁיִּחְיוּ בְּיִרְאַת הַשֵּׁם.

לדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה – זה דבר קרוב

אם נתפלל כך את תפילת שמונה עשרה בשילוב בקשות אישיות מן הלב, נראה שלדבר עם בורא עולם בתפילת שמונה עשרה, איננו דבר רחוק, כי קרוב קרוב ה’, ונזכה להתפלל תפילת שמונה עשרה מתוך ריכוז רב וענין גדול וקשר עם בורא עולם בתפילה, ויעשה וימלא את כל משאלותינו ומשאלות עמו בית ישראל לחיים וברכה. אמן.

שו”ת קצר

קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! 
יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇