דרשה לבר מצוה | ישראל מאיר מורסקי

דרשה לחתן בר מצוה

דרשת בר מצוה של חתן בר המצוה – בני היקר ישראל מאיר מורסקי נ”י, ה’ בשבט תשפ”ד

(פתיח)

ברשות אבי מורי שליט”א ואמי מורתי שתחיה, כבוד הרבנים שליט”א, הסבים והסבתות שיחיו, וכל המסובים החשובים והיקרים שהגיעו לשמוח עימי ביום שמחתי – שמחת בר המצוה.

מורי ורבותי!

(דברי תורה)

השולחן ערוך כותב:

“יכווין בהנחת התפילין, שצוונו הקב”ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים – על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקב”ה את הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא”. עד כאן לשון השולחן ערוך.

זאת אומרת, שברגע שאנו מסתכלים על הניסים ועל הנפלאות שה’ עשה איתנו אנחנו מקבלים את הכניעה מפניו, כי אנחנו חיים את יחודו של ה’, ויודעים שיש מישהו שמשגיח ועוזר לנו בכל פרט ופרט מחיינו בהשגחה פרטית.

ויש כאן גם מידת הענווה כלפי ה’ יתברך, כמובן ענווה אמיתית ונכונה ולא של שפלות,    שנובעת מהביטחון והידיעה שבכל קשיי וניסיונות החיים ה’ עוזר ויעזור לנו כמו שעזר לנו תמיד ועד היום, כמו בניסי יציאת מצרים וכו’ שהתפילין מזכירות לנו, ואז כפועל-יוצא גם יורדים כל הפחדים מהאויבים ומכל הניסיונות והמלחמות, ואם עובדים עבודת ה’ נכונה מגיעה אז גם הגאות. איזו גאות!? הגאות בדרכי ה’! שהיא הגאות הטובה כמו שכתוב “ויגבה לבו בדרכי ה’ “!

(המשך דברי תורה)

והנה, נאמר בגמרא: “כל המניח תפילין מעריך ימים, שנאמר: ‘ה’ עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני'”.

והטעם שמעריך ימים, לפי שדבק גופו בה’ אלוקים חיים במה שמניח את שם ה’ על ראשו סמוך לגופו, על כן שכרו בזה העולם שיאריך ימים, כמו שכתוב: “ואתם הדבקים בה’ אלוקיכם חיים כולכם היום”.

מובא במדרש ‘שוחר טוב’: “אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אנו רוצים להיות יגעים בתורה יומם ולילה אבל אן לנו פנאי. אמר להם הקדוש ברוך הוא: קיימו מצוות תפילין, ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה לילה ויום. עד כאן לשון המדרש.

רואים אנו את חשיבות מצוות התפילין, שחכמינו קישרו את מצוות התפילין עם לימוד התורה קשר ניצחי ותמידי, כי כשם שהתורה מטהרת את האדם – אף תפילין כך, לפיכך עלינו להידבק במצוות התפילין כשם שעלינו להידבק בתורה הקדושה, שאלמלא התורה אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, וכפי שאומר רבינו סעדיה גאון: “אין אומתנו אומה אלא בתורתה”.

וכותב בספר החינוך: “משורשי המצווה, לפי שהאדם בהיותו בעל חומר, ימשך בהכרח אחר התאווה, כי כן טבע החומר לבקש כל ההנאות אליו, אם לא שהנפש אשר חננו האל, תמנענו לפי כוחה מן החטא, ומאשר תשכון בגבולו שהיא הארץ, ורחוקה מגבולה שהיא השמיים לא תוכל לו, יגבר כוחו עליה תמיד. לכן היא צריכה להרבה שומרים לשמור משכנה הרע, פן יקום עליה ויהרגה אחרי היותה בגבולו ותחת ידו. ורצה הקדוש ברוך הוא לזכותנו אנחנו עם הקודש, וציוונו להעמיד שומרים גיבורים סביב לה, לתת התפילין בידנו ובראשנו, והכל להזכירנו למען נחדל מעושק ידינו, ולא נתור אחר ליבנו ואחר יצר מחשבות ליבנו, ולכן נצטווינו עליהם לבל נסיח מהם דעתנו”. עד כאן לשון החינוך.

וכשם ששכר המניח תפילין גדול מאוד, כך עונש המבטל מצוות תפילין גדול מאוד. ונאמר בתלמוד: “פושעי ישראל מאי ניהו? אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין”. ועוד נאמר בתלמוד: “שבעה מנודין לשמיים ואלו הן וכו’, מי שאין לא תפילין בראשו ותפילין בזרועו”.

וכותב ה’בית יוסף’ שבשעה שדנים את האדם ביום הדין, ונמצה שיש לו מחצית זכויות ומחצית עוונות, אם היה זהיר במצוות תפילין, כף זכות מכרעת, ואם לא היה זהיר כף חוב מכרעת, שאין לך גדול בכל מצוות עשה שבתורה יותר ממצוות תפילין.

רואים אנו מדברי חז”ל אלו כמה גדולה מצוות הנחת תפילין, שבעזרת ה’ אזכה תמיד להניחם מתוך כווונה, שמחה של מצוה ורוח נכונה.

(דברי הלכה)

רבותי היקרים והחשובים, נעבור כעת לנושא הלכתי בענין תפילין:

הנושא הוא: האם אפשר להניח תפילין כשיורד גשם זלעפות ויש חשש שהשמות ימחקו?

נציג את המקרה:

אדם נמצא במדבר, והנה מתקרב זמן השקיעה והוא נזכר שעדיין לא הניח תפילין, ויש לו אפשרות כעת להניח תפילין, אך כעת יורד גשם זלעפות, ואם יניח את התפילין יש חשש ממשי שהמים יחדרו לתוך התפילין וימחקו את השמות הקדושים, האם יניח תפילין בכל זאת או שמא ימנע ולא יניח תפילין מחשש שמא ימחקו השמות ויעבור אל “לא תעשון כן לה’ אלוקיכם”?

לכאורה זו שאלה חמורה.

דהכא, בשעת הנחת התפילין, יש חשש של מחיקת השם, אך עדיין יש להסתפק דאולי נאמר – יבא עשה של תפילין וידחה לא תעשה של מחיקת השם!

והנה יש משנה בסנהדרין בה כתוב: “כתבי הקודש הנמצאים בעיר הנידחת יגנזו, ולא נשרפים אם שאר חפצי העיר”. והקשה ה’מנחת חינוך’ – אמאי (למה) יגנזו, הרי כיוון דחל עליה איסור עיר הנדחת, יבא עשה של מצוות שריפה שמצוה לשרוף את העיר, וידחה לא תעשה, של “לא תעשו כן לה’ אלוקיכם” שלא לשרוף כתבי הקודש? כך שואל ה’מנחת חינוך’ והוא מתרץ, שבאמת עשה דוחה לא תעשה אבל אפשר שמפני הביזיון של כתבי הקודש עקרו חז”ל את העשה של מצות שרפה. כלומר, במקום של ביזיון לדברי תורה לא אומרים את הכלל – ‘עשה דוחה לא תעשה’.

אך ר’ משה פיינשטיין כותב בשו”ת ‘אגרות משה’, שמסוגייה זו שלנו יש ראיה, שאיסור לא תעשה לא נדחה מפני עשה, ולכן אמרו יגנזו. ומוסיף וכותב שהוא ראה דברי פלא ב’מנחת חינוך’, אותו הבאנו כעת, שסובר דבאמת מין התורה כן דוחה, ורק מדרבנן יגנזו כדי שלא יתבזו כתבי הקודש.

ובנוגע להנחת תפילין בגשם, נראה שבענייננו לכולי עלמא מותר להניח את התפילין, אף שיש חשש שהתפילין יינזקו מהגשם, וימחק שם השם, והטעם שהרי דבר זה אינו ברור, ואם כן לא הוי אלא גרמא, ועל זה אמרינן במסכת שבת שגרמא מותר.

ועוד, שלהרבה פוסקים איסור מחיקת השם, לא נאמרה אלא כאשר עושים זאת בדרך השחתה, אבל בעושה מצווה, כמו כאן שמניח את התפילין, ועל ידי זה נגרם מחיקת שם השם, אין בזה איסור.

ואם כן בענייננו שעושה מצוות הנחת תפילין, ועל ידי זה יכול להגרם מחיקת השם, אין זה דרך השחתה ומותר להניחם אפילו אם ימחק השם.

(סיפור)

כעת אני רוצה לספר לכם סיפור מעניין על הרב ישראל מאיר הכהן מראדין – מרן ה’חפץ חיים’ זכר צדיק לברכה, שזכיתי להיקרא על שמו, המלמד על חשיבות מצוות הנחת תפילין:

(תודות)

כעת אני רוצה בסייעתא דשמיא להביע כמה מילות תודה לקדוש ברוך הוא, להורי היקרים ולכל אלו שליוו ומלווים אותי בדרכי בחיים:

ראשית, מודה אני לך ה’ יתברך על כל הטוב שגמלת עימי מעודי ועד עתה. על ההורים ועל כל המשפחה הנפלאה שלי ועל הבריאות ועל הסייעתא דשמיא בכל. ואני תפילה שתעריף עלי ועל כולנו תמיד שפע ברכה והצלחה ותוביל אותי להצלחה בחיים, אין חיים אלא תורה. “וחיי עולם נטע בתוכנו”.

אני רוצה להביע תודה מכל ליבי להורי היקרים שלא מפסיקים להרעיף עלי המון אהבה ולהשקיע בי את כל חייהם.

תודה רבה…. [כאן באו תודות פרטיות לסבים ולסבתות, לדודים ולדודות ולבני הדודים, לרבנים וכו’]

תודה גם מעומק הלב לכל מי ששכחתי להזכיר את שמו, ולכל המסובים היקרים שבאו לשמוח איתי ביום שמחתי – שמחת בר המצוה.

(להגביה את הקול)

ואסיים בתפילה:

יהי רצון שאזכה תמיד לשבת באהלה של תורה, ללמוד, ללמד לשמור ולעשות, ושזכות מצות התפילין תגן עלי ועל כל המשפחה ועל כל עם ישראל ונזכה כולנו לראות פני גואל צדק שיבוא במהרה בימינו אמן ואמן!

לדרשת בר המצוה שדרש אבי שליט”א בבר המצוה – לחץ כאן

קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! 
יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *