אלול: ימי שלווה, ביטחון והתרפקות על ה’

אלול – ימי האור והישע

חידושו של האריז”ל

האריז”ל חידש בדורו והנהיג לומר מראש חודש אלול ועד יום הושענא רבא, בסיום התפילה, את המזמור בתהילים “לדוד ה’ אורי וישעי” (המזמור הובא בסיום המאמר), וכן הובא בספרים להלכה (מ”ב) וכן מנהג ישראל תורה.

נתבונן מה השייכות שיש בין אלול וחגי תשרי – לבין מזמור תהילים זה.

תהילים: היומן האישי של אדוננו דוד המלך ע”ה

תהילים הוא פנקס התפילות ויומן השירים האינטימי-אישי של דוד מלך ישראל עם ה’ אלוקינו, אלוקי ישראל.

גם כאן בפרק זה של תהילים (כ”ז), דוד מלכא משיחא עומד כפוף לב וזקוף גוו אל מול הדר גאון הוד יפעת מלך ישראל וגואלו ית’ ומשוחח ומדבר עמו, מתפלל ומבקש מאתו.

מִזְמוֹר לַדּוֹר!

ואלו דיבוריו ותחינותיו לה’:

אתה ה’ האור שלי ומקור ישעי, ובך לבד אני בוטח.

אתה המעוז והעצמה של חיי, ואינני מפחד מדבר, רק מריחוק ממך.

אויבי ישראל נלחמים בי ומנסים לקעקע אותנו, להרחיקנו מארץ חמדה ולאכול את בשרי, אבל אינני חושש מכלום. אתה צורי – בטחוני!

גם כשהאויבים באים בהמוניהם, אני לא מאבד תקוה, כי התקוה שלי היא אתה. הדבקות בך.

הרי כל מה שאני מבקש ממך זה להיות אתך ולצדך, שתחבקני בידך הגדולה ותלמד אותי את תורתך ותזכני להשקותה ולגדל את פריה המתוק, ולחזות בך עין בעין בתוך היכלך, היכל המלך, בית המקדש.

אז, כשתקרבני אליך ותושיבנו בסוכת שלומך, לא אפחד מכלום, לא מאדם ולא ממלחמה, לא מיצר הרע ולא מעבירות שבידי, כי אני אתך ואתה תושיע אותי מכל צרותי, הפנימיים והחיצוניים, ממלחמת היצר וממלחמת האויבים בשערי ארץ ישראל.

תן בליבי בטחון כל כך גדול בך, וכזו דבקות עמך, שכבר עתה אחוש ואדע בוודאות כי אני אנצח את אויבי כולם, ובשמחה אקריב לך ואזמר, אשורר לפניך ואשמח.

אנא ה’, אל תרחיקני ממך ושמע את בקשתי, כי כל רצוני הוא הדבקות בך.

אל תכסה את פניך ממני ואל תסתתר ממני, ובבקשה ממך אל תכעס עלי בגלל עבירות שבידי, ואל תתרחק ממני.

אוי! הרי תמיד עמדת לצידי ועזרת לי בכל מצב, וגם כעת אל תעזוב אותי ואל תינטוש אותי כתינוק העזוב מאמו ומאביו, כי אני כמו תינוק שלך ואתה הוא אבי ואתה הוא גם אמי. רחם עלי!

כמה שאני מנסה ועד כמה שאני משתדל לצעוד בדרכך ולאורך, אני לא מצליח כנדרש, אתה ה’, אנא, הורני את דרכך והיה אור לנתיבתי, ונחני בדרך ישרה, עד שכל רואי ישירו לי וישמחו עמי.

אויבך ה’, אויבי ישראל ואויבי נפשי רוצים לבולענו נפש ובאים עלינו בעלילות של שקר וחמס. אתה ה’ לבטח תושיענו ותצילנו מידם, כי אתה יודע תום ליבי שהאמנתי בך תמיד שהחיים בעולם הזה, ולא רק לעולם הבא, יהיה ארץ חיים לראות בטובך, טוב ה’.

זו הסיבה שאני אומר לנפשי: נפשי! קוי אל ה’! ומחזק אני את ליבי בך ומאמצו ומקוה תמיד לישועתך ה’ אורי וישעי!

עד כאן דבריו הנרגשים של דוד המלך בשפוך צקון ליבו לפני מלכו, מלך העולם.

המזמור הזה כולו הוא התרפקות של דוד המלך ע”ה על ה’ כתינוק המעורסל בידי אביו ואמו, כשכל בקשתו ותחינתו היא, שכיון שהוא שם את מבטחו בה’, ה’ יציל אותו מכל הרעות שמבית ושמחוץ כי כל רצונו של דוד מלכא משיחא הוא הדבקות בו ית’.

בטחון ודבקות בה’

בטחון ודבקות בה’ – זהו כל המזמור.

ואכן חז”ל דורשים את הפסוק הראשון במזמור זה על ראש השנה ויום הכיפורים, ואומרים כך:

‘אורי’ – בראש השנה, ‘וישעי’ – ביום הכיפורים.

(ויקרא רבה, פרשת אחרי מות פרשה כא)

ראש השנה הקרב ובא, ועמו יום הכיפורים, אלו ימים של אור ה’ וישע ה’. וחודש אלול הוא תהליך ההכשרה והכניסה לתוך האור והישע של ה’.

והאור והישע של ה’ הוא הביטחון והדבקות בו, ההתרפקות וההישענות עליו כמו תינוק המתרפק על אביו ואמו.

אלול: הכשרה מקצועית לקבל את האור הגדול

ימי אלול אם כן, אלו ימים בהם אנו מתכשרים ומתאמנים לקבל את האור הגדול של הביטחון, האמונה, הדבקות, ההתרפקות וההישענות על ה’.

וכמו שעזרא הסופר הדריך בראש השנה את העם החוזר מהגלות בעת שהעצבות שרתה עליהם מחמת עוונותיהם החמורים שנשותיהם היו גויות:

וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם.

(נחמיה ח, י)

נכון שחטאתם חטא גדול לה’ ולישראל, אבל עתה, עם החזרה בתשובה וסילוק הנשים הנוכריות, אין לכם להיעצב, ולמה?! “כי חדוות ה’ היא מעוזכם”. תבטחו בה’ ותהיו בחדווה כי ה’ הוא הכח והעוז שלכם. מעוזכם.

סגולה נפלאה

לכן, אמירת “מזמור לדוד” היא סגולה נפלאה – כאשר היא נאמרת בכוונת הלב – להינצל מפחדים, חששות, דיכאונות, חרדות, איומים וכו’, שמזמנים לנו החיים, ומפתחת בעצמנו שכל של אמונה בה’, ורגש של בטחון בה’.

קול השופר: להחריד כל פחד ודאגה!

קול השופר העולה ובוקע בחודש אלול לפני אמירת מזמור לדוד ובכלל, לא בא להחריד אותנו כלל, כי חרדות לא חסרים לנו, בטח לא בדורנו זה, אלא הוא בא להחריד את החרדות שלנו, להחריד את הדכאונות שלנו, להחריד את הדאגות שלנו, להחריד את הריחוק שלנו מה’, להחריד את היצר הרע שלנו, ולעורר אותנו לבטחון בה’, לנטוע בנו שלווה ובטחון מתוך ידיעה ברורה שאנו בידי ה’, לייצר בתוכנו רוגע מהחרדות שלנו, לפתח בליבנו בטחון שנובע מההבנה שרצוננו הוא דבקות בה’ ושום דבר אחר לא יטריד אותנו, ידאיג אותנו ויבלבל את מוחנו, ושתשרה שמחה, נעימות ותקוה בליבנו, כי אנו תמיד עם העיניים אליו ומקווים לישועתו, “קוה אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'”, קיווי אחר קיווי, כי מי שמקוה אל ה’, אומר רמח”ל ב’מאמר הקיווי’, אפילו אם הוא עשה עבירות ומגיע לו גיהנום וכו’, ה’ יציל אותו מהכל, כי אבא מציל את בנו מכל הבורות אליהם הוא נופל, כי הוא אב הרחמים.

13 טיפות של רחמים גדולים הנוטפים עליך משמים

כל הרחמים של ה’ מתנקזים לחודש אחד, חודש אלול, ולכן במזמור זה “מזמור לדוד” ישנם 13 פעם שם ‘הויה’, שהוא שם של רחמים כנגד 13 מידות של רחמים, כמו שכותבים בעלי הסוד, כך שאפילו אם אדם נמצא בבלבולים, ובחולשות, בדכאונות ובחרדות, טבוע בעבירות ומיואש מעצמו, מתקשה בלימוד הגמרא ולא מבין את ההלכה, וכו’ וכו’ – אל יאוש! אלול זה זמן הרחמים, ימי התקווה, מועד ההתחדשות, תקופת הבטחון וההישענות על ה’.

שיהיה מה שיהיה – יש לי רק תקוה בלב ואופטימיות כי ה’ סומך לי והוא איתי.

אקורד הסיום: תקוה!

וכשאנו עומדים בסיום התפילה, לאחר שדיברנו כשעה עם ה’, ואקורד סיום השיר הארוך של התפילה מסתיים בצלצול ובנעימת שיר “קַוֵּה אֶל ה’ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'” אנו חשים במלא העוצמה את ימי הפלא, ימי אלול, ומתרגשים לנוכח המחווה השמימית שה’ ית’ מזליף עלינו ממרום, טיפה אחר טיפה, טיפה ועוד טיפה, 13 טיפות גדולות של מידות רחמים (י”ג מידות) הנוזלים לתוך ליבנו, שוקעים שם לאיטם ומעוררים בלבנו תקוה, וכאילו קול קורא לנו ממרומים ואומר:

חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה’!

העתיד יהיה טוב יותר ומזהיר יותר!

יגיה עליך האור, וישע רב תראה בחייך!

לקריאת מאמרים נוספים על אלול לחץ כאן

א לְדָוִד: ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה’ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה’ כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה’. ז שְׁמַע ה’ קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה’ אֲבַקֵּשׁ. ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי. י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה’ יַאַסְפֵנִי. יא הוֹרֵנִי ה’ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה’ בְּאֶרֶץ חַיִּים. יד קַוֵּה אֶל ה’ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה’.

מאמרים נוספים על אלול ניתן לקרוא כאן

קורא יקר! נהנית מהמאמר? ✅ שלח כעת ל-3 מחבריך! 
יש לך דבר כלשהו להוסיף, להעיר, להאיר? אשמח שתכתוב אותו כאן למטה בתגובות! 👇