כפייתיות, הנקראת OCD, המופיעה כמחשבות טורדניות או ככפייתיות עם טקסים החוזרים על עצמם, נובעת ממתח תמידי בו האדם נמצא במשך תקופה או מחרדות, דבר הדורש טיפול ועזרה מקצועית.
בין מחשבות טורדניות כפייתיות לכפייתיות מעשית והטיפול בכך
לכפייתיות יש שתי דרכים בהם היא מופיעה: הדרך הראשונה – במחשבה, והיא קרויה כפייתיות מחשבתית או מחשבות טורדניות כפייתיות, שבדרך כלל, נראה לי, פוגעת באנשים היותר עדינים ומחשבתיים. כפייתיות שניה היא כפייתיות עם טקסים חוזרים ונשנים, כמו חזרה על המילה שמע בקריאת שמע מספר פעמים, דבר הנובע מלחץ וחרדה, או נטילת ידיים ונקיות הגוף באופן אובססיבי.
כפייתיות ובחירה
מה שמבדיל בין מחשבות טורדניות וכפייתיות הדורשות טיפול לבין מחשבות רצוניות, ובדומה לזה בין פעולות יזומות לבין פעולות ומעשים כפייתיים עם טקסים, הוא יכולת הבחירה ויכולת הסתת המחשבה לדבר אחר או יכולת הפסקת ביצוע הפעולה ללא תנאי וקושי רב ומתוך בחירה יזומה.
כאשר מדובר בכפייתיות מחשבתית, למשל, המחשבה חודרת מבעד ליכולת הניהול והארגון הפנימיים של האדם והיא משתלטת על המחשבה, כך שהאדם חושב מחשבות כעוסות, מעצבנות ומוזרות ללא יכולת לשלוט בכך. אין לו בכך בחירה.
דוגמאות
למשל אדם החושב באופן כפייתי מחשבות של כפירה, מחשבות של עבירה, מחשבות של הרג הרס ואבדן כלפי עצמו או כלפי זולתו האהוב עליו (כי ממחשבות על שונאו אין ראיה), אלו הם מחשבות שמקוטלגות תחת הכותרת ‘מחשבות כפייתיות’, מפני שהם בלתי רצוניות ובלתי יזומות.
בדומה לזה, טקסים כפייתיים ופעולות כפייתיות, כאשר האדם עושה אותם מתוך לחץ וחרדה ומתוך אובססיה שהוא חייב לעשות כן, ויש לו קושי גדול מאוד להתגבר על כך, ויותר מכך, אם הוא מתגבר על המעשים, זה יוצר לו לחץ גדול באופן שהוא צריך לחזור ולעשות את הפעולות שוב ושוב עד שהוא נרגע, מה שנקרא טקס כפייתי, אזי אלו ודאי פעולות שלא נובעות מרצון ובחירה אלא מלחץ וחרדה בהם האדם נתון, והרפואה לכך היא למצוא את שורש הלחץ ולמתן את החרדה עד למצב בו האדם יהיה יחסית רגוע יותר ואז הכפייתיות תלך ותיעלם בהתאם.
הטיפול של החזון איש במחשבות טורדניות כפייתיות
לפעמים, מלבד הטיפול בשורש הבעיה (פסיכולוגיית מעמקים), קרי החרדה והלחץ, ניתן גם לעקוף את השורש ולטפל במנגנון הטקס בעצמו על ידי טקסים מתקנים.
טקס מתקן הוא טקס שממיר את הטקס הכפייתי לטקס מרפא ומשחרר. טיפול כזה נתן החזון איש לתלמיד חכם אחד שסבל ממחשבות כפייתיות של “דעות כוזבות” כפי שמסופר בספר ‘הדור והתקופה’ (תודות לידידי הרב מאיר חשין על ההפניה):
מרן החזון איש זצ”ל אמר לאחד שהיה לו מחשבות של דעות כוזבות, שבכל בוקר יכתוב כל מחשבותיו על נייר, ויקרע הנייר, וכן עשה והועיל לו.
(הדור והתקופה, שלזינגר, תשס”ב עמ’ מח)
האקט של לקיחת המחשבות, מסגורם בתבנית נייר כתוב וקריעת הנייר, יצרה אצל המטופל שתי תפיסות מרפאות. האחת: שהמחשבות הללו (של כפירה) הם לא כלום ואין צריך להתייחס אליהם ברצינות, הם לא כפירה אלא רק דבר מה שצריך בסך הכל לבצע טקס כלשהו כדי להשליכן לאבדון.
דבר שני שהם יצרו אצל המטופל של החזון איש הוא, פעולה של השחתת המחשבה הכפייתית. עצם הטקס של קריעת הנייר עליו כתובים המחשבות הכפייתיות יצר אצל המטופל תחושה תת מודעת ציורית וחווייתית שהמחשבות נשרפות ונעלמות, דבר שכפי שנכתב “הועיל לו” לבסוף והוא נרפא.
השיטה הזו בה נקט החזון איש, דומה במקצת לשיטה הטיפולית הקרויה כיום CBT התנהגותית קוגניטיבית. מדוע לא טיפל בו החזון איש באופן שורשי יותר הנקרא כיום פסיכולוגיית המעמקים (פסיכו-דינמי)? כנראה, שבמקרה של מטופל זה, סבר החזון איש שהאקט המעשי הזה ירפא אותו טוב יותר ומהר יותר מאשר חדירה לשורש הבעיה, ואולי היו לחזון איש סיבות נוספות לכך.
פניה לייעוץ מקצועי
בסיום עלינו להדגיש שוב, כי המעשה מהחזון איש שהובא כאן בא ללמד על דרך כלל, אך בנוגע לפרט, כל מקרה הוא לגופו. גם יתכן מאד, שדמותו הגדולה של החזון איש והביטחון שהשרה מעצם גדלותו על המטופל, היא שהועילה למטופל. בכל אופן, בכל מקרה של מצוקה וקושי יש להתייעץ עם מומחים לדבר.
לקריאה נוספת בנושא כפייתיות לחץ כאן
קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇