קדושת נרות חנוכה ואורה בלב הפרט ובלב האומה

מאמר זה עוסק בקדושה של נרות חנוכה ואורה בליבו של היחיד ובלבה של האומה

כולנו אוהבים את חנוכה ומצפים לחנוכה. הלביבות, הסופגניות, הנרות המרצדים המחממים את הלב, המסיבות המשפחתיות, ובכלל – כל האווירה זה משהו שמשאיר סוכר בלב. רגעים של אושר. יש לי נוסטלגיה לחנוכה.

במאמר זה אני רוצה יחד אתכם ידידי הקוראים ליצוק מעט תוכן רוחני לתוך כלי האווירה והאושר שאופף אותנו בחנוכה, וללמוד על הקדושה של נרות חנוכה הטמונה בלבו של הפרט ובלבה של האומה היהודית שלנו, האהובה.

הסיבה שחז”ל תיקנו לחגוג את ימי החנוכה

השאלה שעלינו לשאול את עצמנו על חנוכה ועל הדלקת נרות חנוכה היא, על מה ולמה אנחנו חוגגים את ימי החנוכה ומדליקים נרות חנוכה?

התשובה שכל אחד מאתנו משיב מיד היא: על נס פח השמן בבית המקדש השני. השמן הספיק ליום אחד וה’ עשה נס והשמן דלק 8 ימים!

התשובה היא ודאי נכונה, אבל השאלה היא, מה יש בנס פח השמן שבגללו תיקנו חז”ל את ימי החנוכה לעשותם במשך כל הדורות, וכי לא אירעו לאבותינו ניסים גדולים אפילו יותר מנס פח השמן אותם חז”ל לא קבעו כחג או כימי שמחה? מדוע אם כן דווקא נס פח השמן הוליד את חנוכה הנחגג לדורות?

באמת, הרבה ניסים אירעו במשך ההיסטוריה שלנו. כשחזקיהו המלך ניצל ממלחמות סנחריב (מלכים-ב יט, לב) שהיה זה נס גדול עד שהקב”ה רצה לעשות את חזקיהו משיח כאמור בגמרא בסנהדרין (צד, א) וכמו כן הניסים במלחמת סיסרא (שופטים ד, כב) ועוד ניסים גדולים שאירעו לאבותינו במשך הדורות. מדוע דווקא אם כן נס פח השמן של חנוכה נקבע על ידי חז”ל כימי חנוכה לדורות?

חזרת המלכות לישראל

אני חושב שעל השאלה הזו משיב הרמב”ם.

הרמב”ם כותב:

בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. (רמב”ם מגילה וחנוכה תחילת פרק ג)

מלשון הרמב”ם אנו למדים שהסיבה לקביעת ימי החנוכה היא לא רק בגלל נס פח השמן אלא בעיקר וכסיבה ראשונה ועיקרית מפני ש“חזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני”.

הסיבה לשמחה העצומה שבגינה נקבעו ימים אלו, ימי החנוכה, היא בגלל הגאולה. עד אז הגם שעם ישראל חי בארץ ישראל אבל השלטון היה שלטון יווני, ומשנצחו החשמונאים הצדיקים את היוונים והקימו ממלכה יהודית עם שלטון יהודי בארץ ישראל וחזרה מלכות לישראל למעלה מ-200 שנה, זו היתה למעשה גאולה. חזרה מלכות לישראל.

זו הסיבה שחז”ל קבעו את הימים האלו להלל ולהודאה – כדי להודות לה’ בימים אלו, ימי החנוכה, על הנס הגדול שעשה עימנו, על הגאולה שחזרה מלכות לישראל יותר מ-200 שנה, בהם יכולנו לעסוק ביתר נחת בתורה ובמצוות ולעשות את רצון ה’ כאן בארץ ישראל תחת שלטון ישראל של מלכות בית חשמונאי הצדיקים.

נס פח השמן

אבל מה עם נס פח השמן?

אילו כל הנס היה רק נס פח השמן, סובר הרמב”ם, מסתבר שחז”ל לא היו קבועים את חנוכה כיום חג לדורות, כפי שלא קבעו גם את ניצחון חזקיהו המלך על סנחריב, עד שרצה הקב”ה לעשותו משיח.

נס פח השמן הוא נס ייחודי בעל מאפייני קדושה, שהצטרף לדבר הגדול: חזרת מלכות ישראל על ידי בית חשמונאי במשך למעלה מ-200 שנה.

חז”ל קבעו רק, לפי מה שכותב כאן הרמב”ם, שחנוכה יחגג במשך 8 ימים, היות ונס פח השמן אירע במשך 8 ימי הדלקת המנורה בבית המקדש. זהו טעם נוסף ושני לקביעת עצם ימי חנוכה ולקביעה שהוא יחגג במשך 8 ימים דווקא.

חנוכה – ימים של גאולה ותקווה

למעשה אם כן, חנוכה הוא חג של גאולה וזו הסיבה שקבעו חז”ל לחגוג את ימי החנוכה.

הגאולה היא האור הטוב אליו משתוקק היהודי תמיד, לחבור לאור הגאולה, וכשיהודי מדליק את הנרות, הוא רואה בהם את הקדושה של נרות חנוכה המאירים לו את תקוות הגאולה, להיגאל גאולת עולמים, כדי לזכות לעסוק בתורה ובחכמתה בנחת ובשלווה (רמב”ם הלכות מלכים).

זוהי הקדושה של נרות חנוכה המאירה לאומה היהודית באור הגאולה.

הדלקת נרות חנוכה היא הדלקת נרות התקווה הקדושה של גאולת האומה, הטמונה בנקודה הפנימית ביותר של הלב היהודי באשר הוא. תקוות האומה.

הקדושה של נרות חנוכה בלב הפרט

אבל יש לנרות חנוכה קדושה נוספת – והיא הקדושה של נרות חנוכה הנוגעת לפרט, ליחיד, לקדושת הפרט. ובכך ניגע כעת.

על השאלה בה פתחנו – מדוע דווקא על נס פח השמן קבעו חז”ל לחגוג את ימי החנוכה ומה עם שאר ניסים גדולים שאירעו לנו בהיסטוריה היהודית – משיב רבי לוי יצחק מברדיטשב בספרו קדושת לוי תשובה הנוגעת לפרט מישראל. ליחיד.

וכך כותב רבי לוי יצחק:

הנס שראו אבותינו ונביאים הקדמונים ואנשי כנסת הגדולה שעשה גם כן פעולה במעשינו הטובים, שאלו החסדים נתגלה בכל שנה ושנה ובכל דור ודור ומאירים אלו הנסים לפי גודל מעשיהם אשר עשו הקדמונים שיתגלה תמיד, עשאום יום טוב, כגון חנוכה ופורים ושלש רגלים. אבל במלחמות סיסרא וסנחריב וכדומה להם, ראו הקדמונים שלא היה כח בידם שיתגלה זה ההארה לזה הנס והחסדים ההמה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה, לכן לא עשאום ימים טובים.
וזה היה כוונת אנשי כנסת הגדולה “שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה”, כלומר, שאלו החסדים והניסים וההארות שהיו אז בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול, נתגלה עד עכשיו, בזמן הזה.
(קדושת לוי קדושות לחנוכה קדושה ראשונה)

אומר רבי לוי יצחק, את מצות הדלקת נרות חנוכה אותה תיקנו חז”ל אנחנו לא עושים רק לזכר נס פח השמן שהספיק להדלקת המנורה בבית המקדש 8 ימים, אלא אותו נס פח השמן הוא הארה קדושה משמים שהתנוצצה אז בימים ההם והיא שבה ומתחדשת כל שנה ושנה במשך ההיסטוריה היהודית ומתנוצצת בנקודה הפנימית שבלב כל יהודי בכל הדלקת נרות חנוכה.

אנחנו לא מדליקים נרות חנוכה, אומר רבי לוי יצחק, רק לזכר הנס, אלא בהדלקת נרות חנוכה אנו מדליקים מחדש בכל שנה את אותה ההארה הקדושה שהתנוצצה אז בנס פח השמן, ואנו מאירים אותה שוב בהדלקת נרות החנוכה, כך שהקדושה של נרות חנוכה שהתנוצצה אז, מתנוצצת ומשפיע עלינו זה עתה גם כן, כל שנה ושנה מחדש.

הקדושה של נרות חנוכה והזכר לנס

לכן, אומר השפת אמת מגור כהמשך והוספה לדברי רבי לוי יצחק, “לשון נר חנוכה שתיקנו חז”ל בברכת המצוה, גם כן כנ”ל, דלא כתוב להדליק נר בחנוכה, רק שיש נר חנוכה, ועל ידי קיום המצוה מדליקין זה הנר הידוע” (שפת אמת, חנוכה, תרלא, א).

חז”ל לא ניסחו את ברכת הדלקת נרות חנוכה “להדליק נרות בחנוכה”, שאז משמעות הברכה היא, שאנו מדליקים נרות בחנוכה זכר לנס פח השמן, אלא חז”ל ניסחו את הברכה “להדליק נר חנוכה”, נר חנוכה הוא הארת הנס עצמו שבנר. נר חנוכה עצמו הוא התנוצצות מחודשת של הנס, של הקדושה, ולכן אנו אומרים לאחר הברכה “הנרות הללו קודש הם”, אומר השפת אמת, כי על ידי קיום מצוות הדלקת נר חנוכה אנו מדליקים את הנר הידוע. את נר חנוכה של מעלה (ספירת בינה, ראה שערי אורה, ח), “שבמעשה האדם למטה – מאירים הנרות של מעלה” (שפת אמת, חנוכה, תרנ”ט).

ומכאן תשובה לשאלתנו. את ימי החנוכה קבעו חז”ל לדורות בהלל והודאה לה’ לא בגלל שהיה נס ואנו עושים זכר לנס, אלא בגלל שחז”ל ידעו וראו ברוח קדשם, שנס זה של חנוכה הוא נס המקושר לנר של מעלה, הנר הידוע, ובכל שנה בימים אלו, ימי החנוכה, בהדלקת נרות חנוכה, שב ומתנוצץ אור הקדושה של ימי החנוכה לדורות, וראו חז”ל אז בימים ההם ברוח קדשם לנגד עיניהם, את היהודי מישראל העומד אחרי 2000 שנות צרות וגלות, בשנת תשפ”ג (2022 למניינם) אל מול נרות החנוכה בעיניים דומעות ומעלה בהם שלהבת, והיא מאירה לו את כל המחשכים ומרוממת אותו לשאוב קדושה ושמחה מהנר הידוע של מעלה, ומתנוצצת עליו באור הבינה המתמתקת מאור חסדי ה’ מכח הברכה של נרות חנוכה הפתחים את שפעת הברכה העליונה, והם בלבו של היהודי מישראל לא נרות בחנוכה סתם, לזכר הנס של פעם, אלא נרות חנוכה שלו ובלבו, כעת עכשיו, הממשיך עליו את הקדושה של נרות חנוכה – לכן הם תיקנו את חנוכה, להדליק בו נרות חנוכה כדי להתחמם מאור קדושתם. הנרות הללו קודש הם.

רמח”ל: בחנוכה מאיר עלינו מעין האור הראשון

וכמו שכותב גם רבי משה חיים לוצאטו – הרמח”ל:

ואולם מלבד הקידוש הזה, הנשער במדרגותיו כפי מדרגת קדושת הימים, יש עוד ענינים פרטיים, מיוחדים לכל זמן מזמנים אלה כפי ענינו; ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר עלינו אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו.
והנה על פי זה נצטוינו בחג הפסח, בכל הענינים שנצטוינו, לזכר יציאת מצרים, כי בהיות התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו, וכמו שזכרנו למעלה, הוקבע, שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז, ותחודש בנו תולדת אותו התיקון, ועל כן נתחייבנו באותם הענינים כולם. ועל דרך זה וכו’ חנוכה (דרך ה’ חלק ד פרק ז אות ו).

ענין חנוכה ופורים הוא להאיר האור המאיר בימים ההם, כפי התיקונים שנתקנו בם. חנוכה – בתגבורת הכהנים על הרשעים בני יון, שהיו מתכוונים להסיר ישראל מעבודת ה’, ונתחזקו הכהנים, ועל ידם שבו לתורה ולעבודה; ובפרט ענין המנורה לפי תיקוניה, שהיו הקיטרוגים נגד ענינם, והחזירום הכהנים על בורים (דרך ה’ חלק ד פרק ח אות ג).

לעורר את האור הראשון להתנוצץ כעת בהדלקת הנרות, להאיר את הקדושה של נרות חנוכה שוב – זהו חנוכה! אומר רמח”ל, חנוכה של הפרט, של היחיד, המאיר את הקדושה של נרות חנוכה בלב ליבו פנימה.

הארת הקדושה של נרות חנוכה בלב הפרט ובלב האומה

ושתי הארות של קדושה ראינו כאן: הארת הקדושה של נרות החנוכה בהתנוצצות גאולת האומה והכלל, וכן את הארת אור הקדושה של נרות חנוכה בלבו של הפרט, של היחיד.

ויהי רצון שנזכה לגאולת הכלל ולגאולת הפרט, בהתנוצצות אור הגאולה על האומה ובהתנוצצות אור הקדושה של הפרט מכח הקדושה של נרות חנוכה, אמן ואמן.

שאלות ותשובות

לקריאה נוספת ראה בפורום כאן

קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! 
יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇